שאלה אחד שנאנס ולא התפלל מנחה בשבת והתפלל במוצאי שבת שתים של חול ולא הבדיל בשתיהן דקי"ל דיצא אך זה טעם קודם שהבדיל דהדין הוא שיחזור ויתפלל ונסתפקנו אם יחזור גם תפלת התשלומין דמאחר שנפסלה תפלת ערבית נמצא התשלומין קדמה לחובת השעה ולכן צריך לחזור גם התשלומין כדי שתהיה אחר תפלת חובת השעה או"ד דאין צריך לחזור ולהתפלל התשלומין מפני שבעת שהתפלל התשלומין לא היה עדיין שום פיסול בתפלת ערבית כי עדיין לא טעם והכוס לפניו ולכן אחר שטעם לא יחזור רק על תפלת ערבית כי זה החיוב נתחדש בשבילה מכח הטעימה ואת"ל דאה"נ בכהאי גוונא אין צריך לחזור התשלומין הנה יש ספק אחר והוא מי שהיה צריך להתפלל שתים והתפלל הראשונה לשם חובת השעה כדינה והשניה לשם תשלומין אך בתפלת החובה טעה ולא שאל מטר שצריך לחזור ולהתפלל תפלת החובה אם צריך לחזור ולהתפלל גם התשלומין או לאו דיש לצדד ולומר דיחזור גם התשלומין יען מאחר דהראשונה של חובה טעה בה וכאילו אינה אם נאמר דעלתה לו תפלת התשלומין ולא יחזור נמצא זה התפלל תשלומין תחילה ולא אריך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה איתא בגמרא דיומא דף ס' ע"ב א"ר חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום וכו' ומקשי תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים ואם איתא יחזור ויחפון מבעי ליה ומשני בקטורת לא קא מיירי ופירש רש"י ז"ל בקטורת לא קמיירי ומיהו ודאי צריך להקטיר קטורת אחרת אחר שחיטת פר זה ע"ש והרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' עבודת יוה"ך =יום הכפורים= הלכה ח' כתב ואם דם הפר הוא שנשפך קודם שיגמור כל המתנות ה"ז מביא פר אחר ויחפון קטורת פעם שניה קודם שחיטת הפר ויקטיר הקטורת ואח"כ יביא דמו ויזה ממנו ומרן ז"ל בכ"מ כתב ששאלו מן הנגיד ר' יהושע ז"ל מאחר שרבינו כתב בתחילת הפרק קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה כלום האיך כתב כאן שיחפון קטורת פעם שניה קודם שחיטת הפר והשיב מאחר ששחט פר בתחילה ולא קרה לו מה שיפסידהו הנה יותר חפינת הקטורת קודם שחיטת הפר השני מאחר שהוא אחר שחיטת פר הראשון שלא אירע בו פיסול עכ"ל הנגיד ז"ל. וכתב על זה מרן הכ"מ ז"ל דלשון הגמרא דקאמר בקטורת לא קא מיירי קשה דמשמע דודאי צריך לחפון אחר שחיטת הפר השני וצריך לדחוק ולומר שרבינו מפרש בקטורת כהאי גוונא לא קא מיירי רבי חנינא כלומר אין כאן צורך לחפינת הקטורת אחר שחיטת פר שני דקודם לו שפיר דמי ולי נראה דטעות סופר יש כאן וצריך להגיה ולכתוב אחר במקום קודם עכ"ל והנה כל קורא ישר ראה יראה שהעיקר הוא כמ"ש מרן הכ"מ ז"ל דצריך לומר אחר במקום קודם יען כי דברי הנגיד ז"ל הנז' אין להם טעם מאחר שאנחנו מצריכין אותו להביא קטורת פעם שנית דחשבינן לקמא כמאן דליתיה א"כ ה"ה לענין חפינה צריך למבעי הכי.

ובירושלמי דיומא פרק רביעי הלכה ג' איתא חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ונכנס בדמו עד שלא הקטיר נשפך הדם חתיה פסולה היא וצריך לחתות בתחילה ע"ש הנך רואה שהירושלמי הוא היפך תלמוד בבלי לפי מה שפירש רש"י ז"ל בהקטרה לא קא מיירי וראיתי בגליון כ"י כדי שלא יהיה סתירה ופלוגתא בין בבלי לירושלמי צריך לפרש מ"ש בקטורת לא קמיירי ר"ל כיון שנקטר כראוי והיה שם דם אין צריך לחזור ולחפון ולהקטיר שנית דכיון שנעשה בכשרות לעולם בכשרותו הוא עומד עכ"ל ובאמת לפי פירוש רש"י ז"ל מוכרח לומר דתלמוד בבלי פליג על ירושלמי והעיקר הוא כפירוש רש"י ז"ל וכן תפסו כמה גדולים עיקר לפירוש רש"י ז"ל.

