תורת העולה/חלק א/פרק כא
פרק עשרים ואחד
עריכהבעניין השלחן שהיה עומד בצפון נגד המנורה הנה הרב המורה כתב שלא ידע בו סבה והטעם על דרך הפשט והרלב”ג סוף פרשת תרומה פירש בו טעם ואעתיק דבריו הנה וזה לשונו שם השלחן מורה על נפש הזנה והוא כי כבר התבאר בספר הנפש כי מפעולות הצורות לעמוד על מציאות הצורות שהן מסודרים מהן וזה כי פעולות הצורות הם יותר ידועין מהצורות בעצמן וכן לעמוד מהדברים אשר בהן תהיינה פעולות הצורות על פעולות הצורות כי הדברים ההם הם יותר ידיעות מפעולות הצורות והמשל כי פעולות ההזנה היא יותר ידוע מהנפש הזנה והנה המזון הוא יותר ידוע מפעולות ההזנה ולזה נקח ראייה מהמזון על מציאות נפש ההזנה. ולזה הושם בשלחן הלחם יותר כולל לבעלי הנפשות. והנה הורה הלחם על מציאת הנפש ההזנה לפי שאם היה הפעל בהזנה חלק היסוד האישי אשר בנזון כמו שפרשו(?אולי חשבו) הקדמונים הנה מפני שהאש יאכל כל הדברים אשר מדרכם שיפסידם האש הנה לא יהי בכאן לנזון מזון יותר מיוחד מהמזון ויהי הטורח בתקון המזון לבטלה אבל יהיה האדם נזון מן העצים כמו שהיה נזון מלחם הנפלא בתקונו וזהו כלו מבואר הכזב ולזה הוא מבואר שיש בכאן נפש זנה והוא תעכל הדברים באמצעות החום הטבעית ומפני זה היתה פעולת הזנה משוערת ומוגבלת כמו שזכר הפילוסוף וראוי שתדע כי התורה תכוין בדבר אחד בעינוי לתועלת רבות כמו שיתבאר לך ממצות השבת שזכרה בה התורה שתי תועלת והנה התורה בזה העניין מתדמה לטבע שיעשה דבר אחד לתועלת רבות כמו שהתבאר בטבעיות. אחרי זאת ההצעה נאמר כי כבר היו על השלחן שנים עשר חלות בשתי מערכות היה שש מהם לצד המערבי והוא לצד הארון וששה לצד המזרח והוא לצד שתי המזבחות וזה להורות על עניין נפלא היא מהגדולות שבפינות העיוניות והתוריות הוא שזה המציאות השפל יושפע לו מעולם הגלגלים מה שיעמיד הנמצאים אשר בו כשיגביר ההפך האחד פעם וההפך האחר פעם ובזה האופן יהיו נשמרים המורכבים אשר בכאן הזמן האפשרי כמו שהתבאר בטבעיות. ולזה אמנם יהיה באמצעות הגלגל הנוטה שישים הכוכב פעם לפאת צפון ופעם לפאת דרום והנה היות הכוכב לפאת צפון הוא סבה להויה והטתו לצד דרום סבה להפסד כי אז הוא רחוק מהישוב ותמנע פעולתם בישוב כמו שהתבאר זה כולו בטבעיות ומה שיוכר בו יותר התקופה הארבעה המתחדשות מצד השמש במזלות הצפוניים מה שידמה לבחרות ובימות הגשמים יראה לו מה שידמה לזקנה וזה לאות כי אלו דברים אשר בכאן יושפע להם פעולת מהגרמים השמימיים וזה יורה כ המציאות כלו הוא נקשר קצתו בקצת ושהוא אחד במספר ולזה יהי בהכרח האלוה עמ' כה' למברג אחד במספר ואם לא הונח העניין בו על זה האופן יהיה מתחייב שתהיה התחלה אחת לנמצאות השפלות והתחל' אחרת לגרמים השמימיים שיחשבו המאינים שיהיו שם שני אלהות והנה שם החלות אשר הם לצד המערב שיהיו שם דברים המורים על ההויה והמציאות מורות על ששת המזלות הצפוניים להורות כי הנזונים נעזרים בפעולות ההזנה בגרמים השמימיים בזה האופן שזכרנו גם כן התמיד בהם ההויה והפסד והנה היה באמצע שתי המערכות