תוספתא (וילנא)/ברכות/ו

הלכה א

ברכת הזימון מן התורה שנא' ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזימון וברכת את ה' אלהיך זו ברכה ראשונה על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו ירושלים וכה"א ההר הטוב הזה אשר נתן לך זה הטוב והמטיב.

הלכה ב

ומנין שכשם שאתה מברך לאחריו כך אתה מברך לפניו ת"ל אשר נתן לך משעה שנתן לך ומנין שאף על ההרים ועל הגבעות תלמוד לומר על הארץ ומנין שאף על התורה ועל המצות ת"ל אשר נתן לך ולהלן הוא אומר ואתנה לך את לוחות האבן.

הלכה ג

רבי אומר מנין שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה ת"ל אשר נתן ה' אלהיך דיינך בכל דין שדנך בין במדת הטוב בין במדת הפורענות.

הלכה ד

הרואה ע"ז בארץ ישראל אומר ברוך ארך אפים מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר ברוך שעקר ע"ז מארצנו יהי רצון מלפני ה' שתעקר ע"ז בכל מקומות ישראל ותשיב לב עובדיה ובחוצה לארץ אין צריך לומר כן מפני שרובה נכרים ר"ש אומר אף בחו"ל צריך לומר כן מפני שעתידין להתגייר שנא' אז אהפוך וגו'.

הלכה ה

הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים שאין פרצופותיהן דומין זה לזה ואין דעתם בן זומא ראה אוכלוסין בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני כמה יגע אדם הראשון ולא טעם מלוגמא אחת עד שחרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה ובירר וטחן והרקיד ולש ואפה ואח"כ אכל ואני עומד שחרית ומוצא כל אלו לפני. כמה אומניות שוקדות ומשכימות ואני עומד שחרית ומוצא כל אלו לפני וכן היה בן זומא אומר אורח טוב מה הוא אומר זכור בעל הבית לטוב כמה מיני יינות הביא לפנינו כמה גלוסקאות הביא לפנינו כמה מיני חשובות הביא לפנינו כל מה שעשה לא עשה אלא בשבילי אורח רע מה הוא אומר וכי מה אכלתי לא פת אחת אכלתי ולא חתיכה אחת אכלתי לא כוס אחד שתיתי כל מה שעשה לא עשה אלא בשביל אשתו ובניו על אורח טוב מהו אומר זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים.

הלכה ו

הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקיפח ואת הננס ואת הדרניקוס אומר ברוך משנה הבריות את החגר ואת הקיטע ואת הסומא ומוכי שחין ואת פתויי ראש ואת הבהקנין אומר ברוך דיין האמת.

הלכה ז

ראה בני אדם נאין ואילנות נאין אומר ברוך שברא בריות נאות.

הלכה ח

הרואה את הקשת בענן אומר נאמן בבריתו ברוך זוכר הברית.

הלכה ט

היה הולך בבית הקברות אומר ברוך יודע מספר כולכם הוא יודע הוא עתיד לדון הוא עתיד להקימכם ברוך מחיה מתים במאמרו.

הלכה י

את החמה ואת הלבנה ואת הכוכבים ואת המזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ר' יהודה אומר המברך על החמה זו דרך אחרת וכן היה רבי יהודה אומר הרואה את הים תדיר ונשתנה בו דבר צריך לברך.

הלכה יא

היה ר"מ אומר הרי הוא אומר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בשני יצריך ביצר טוב וביצה"ר בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך וכה"א עליך הורגנו כל היום ד"א בכל נפשך בכל נפש ונפש שברא בך שנאמר תחי נפשי ותהללך ואומר כל עצמותי בן עזאי אומר תן נפשך על מצותיו.

הלכה יב

יש דברים שהן תפלות שוא כיצד כונס מאה כורין ואומר יהי רצון שיהו מאתים כונס מאה חביות ואומר יהי רצון שיהיו מאתים הרי זו תפלת שוא אבל מתפלל הוא שתכנס בהן ברכה ולא שתכנס בהן מארה.

הלכה יג

דוסתאי ברבי ינאי אמר משום ר"מ הרי הוא אומר ביצחק וברכתיך והרבתי את זרעך דרש יצחק הואיל ואין ברכה שורה אלא במעשה ידיו עמד וזרע שנא' ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא .

הלכה יד

העושה כל המצות צריך לברך העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה נכנס לישב בה אומר ברוך לישב בסוכה ומשברך עליה יום ראשון שוב לא יברך.

הלכה טו

העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה וכשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב וצריך לברך עליו כל שבעה. העושה ציצית אומר ברוך שהגיענו וכשהוא מתעטף אומר להתעטף העושה תפילין אומר ברוך שהגיענו וכשהוא מניחן אומר להניח תפילין. מאימתי מניחן בשחרית לא הניחן בשחרית מניחן כל היום.

