תורה לשמה/כ
שאלה בית הכנסת ישנה שהתפללו בה שנים הרבה ואח"כ עשו בה מרתף שחפרו בקרקע שלה חפירה גדולה ועמוקה תחת ההיכל ובנו כותלים סביב החפירה ועשו עליהם כיפה של אבנים שנעשה גג הכיפה הוא קרקע ההיכל ופתח המרתף עשו אותו מבחוץ בחצר העומד אחר כותל ההיכל והבה"כ ואין הפתח פתוח בתוך בה"כ. ונסתפקנו אם יש לזה המרתף דין קדושה של בה"כ או לאו. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה אמרינן בפסחים דף פ"ו ע"א א"ר מחילות לא נתקדשו וקאמר בגמרא היינו דוקא אם הם פתוחים להר הבית אבל הפתוחות לעזרה נתקדשו ע"ש והנה כל זה איירי שהם בנו המחילות קודם שנתקדש מקום המקדש ולהכי אותם שפתחיהם לחוץ לא נתקדשו אבל בנידון השאלה הנז' שהמחילות נעשו אחר שנתקדשה הבה"כ נראה דיש להם קדושת בה"כ ואף על פי שעשו הפתח לחוץ יען כי לכאורה נראה שבעת שנתקדשה בה"כ נתקדשה הקרקע שלה עד התהום וא"כ במה תפקע קדושת מקום החלל הזה שהיתה בו בראשונה משא"כ אם היה זה המרתף שהוא כעין מחילות הנז' עשוי קודם שנתקדשה בה"כ אה"נ לא נתקדש בקדושת בה"כ כי קדושת בה"כ בקרקע נמשכת עד סוף עובי הכיפה של המרתף ולא בחלל שתחתיה.
מיהו מצאתי בגמרא דזבחים דף כ"ד ע"א בעי רבי אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו מאי קא מבעיא ליה כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או"ד עד לארעיה דתהומא קדיש ותיבעי ליה כל העזרה כולה לעולם פשיטה ליה דעד ארעיה דתהומא קדיש והכי קמבעייא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך תיקו ע"כ ע"ש והנה לפ"ז יש לומר הא דאמר בפסחים מחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו והפתוחות לעזרה נתקדשו צריך לומר שדוד קודם שקידש עשה המחילות וכל אותם שעשאם פתוחות לפנים קידש אותם עד תהומא דארעא וכל אותם שעשאם פתוחים לחוץ לא קדש אלא שטח העליון לבד אבל מתחת הכיפה ולמטה לא קדש דהא כל הבית הוא עשוי מחילות כיפין ע"ג כיפין וכיפה כנגד האוטם ואי אמרת שהמחילות נעשו אחר שקדש דוד קשה דהא הכא אמרינן בפירוש דקדיש עד התהום ואם נעשו המחילות אח"כ אפילו שעשו פתחיהן לחוץ במה תפקע קדושתם אחר שכבר נתקדשה הקרקע עד התהום וזה פשוט.
ומ"מ שמעינן מהכא לנ"ד דקדושה בסתם אינה עד התהום דהכי דייק לישנא דגמרא שדוד קדש בפירוש עד תהומא דארעא ולא אמר כיון דקדשה העזרה נתקדשה ממילא עד התהום ועל כן בנ"ד יש לומר אפילו שעשו המרתף אחר שכבר נתקדש המקום בקדושת בה"כ אין המרתף קדוש יען כי אין קדושת בה"כ מעיקרא נמשכת עד התהום.
מיהו עדיין לא ברירא לי מילתא להוציא דין לקולא מהאי דיוקא הנז' דדייקינן מדברי הגמרא ומה גם דלפ"ז יוצא דין מחודש דאם בה"כ חרבה ונסתר כל הבנין שלה ולא נשאר כי אם רק קרקע בה"כ דקי"ל דקדושה היא גם בחרבנה וצריך לנהוג בה קדושת בה"כ הנה י"ל לפ"ז דאם חפרו והסירו עפר מכל שטח הקרקע של בה"כ דהיינו עומק ג' טפחים ויותר והוליכו כל אותו העפר למקום אחר תו לא נשאר קדושה באותה קרקע כיון דלא קדשה עד תהומא דארעא ואותו השטח שהיו עומדים עליו בבה"כ כולו הלך לו והוסר משם וזו קרקע חדשה היא שלא הגיעה קדושת בה"כ אליה ובאמת דין זה חידוש הוא ולא נמצא בשום פוסק ומן הסתם נראה דגם בכהאי גוונא אסור לכן הגם דעודני מסתפק בדבר זה שלא הוברר אצלי עדיין מ"מ אזלינן לחומרא בנ"ד ויש לנהוג במרתף הנז' דין קדושה כמו בה"כ. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.