פתיחת התפריט הראשי

הלכה אעריכה

הגוזז מן הבהמה מן החיה ומן [העופות] אפילו מן השלח מלא הסיט כפול הרי זה חייב [יש חולקים בחזיר בין חטטרתו לשאר גופו].

הלכה בעריכה

המיסך [שלשה] חוטין בתחלה ה"ז חייב ר' יהודה אומר אף [השרביט] והמדקדק ע"ג אריג כל שהוא ה"ז חייב הצד חלזון והפוצעו [הרי זה חייב שתי חטאות].

הלכה געריכה

כל אבות מלאכות שבתורה עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת כל המקלקלין פטורין חוץ מן החובל ומבעיר בשבת.

הלכה דעריכה

גר שנתגייר [בין העו"ג ועשה מלאכה בשבת ר"ע מחייב] ומונבז פוטר והדין נותן שיהא פטור הואיל ושוגג חייב חטאת ומזיד חייב כרת מה מזיד אינו חייב עד שיבא לכלל ידיעה אף שוגג [לא יהא] חייב עד שיבא לכלל ידיעה אמר לו ר"ע מוסיף אני על דבריך מה מזיד אינו חייב עד שיבא לכלל ידיעה בשעת מעשה אף שוגג לא יהא חייב עד שיבא לכלל ידיעה בשעת מעשה א"ל כ"ש שהוספתה אם בא לכלל ידיעה בשעת מעשה אף הוא אינו שוגג אלא מזיד.

הלכה העריכה

השוכח את התורה ועבר עבירות הרבה [חייב על כל אחת ואחת כיצד] היה יודע שיש חלב ואמר אין זה חלב שחייבין עליו היה יודע שיש דם ואמר אין זה דם שחייבין עליו חייב על כל אחת ואחת ר"ש בן אלעזר אומר כל שהוא כיוצא בו כשר להצניעו והוכשר [לו] להצניעו והצניעו ובא אחר והוציאו הרי זה חייב [ואי אפשר לו להצניעו יכול להוציאו אפשר לו להצניעו ומצניעו] ובא אחר והוציאו הרי זה חייב.

הלכה ועריכה

המוציא מורסן לאכילה כגרוגרת לבהמה כמלא פי הגדי [ולצבוע] כדי לצבוע בו בגד קטן לולבי זרדין והחרובין עד שלא ימתיקו [כגרוגרות] משימתיקו [כמלא פי הגדי] אבל הלוף והחרדל והתורמוסין ושאר כל הנכבשין בין משימתיקו ובין עד שלא ימתיקו כגרוגרות שמן כדי סיכת אבר קטן ר"ש בן אלעזר אומר קטן בן יומו הוצין כדי לעשות אוזן לכפיפה מצרית סיב אחרים אומרים כדי ליתן ע"פ משפך לסנן בו את היין.

הלכה זעריכה

המוציא יין [כדי גמיעה ר' יהודה אומר] כדי מזיגת הכוס יבש כזית דברי ר' נתן חלב כדי גמיעה ר"א אומר אם של בהמה כדי גמיעה אם של אשה כדי ליתן [ע"פ קלור] מים כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקלור דם ושאר כל המשקין ברביעית רשב"ג אומר דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין לברקית ר"ש ב"א אומר [שמם ר"מ] דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין [לחרוד].

הלכה חעריכה

המוציא קשר [המוכסין] עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור ר' יהודה אומר אף משהראהו למוכס חייב מפני שמשמרו [להראותו לבעל המוכס].

הלכה טעריכה

המוציא [שטר פרוע] ויש בו במקום הלובן כדי לכתוב שתי אותיות [ובכולו] כדי לכרוך ע"פ צלוחית קטנה של פלייטין ה"ז חייב ר' יהודה אומר אף המוציא שטר פרוע כל שהוא [ה"ז] חייב מפני שמשמרו [להראותו לבעלי חובים] שטרי מקח וממכר שטרי דיתקאות [אפותקאות] ומתנות כל שהן ה"ז חייב.

