תוספתא/תרומות/ה


הלכה אעריכה

היה לוקט דלעת להיות מפריש עליה והולך והיה רושם ואומר עד כאן תרומה דברי רבי ר' [שמעון] אומר תורם ומחשב כמו שלמוד.

הלכה בעריכה

היה צריך להפריש מעשר ובחמש עשרה חביות של יין מעלה את הראשונה ואומר זו תרומה את השניה ואומר הרי זו תרומה דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי אומר מעלה כולן לגב הבור ואומר הרי זו תרומה.

הלכה געריכה

מי שהיו פירותיו במגורה [נותן] סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש שמונה סאין ואוכלן בין שהיתה אותה [סאה] קיימת בין שלא היתה אותה [סאה] קיימת מפריש עליה ואוכל דברי רבי מאיר וחכ"א אם היתה אותה [סאה] קיימת מפריש עליהן תרומה והולך ואם לאו אין מפריש אלא לפי חשבון.

הלכה דעריכה

שיעור תרומה בש"א עין יפה משלשים והבינונית מארבעים והרעה מחמשים ב"ה אומרים עין יפה אחד מארבעים בינונית מחמשים והרעה מששים [ר' ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה ובלבד שיהו חולין מרובין על התרומה].

הלכה העריכה

האומר לשלוחו צא תרום תורם בבינונית [אחד מחמשים צא תרום] אחד מחמשים פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה ואם נתכוין להוסיף אחד אין תרומתו תרומה.

הלכה ועריכה

נתכוין לתרום א' מעשרה ועלה בידו מעשרים משלשים ומארבעים ומחמשים ומששים תרומתו תרומה נתכוין לתרום אחד מששים ועלה בידו מחמשים מארבעים משלשים מעשרים מעשרה אין תרומתו תרומה ואם אמר הריני תורם [תורם ומחשב ותורם] ועלה בידו אחד מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף מששים ואחד צריך להוסיף רבי אומר רובו של אחד כמוהו עד כמה מוסיף אפילו אחד על אחד רבן שמעון בן גמליאל אומר כמו שלמוד ר' יהודה אומר תוספת תרומה ניטלת מן הטהור על הטמא ואינה מדמעת ואין חייבין עליה חומש בד"א בזמן שנתכוין לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד אבל אם אמר הריני תורם [ומחשב] זו היא תרומה ודאית.

הלכה זעריכה

[ר' ישמעאל ורבי שמעון שזורי אומרים] כל תרומה שאין מקפידין כגון תרומת הכליסין והחרובין [ניטלת אחד מששים] ותרומה טמאה [ניטלת] אחד מששים אלו ניטלין אחד מששים גידולי תרומה וערובי תרומה ותרומה שנטמאת בשגגה ובאונס ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ הקצח והכליסין והחרובין וגמזיות ותורמסין ושעורין אדומיות ותרומת עציץ ותרומת אפטרופוס.

הלכה חעריכה

אמר ר' יוסי מנין לתרומה שהיא אחד מחמשים שנאמר (במדבר לא) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים וגו' אף ממה שאחזתי לך ממקום אחר הרי הוא כזו מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים מנין שאם תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה שנאמר (יחזקאל מה) זאת התרומה אשר תרימו ששית האפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורים ר' ישמעאל [בר' יוסי אומר] מערי הלוים.

הלכה טעריכה

ר' יוסי אומר [תשלומי תרומה] חומשה וחומש חומשה הרי הן כתרומה לחייב עליהן מיתה קרן וחומש לאוסרן בפחות ממאה לעלותו במאה ואחד רבי שמעון אומר במאה מקל וחומר מה מצינו בתרומת מעשר אחד מעשרה אף זו א' מעשרה אמר לו לא אם אמרת בתרומת מעשר שניטלה קודש מקודש ולא נקרא שם איסור עליה תאמר בזו שניטלה קודש מחול ונקרא שם איסור עליה.

הלכה יעריכה

ערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים ר' שמעון אומר מאתים [אין צריך להוסיף וכן היה ר' שמעון אומר כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה אין צריך להוסיף] תרומה ערלה וכלאי הכרם ספיקן מותר ספק נאכלו ספק נגנבו ספק אבדו ספק נפלו לחולין ספיקן מותר.

