הלכה א
עריכההמוכר פירות לחבירו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלים הן בשר בכור הוא יין נסך הוא שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.
הלכה ב
עריכההיה מקריב עמו זבחים ואמר לו נתפגלו היה עושה עמו טהרות ואמר לו נטמאו לא נחשדו ישראל על כן אבל אמר לו זבחים שהקרבתי עמך באותו היום נטמאו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כן אלא הכל לפי מה שהוא איש.
הלכה ג
עריכההשוחט את הפסח על בני [חבורה] ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר עד שלא [יתחיל] בו נאמן משהתחיל בו אינו נאמן.
הלכה ד
עריכהאין תורמין ממין על שאינו מינו אבל אמרו כל מיני חיטין אחד כל מין אופילין ואגוזים ושקדים ורמונים אחד תורמין ומעשרין מזה על זה היו לו תאנים שחורות ולבנות בתוך ביתו וכן שני מיני חיטין תורמין ומעשרין מזה על זה ר' יצחק אומר משום רבי אליעזר בית שמאי אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין.
הלכה ה
עריכהכיצד אין תורמין מן החדש על הישן אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו אבל שדה שנעשה שתי בריכות בשנה וכן שדה בית השלחין תורמין ומעשרין מזה על זה לקט ירק בערב ראש השנה עד שלא בא השמש וחזר ולקט משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן.
הלכה ו
עריכה[היתה שניה ונכנסה לשלישית הראשון מתעשר מעשר שני והשני מתעשר מעשר עני לקט אתרוג בערב חמשה עשר בשבט עד שלא בא השמש וחזר ולקט אחר משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן] היתה שלישית ונכנסה לרביעית הראשון מתעשר מעשר עני והשני [מתעשר] מעשר שני.
הלכה ז
עריכהכיצד אין תורמין מן התלוש על המחובר אמר פירות תלושין [אלו] עשוין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו או פירות מחוברין [אלו] עשוין תרומה ומעשרות על פירות תלושין אלו לא אמר כלום אבל פירות תלושין אלו עשוין תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו הרי זה אוכל מהן עראי ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו נתלשו דבריו קיימים.
הלכה ח
עריכהכיוצא בו מי שהיה בא בדרך והיתה בידו כלכלה של פירות שאינן מתוקנין אומר הרי זה עשויה תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי לכשיגיע לעיר הרי זה אוכל ממנה עראי ועושה אותה תרומה ומעשר על מקום אחר עד שיגיע לעיר הגיע לעיר דבריו קיימין נאכלו פירות או נגנבו או שאבדו עד שלא הגיע לעיר כלכלה בטבלה משהגיע לעיר דבריו קיימין יתר על כן א"ר אליעזר בן יעקב [פירות ערוגה זו עשויין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה [זו] לכשתביא שליש ותיעקר].
הלכה ט
עריכהכיצד אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוץ לארץ אין תורמין מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא ולא מפירות סוריא על פירות [א"י] ישראל שקנה שדה בסוריא הרי הוא כקונה [בפרוזדור שבירושלים תורם ומעשר עליה.
הלכה י
עריכהישראל ונכרי שקנו שדה בסוריא הרי [הן כטבל וכמעשר] שנתערבו זה בזה דברי רבי רשב"ג אומר חלקו של ישראל חייב חלקו של נכרי פטור ישראל שקנה שדה בסוריא אע"פ שחזר ומכרה לנכרי חייבת [במעשר ובשביעית שכבר נתחייבה אבל האריסין והחכירות ובתי אבות נכרי] שמשכן שדהו לישראל אע"פ שעשה [לו] ישראל נימוסות עליה פטורה מן המעשרות [ופטורה מן השמטה].
הלכה יא
עריכהאיזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל מטור אמנון ולפנים חוצה לארץ נסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנא' (במדבר לד) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול נסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.
הלכה יב
עריכהספינה הבאה מחו"ל והיו בה פירות מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי חשבון והיוצא לחוץ לארץ אין חייבת לפי חשבון ר' אליעזר אומר עפר ארץ ישראל כל [שהוא] חייב [לפי חשבון].
הלכה יג
עריכהאבל ערלה וכלאי הכרם שוין לנכרים בארץ ישראל בסוריא ובחוצה לארץ אלא שר' יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי בסוריא וחכ"א יש לו אמר ר' יהודה מעשה בשביון ראש בית הכנסת של כזיב שלקח נכרי רבעי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה אמר לו משם ראיה אף הוא שלח לו ביד שליח חרש מה שעשית עשית אבל לא [תשנה] לעשות כן.
הלכה יד
עריכהאין תורמין מן התבואה שלא הביאה שליש כיצד יודע אם הביאה שליש אם לאו אם [זורעה ומצמחת] הדבר ידוע שהביאה שליש אם זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש.