תוספתא (וילנא)/ברכות/א/יד

תוספתא

כיוצא בו:
(בראשית יז טו) "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה"
בתחלה - היא שרי לאומתה,
עכשיו - היתה שרה לכל האומות.
שנאמר: "כי שרה שמה" (שם)
כיוצא בו:
(שם פס' ה) "לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם"
בתחלה - הרי אתה אב לכל אדם,
ולבסוף - הרי אתה אב לכל העולם.
שנאמר: (שם) "כי אב המון גוים נתתיך".