תוספתא (צוקרמנדל)/מנחות

מסכת מנחות: משנה · תוספתא · תלמוד בבלי

לקריאה נוחה • מהדורת וילנא • מהדורת בארי • מהדורת צוקרמנדל

פרקי מסכת מנחות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

תוספתא על־פי נוסח מהדורת צוקרמנדל

מבוא

מבוא זה, כשאר המבואות במהדורה, נכתב במקור בסוף הספר בגרמנית:

Ueber die Speiseopfer. Weise der Kemiza (1). Ueber Piggul (2, 3). Ueber Vermischung von Speiseopfem und anderen vorkommenden Fehlem (4). Verhaltniss der Speiseopfer zum Thieropfer (5). Ueber das Salz zum Opfem, ob bei verschiedenartigen vorschriftsmassigen Opfem das eine ohne das andere dargebracht werden kann (6). Ob Opfer, die nicht zur Zeit dargebracht warden, nachtraglich dargebracht werden kdnnen; Speiseopfer des Priesters und Hohenpriesters (7). Ueber die Mischung der Speiseopfer mit Oel und Bestreichen derselben mit Oel; wie es damit zu halten sei, wenn ein Speiseopfer verloren gegangen (8). Ueber die Species, welche zu Opfem verwandt werden kSnnen (9). Ueber die Maasse im Heiligthum und das Handaudegen (סמיכה) und Wendungmachen (10). Gerathe des Heiligthums (11). Geltibde von Speise- und Thieropfem (12, 13).

תרגום

על המנחות:

(1) דרך הקמיצה
(2, 3) על הפיגול
(4) על מנחות שהתערבו ועל פסולים אחרים
(5) היחס בין מנחה מן הצומח למנחה מן החי (בין המנחה לקורבן)
(6) על חובת המליחה, וכן שניתן להקריב קרבנות מסוימים ללא חבריהם
(7) הקרבת קורבנות שלא הוקרבו בזמנם (בדיעבד); מנחת כהן הדיוט וכהן גדול
(8) על בלילת מנחות בשמן ומשיחתן בו; דין מנחות שאבדו
(9) המינים בהם ניתן להשתמש למנחה
(10) על המידות במקדש, הסמיכה וההנפה
(11) ההבאה למקדש
(12, 13) הקדשת מנחות מן הצומח ומן החי

פרקים