נמצא לפ"ז הספק הנז' בנידון השאלה בהיכא דלא הבדיל בשתיהן דיצא וטעם קודם שהבדיל שבזה הפסיד תפלת החובה וצריך לחזור ולהתפלל הנה זה הנידון הוא דומה ממש לנידון הנז"ל היכא דהקטיר בעוד שדם הפר קיים אלא שאח"כ קרה מקרה אחר שנשפך הדם של הפר דלפי סברת תלמוד דידן אף על גב דבשעה שהקטיר הוא הקטיר בכשרות כי היה דם הפר לפניו עכ"ז מאחר שנתחדש דבר אחר שמחמת זה הוצרך להביא פר אחר הנה יתחייב ממילא להקטיר גם הקטורת מחדש ואף על גב דמעיקרא עביד לה בכשרות מ"מ כיון דעתה עיקר הדם הוא זה הדם של פר השני אם נסמוך על הקטרה הראשונה נמצא קדמה קטורת לשחיטת הפר וא"כ ה"ה הכא בנידון השאלה אף על גב דהתשלומין התפלל בכשרות כי עדיין לא נולד הפיסול בתפילת חובת שעה והרי הכוס לפניו עכ"ז מאחר שאח"כ נתחדש דבר שנתבטלה אותה תפלה של חובת שעה וצריך להתפלל מחדש אז ממילא גם התשלומין צריך להתפלל מחדש יען שאם תאמר אותה התשלומין עלתה נמצא אתה מקדים התשלומין לחובה וכל זה הוא לפי סברת תלמוד בבלי אבל להירושלמי אמרינן מאחר שהתשלומין התפלל בכשרות עלתה לו ואינו צריך לחזור ולהתפלל והנה ודאי לענין הלכה העיקר הוא כסברת תלמוד בבלי גם הגירסה שגרס מרן כ"מ ז"ל כדברי /בדברי/ הרמב"ם ז"ל היא עיקר וכן קיימו גדולי הפוסקים ז"ל לכן יש להורות שצריך לחזור ולהתפלל גם התשלומין אך על צד היותר טוב יתנה קודם שיתפלל אם הוא חייב בה מן הדין בשביל תשלומין תהיה חובת תשלומין ואם אינו חייב מן הדין תהיה בתורת נדבה.

מיהו בספק הב' הנז' בשאלה היכא שטעה בתפלת חובת שעה והרגיש בטעותו אחר שהתפלל התשלומין הנה ודאי י"ל גם לדעת הירושלמי נמי צריך להורות הכא דיחזור ויתפלל שתים חובת שעה והתשלומין דהרי אותה של חובת שעה היתה פסולה מתחילתה וכאילו לא התפלל אותה דמי ומעת שהתפלל התשלומין כבר היתה תפילת חובת שעה פסולה ואם נאמר דעלתה לו התשלומין שכבר התפלל נמצא הוא מקדים התשלומין לחובת שעה על כן בזה יש להורות שיחזור ויתפלל החובה והתשלומין גם לדעת הירושלמי.

ואם תאמר א"כ מ"ש מר"ן ז"ל בש"ע במי שצריך להתפלל שתים שיתפלל חובת שעה תחילה ואחריה התשלומין ואם הפך יתפלל עוד הפעם התשלומין בלבד ולפי האמור למה תועיל לו השניה לתפלת החובה הנה דע כי אין בזה הרהור דברים ופקפוק כלל והיינו דהתם פסלינן רק הראשונה דאמרינן כאילו אינה ולהכי השניה שהתפלל לחובה במקומה עומדת שלא היה בה פיסול כלל ועל מחשבתו שחשב בה לעשותה שניה לא קפדינן דמאחר דאמרינן על הראשונה כאילו אינה אז ממילא אין זו תפלת החובה שניה אלא היא ראשונה ולהכי סגי להתפלל התשלומין בלבד אחריה משא"כ בדם הפר דאנחנו פוסלים הפר הראשון ואומרים כאילו אינו ועושים עיקר את הפר הב' א"כ איך אנחנו סומכים על הקטורת שנעשית קודם שחיטתו של זה הפר הב' שהוא העיקר דאם נסמוך על זאת נמצא הקטורת נעשית קודם שחיטת הפר ולא אריך ולכן מוכרח לחפון ולהקטיר פעם שנית אחר הפר הזה השני וזה חילוק ברור ופשוט איך שיהיה שפיר נפשטו ב' הספקות הנז' בשאלה מכל האמור בעזה"י. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

אמר המעתיק (המעתיק הוא הבן איש חי בעצמו שהפך עצמו למעתיק הספר) יצ"ו עיין להרב פר"ח ז"ל בס' מים חיים על הרמב"ם שדחה דברי הנגיד וקיים הגהת מרן ז"ל בכ"מ ועיין עוד שיח יצחק על יומא וכולהו סברי שהבבלי פליג על הירושלמי גם דע כי הספק הב' הנז' בשאלה הנז"ל הביאו הרב פר"ח ז"ל בא"ח סי' ק"ח סעיף א' בשם מהר"ש גרמיזאן ז"ל והספק הא' שהובא בשאלה הנז"ל הביאו הרב ברכי יוסף ז"ל בסי' ק"ח סע"ק ח' בשם מהר"י פראגי ז"ל ונראה דאשתמיט מנייהו רבנן ראיה החזקה הזאת שהביא המחבר ז"ל לפשוט הספקות הנז"ל וצ"ע.