הלכה טז

השוחט צריך ברכה לעצמו ברוך על השחיטה המכסה דם צריך ברכה לעצמו על כסוי הדם.

הלכה יז

המל צריך ברכה לעצמו על המילה אבי הבן צריך ברכה לעצמו ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו והעומדין אומרים כשם לתורה לחופה ולמעשים טובים המברך אומר אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קודש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך כורת הברית.

הלכה יח

המל במצותיו וצונו למול את הגרים להטיף מהן דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיים שמים וארץ שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ברוך כורת הברית. המל את העבדים אומר ברוך על המילה המברך אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית וכו'.

הלכה יט

היה להפריש תרומה ומעשר מאימתי מברך עליהן משעה שמפרישן.

הלכה כ

עשרה שהיו עושין עשר מצות כל א' מברך לעצמו היו עושין כולן מצוה אחת אחד מברך לכולן יחיד שהיה עושה עשר מצות מברך על כל אחת ואחת היה עושה מצוה כל היום אינו מברך אלא אחת היה מפסיק ועושה מפסיק ועושה על כל אחת ואחת.

הלכה כא

הנכנס לכרך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שאכנס בשלום נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני בשלום כן יהי רצון מלפניך שתוציאני לשלום יצא לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום כך יהי רצון מלפניך שאגיע למקומי .

הלכה כב

הנכנס לבית המרחץ מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ואל יארע בי דבר קלקלה ואם יארע בי דבר קלקלה יהא מיתתי כפרתי עלי והצילני מזה ומכיוצא בזה לעתיד לבוא יצא לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שיצאתי לשלום כן יהי רצון מלפניך ה' אלהי שאגיע לביתי לשלום.

הלכה כג

ר' יהודה אומר שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה שלא עשני בור. גוי כל הגוים כאין נגדו אשה אין אשה חייבת במצות בור שאין ירא חטא ולא עם הארץ חסיד משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדו לבשל לו תבשיל הוא לא בשל לו תבשיל מימיו סוף שמקדיח את התבשיל ומקניט את רבו לחפות לו חלוק והוא לא חיפת לו חלוק מימיו סוף שמלכלך את החלוק ומקניט את רבו.

הלכה כד

לא יכנס אדם מבחוץ שנאמר שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים.

הלכה כה

ולא יעשה קפנדריא ורקיקה מק"ו שאין דרך בזיון אמרה תורה כך על אחת כמה וכמה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק בא וראה על אחת כמה וכמה קלין וחמורין בדבר אם לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לא כ"ש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

הלכה כו

הפותח ביו"ד וה"א וחותם ביו"ד וה"א הרי זה חכם באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד וה"א ה"ז בינוני באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד הרי זה בור ביו"ד וה"א וחותם באל"ף למ"ד הרי זו דרך אחרת.

הלכה כז

כל חותמי הברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו המינים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם. ומודיעין שהעולם הזה בפני העוה"ב כפרוזדור לפני החדר.

הלכה כח

אין עונין אמן במקדש שנאמר קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם מנין על כל ברכה תלמוד לומר ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה.

הלכה כט

בראשונה שהיתה תורה משתכחת מישראל היו זקנים מבלעין אותה שנא' (רות ב) והנה בועז בא [ואומר (שופטים ו) ה' עמך גבור החיל].

הלכה ל

הלל הזקן אומר [בעת] מכניסין פזר [בעת] מפזרין כנס [בשעה] שאתה רואה תורה חביבה [על ישראל] והכל שמחין בה הוי את מפזר שנא' (משלי יא) יש מפזר ונוסף עוד ובשעה שאתה רואה תורה שכוחה מישראל ואין הכל משגיחין [עליה הרי] את מכנס שנא' (תהילים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך.

הלכה לא

ר"מ אומר אין לך אדם מישראל שאינו עושה מצות בכל יום קורא שמע מברך לפניה ולאחריה אוכל את פתו מברך לפניה ולאחריה מתפלל שלש פעמים של שמונה עשרה ועושה שאר מצות מברך עליהן [וכן היה] ר' מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאין שבע מצות מקיפות אותו תפילין בראשו ותפילין בזרועו מזוזה [לפתחו] ארבע ציציות מקיפות אותו ועליהן אמר דוד (תהילים קיט) שבע ביום הללתיך נכנס למרחץ מילה בבשרו שנאמר (תהילים ח) למנצח על השמינית מזמור לדוד ואומר (תהילים לד) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.