לבונה זכה להקטיר לשם יתעלה להורות כי השם יתעלה הוא עליון על הגרמיים השמימיים ומאתו נאצל להם זה הכח והנה היו פנים רבים לכל אחד מאלו התחלות כי לאלו המזלות פנים רבים מצד התחלפות ככביהם קצתם מקצתם ומצד התחלפות הככבים הרצים אשר יהיו בהם ומצד התחלפות מקום הכוכב ברחוב מהמזל ההוא אם לצד דרום אם לצד צפון וזה כלו מבואר למי שעיין בדברנו בזה החמשי מספר מלחמות השם ובזה האופן יושפעו ולפי שהגבוה שבכוכבי לכת הוא שבתאי והיה מערכת אלו החלות ביום השבת אשר המושל בו שבתאי והיה שם עד יום השבת הבא באופן ששבח הממשלה לכל אחד מככבי לכת והיה לכל אחד מהם יום א' להורות כי מפעולות אלו הככבים בהיותם במזלות הצפוניים והדרומיים יושפע לנזוני שמירת הכח אל המזון (?אולי לא צריך להיות ההזון) וישלם בזה האופן ההויה וההפסד על צד שיתבאר בטבעיות והנה העירה התורה בזה בבעלי הנפש הזנה לפי שבהם יראה יותר פעולות התקופות הארבעה ממה שיראה בזולתה מבעלי הנפש ועוד כי כשהתבאר שהנזונים צריכין בפעליתיהם אל הגרמים השמימיים התבאר שכל בעלי נפש אשר בכאן צריכין בפעולותיהם אל הגרמים השמימיים כי היה כלם בעלי נפש זנה.
והנה בעל העקידה עלה כמעט בסגניו זה כותב גם כן כי השלחן מצד שלא היה לו בית קיבול ולא שום חלק אחר רק לוח אחד שטוחה ועומדת דומיני' אל גלגל החלק הראשון לכל הגלגלים אמנם צוה לתת עליו לחם פנים לפניו תמיד נראת לשתי פאות להורות שעל ידו שם אלהים פרנסת העולם בכלל כל המנהג הטבעי ועל ידי המזלות אשר הגלגל הככבים המקיימים אשר תחתיו היה הלחם שנים עשר חלות נחלק לשני מערכות והוא מה שירמזו יפה כי המזלות השנים עשר צורתן חקוקה בגלגל ההוא החלק כמו שזכר בעל יסוד עולם. וידוע כי המזלות כן דרכם להיות תמיד ששה תחת הארץ והששה למעלה ועל ידי זה יתפרנס העולם תמיד.
אמנם אמר ועשית קערותיו וכפותיו וגו' לזרז על מה שצריך לחבר השתדלות האנושי בכל המלאכות האלו וכמו שאמרו (דברים כח כ) בכל משלח ידיך אשר אעשה וגו' ביום השבח יערכנו לרמוז כי הוא המעשה אשר נאמר עליו (בראשית ב ג) כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות כי אחר שהשלים מלאכת הקדוש המוחלט ושבת ממנה הנהיג המעשה הזה לתועלת העולם ושלימות מעשיו כמו שביארנו פרשת ויכלו עד כאן לשונו.
ודעת א"ע כפי מה שפירשתי בעל צפנת פענח הוא כי השלחן היה בצפון והמנורה בדום כי מזמן בריאת עולם עד עכשיו גובה השמש הוא במזלת הצפוניית ונוכח הרום הוא בדרום וזהו גורם שהישוב הוא בצפון כאשר השמש כשהיא במזלות הצפוניים רחוקה מן הארץ ואז החום ממוזג בשוה אבל כשהיא בדרום שהיא קרובה לארץ שורפה הכל ולכן שם החורבן והמדברות לכן השלחן אשר בו המלאכים שהם חיים הגופים על כן הושמו בצפון. אמנם המנורה שהיא שורפת השמן שהוא חם ולח כתולדות האדם שהוא חיי הגוף שהיא בדרום כדמות השמש ששורפה בדרום וזהו אשר ראיתי להעתיק מדברי הראשונים בענין השלחן אשר נתנו לבם לבאר צורתו בדרך פרט ולא ראיתי להעתיק דברי אחרים שלא פירשו דבריו רק בדרך כלל: