תוספתא/קידושין/ג


הלכה א עריכה

האומר לאשה הרי את מקודשת לי בפקדון שיש לי בידך הלכה ומצאתו שנגנב או שאבד אם נשתייר בידה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובמלוה אע"פ שנשתייר בידה ש"פ אינה מקודשת ר"ש בר"א אומר מלוה כפקדון אם נשתייר בידה ש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת.

הלכה ב עריכה

האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל ונתן לה ש"פ ה"ז מקודשת מיד עד שיאמר לא דברתי ולא עשיתי דברי ר"מ וחכ"א אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רשב"ג אומר אין תנאי בכתובים שאינו כפול.

הלכה ג עריכה

ע"מ שאדבר עליך לשלטון אם דבר עמה כדרך המדברים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת [במה שאדבר עליך לשלטון אם דבר עמה בש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת].

הלכה ד עריכה

[במה שאעשה עמך כפועל] אם עשה עמה בש"פ מקודשת בפעולה שאעשה עמך אם עשה עמה בש"פ מקודשת ואם לאו אין מקודשת ע"מ שאעשה עמך בפעולה למחר עשה עמה בש"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת.

הלכה ה עריכה

ע"מ שיש לי מאתים זוז ה"ז מקודשת שמא יש לו בסוף העולם ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת [ע"מ שיש לי ביד פלוני אע"פ שאמר אין לו בידי מקודשת שמא עשו קנוניא עד שיאמר יש לו בידי אם אמר יש לו בידי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת].

הלכה ו עריכה

[ע"מ שאראך מאתים זוז אם הראה על השולחן אינה מקודשת שלא אמר להראותן אלא משלו] ע"מ שיש לי בית כור עפר ה"ז מקודשת שמא יש לו בסוף העולם ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ע"מ שאראך בית כור עפר אם הראה בבקעה אינה מקודשת שלא אמר להראות אלא משלו.

הלכה ז עריכה

ע"מ שירצה פלוני אע"פ שאמר איני רוצה מקודשת שמא ירצה לאחר שעה עד שיאמר רוצה אני אם אמר רוצה אני מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ע"מ שירצה אבא אע"פ שלא רצה האב ה"ז מקודשת [שמא יתרצה האב לאחר שעה מת האב מקודשת שמא] נתרצה האב שעה אחת לפני מיתתו מת הבן זה היה מעשה ובאו ולמדו את האב שיאמר איני רוצה.

הלכה ח עריכה

כל תנאי שיש בו מעשה בתחילתו תנאו בטל כיצד הריני חולצך ע"מ שירצה אבא אע"פ שלא רצה האב ה"ז מקודשת הריני בועלך ע"מ שירצה אבא אע"פ שלא רצה האב מקודשת רשב"א אומר [משם] ר"מ רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת שלא היתה בעילה אלא מחמת תנאי הראשון כלל ארשב"א כל תנאי שאפשר לעשות בה ובשלוחה והתנה עמה תנאו קיים וכל שא"א לעשות אלא בגופה והתנה עמה תנאו בטל כיצד הריני מגרשך ע"מ שירצה אבא רצה האב מגורשת [לא רצה האב] אינה מגורשת הריני מקדשך ע"מ שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה האב אינה מקודשת.

הלכה ט עריכה

ע"מ שאם מתי לא תהא זקוקה ליבם ה"ז מקודשת ובטל תנאו שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ע"מ שאין ליך עלי שאר כסות ועונה ה"ז מקודשת ותנאו קיים זה הכלל כל המתנה על מ"ש בתורה בדבר שהוא של ממון תנאו קיים בדבר שאינו של ממון תנאו בטל.

הלכה י עריכה

ע"מ שאני עשיר אין אומרים כעשיר שבעשירים אלא כל שבני עירו [נוהגין כן] ע"מ שאני ת"ח אין אומרים כשמעון בן עזאי ולא כשמעון בן זומא אלא כל שבני עירו [נוהגין כן] בדינר זה של כסף ונמצא של זהב אינה מקודשת כיצד יעשה [יטלו] הימנה ויחזור [ויתננו] לה ויאמר הרי את מקודשת לי.