הלכה יעריכה

[קלף] דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו את המזוזה יריעה [כדי לכתוב עליו פרשה] קטנה איזו היא [פרשה קטנה זו שמע] שיער לגבל בו את הטיט טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב פיחמין כדי לעשות מהן צינורא קטנה ר' יהודה אומר כדי ליתן על פי מולידה קטנה.

הלכה יאעריכה

המוציא [כליו] מקופלין ומונחין על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בקומצו ה"ז חייב [ואילו] היה מלובש בהן פטור המוציא אדם וכליו עליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו ה"ז פטור [שאילו] הוציאן כמות שהן חייב חול עפר ואפר שיעורן כזבל רבי ישמעאל [ב"ר] יוחנן בן ברוקא אומר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה איזו היא [דם] צפור קטנה זה דרור חול הגס כדי ליתן על [מלא] פי [הכף סיד] א"ר נראין דברי ר"ע בחול [דק] ודברי חכמים בחול [גס] סיד כדי לסוד קטנה שבבנות ר' יהודה אומר כדי לעשות כלכל רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדפי א"ר נראין דברי ר' יהודה בזמן שהוא [כביצה] ודברי רבי נחמיה בזמן שהוא [חביט].

הלכה יבעריכה

קנה כדי לעשות קולמוס מגיע לקשרי אצבעותיו [בולמס] לעשות [הימנו] צלוחית קטנה של פלייטין זכוכית אחרים אומרים כדי לפצוע שתי נימין [כאחד] צרור ואבן ר"א בן יעקב אומר משקל עשרה דנרים [רבי אלעזר אומר כדי לעשותו מסיפס].

הלכה יגעריכה

מנין למאדים בשבת שהוא חייב שנאמר (שמות כה) אלים מאדמים איזו היא חבורה כל שיצא ממנה דם נצרר הדם אף על פי שאין יכול לצאת ה"ז חייב.

הלכה ידעריכה

מנין לדם שהוא משקה שנאמר (במדבר כג) ודם חללים ישתה מניין ליין שהוא משקה שנאמר (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר מנין לדבש שהוא משקה שנאמר (שם) ויניקהו דבש מסלע וגו' מנין לשמן שהוא משקה שנאמר (ישעיהו כה) משתה שמנים משתה שמרים מנין לחלב שהוא משקה שנאמר (שופטים ד) ותפתח את נאד החלב ותשקהו מנין לטל שהוא משקה שנאמר (שופטים ו) וימץ טל מן הגזה וגו' מנין לדם נדה שהוא משקה שנא' (ויקרא יב) ממקור דמיה ואומר (זכריה יג) ביום ההוא יהיה מקור נפתח [לבית דוד] וגו' מנין לדמעת העין שהוא משקה שנאמר (תהילים פ) ותשקמו בדמעות שליש מנין למי האף שהוא משקה שנאמר (ירמיהו ט) ועפעפינו יזלו מים.

הלכה טועריכה

מנין לזרוע שהוא יד שנאמר (שופטים טו) ותהיינה העבותים אשר על זרועותיו כפשתים וימסו אסוריו מעל ידיו. מנין למי שאחזו בולמוס שמאכילין אותו דבילה קעילית שנאמר (שמואלא ל) ויתנו לו פלח דבלה וגו'.

הלכה טזעריכה

המוציא שני [נסרים] כאחד הרי זה חייב תורי דקל א' זמורה [אחת] לנטיעה שתים לבהמה כמלא פי הגדי לעצים כשיעור העצים חבילי אזוב הסיאה והקורנית שהכניסן לאכילה כגרוגרת לבהמה כמלא פי הגדי לעצים כשיעור העצים להזאה כשיעור הזאה גרעינין לנטיעה שתים לבהמה כמלא פי חזיר כמה מלא פי חזיר אחת אחרים אומרים [לחשבון] חמש. המוציא מאבני בית מנוגע מעציו ומעפרו כל שהוא ה"ז חייב [כחל] רשב"א אומר אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לתכשיט כדי לכחול שתי עינים.

הלכה יזעריכה

המוציא [מין] בהמה [מין] חיה [מין עופות] בין חיים ובין מתים ה"ז חייב ר' נתן אומר מתים חייב חיים פטור.