הלכה יאעריכה

רבי יהודה אומר רמונין מתוקין [אסורין] כל שהן כיצד נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך רבוא אחרת כולן אסורין רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אסורין נפל מרבוא לתוך שלשה משלשה למקום אחר [ספיקן אסור מפני שספק דמוע] אמר ר' יהודה בן בבא אחד [מן הראוין להוראה] שאם יבאו לידי חליפות תרדין אומר אני שיעלה באחד ומאה ולא עוד אלא שב"ד צריכין למנות על כולן שיעלו באחד ומאה.

הלכה יבעריכה

נתפצעו אגוזים נתפרדו רמונין נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות יעלו באחד ומאתים נפלו ואח"כ נתחתכו בין בשוגג בין במזיד הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר [ור' יהודה ור' שמעון אומרים] בין בשוגג בין במזיד יעלו ר' יוסי אומר בשוגג יעלו במזיד לאן יעלו וכן היה רבי יוסי אומר תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות [ונתפתחו ופתוחה בפתוחות] הרי אלו יעלו שלא אמרו אלא סתומה שבסתומות [כשתמצא לומר] כלל שר' אליעזר אומר בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע [תעלה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר רבי אליעזר אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע] לא תעלה ר' עקיבה אומר בידוע לא תעלה שאין ידוע תעלה.

הלכה יגעריכה

ליטרא קציעות שדרסה ע"פ חבית ואין ידוע באיזה חבית דרסה [דרסה] ע"פ כוורת ואין ידוע באיזו כוורת דרסה [דרסה] בעיגול דבלה ואין ידוע באיזה עיגול דרסה ר' אליעזר אומר רואין את העליונות כאילו פרודות אם יש שם מאה וא' לטרות תעלה ואם לאו לא תעלה ר' יהושע אומר אם יש [שם] מאה פומין יעלו ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ר' אליעזר אומר אם יש שם מאה פומין תעלה ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין ר' יהושע אומר אע"פ שיש שם ג' מאות פומין לא תעלה דרסה בעיגול ואין ידוע היכן דרסה הכל מודים שתעלה.

הלכה ידעריכה

סאה תרומה שנפלה על פי המגורה רואין אותה כאילו היא חטין ע"פ שעורין [לקלפה] רשב"ג אומר במשתמר תעלה באחד ומאה.

הלכה טועריכה

תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה מדמעת למקום אחר אינה מדמעת דברי ר"א וחכ"א בין למקומה בין למקום אחר מדמעת רש"א בין למקומה בין למקום אחר אינה מדמעת.

הלכה טזעריכה

כשם שהתרומות עולות מתוך החולין באחד ומאה בין בלול בין שאינו בלול כך טמאה תעלה מתוך הטהורה [בא' ומאה] בין בלול בין שאינו בלול ר' יוסי אומר בבלול לא תעלה בשאינו בלול תעלה נפלה לתוך החולין טמאים הכל מודים שתעלה.

הלכה יזעריכה

קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין וכן פרוסות של לחם הפנים שנתערבו במאה פרוסות של חולין הרי אלו יעלו ר' יהודה אומר לא יעלו אם נגעו פרוסות זו בזו טמאו זו בזו ואם היה אוכל פסול שנפסל בטבול יום הכל מודים שיעלו.

הלכה יחעריכה

הטבל שנתערב בחולין הרי זה אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו ר' אלעזר בן ערך אומר קורא שם לתרומת מעשר שבו ועולה בא' ומאה וכן מעשר טבל שנתערב בחולין הרי אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו רבי אליעזר בן ערך אומר קורא שם [על תרומת] מעשר שבו ועולה באחד ומאה [ואם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו מתירין] רבי שמעון אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש והחדש לא נתנו חכמים שיעור וכל דבר שאין לו מתירין כגון ערלה וכלאי הכרם נתנו חכמים להם שיעור [אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירין ולא נתנו לה חכמים שיעור] אמר להם שביעית אינה אוסרת כל שהוא אלא לביעור אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם.