פתיחת התפריט הראשי

הלכה אעריכה

אלו דברים שאין להם שיעור:

הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.

פאה: יש לה שיעור מלמטה, ואין לה שיעור מלמעלה.

העושה כל שדהו פאה: אינה פאה.

הלכה בעריכה

על אלו דברים נפרעין מן אדם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא

על ע"ז, ועל ג"ע ועל שפיכות דמים ועל לשון הרע כנגד כולם.

הלכה געריכה

זכות: יש לה קרן, ויש לה פירות,

שנאמר (ישעיהו ג'): "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו".

עבירה: יש לה קרן, ואין לה פירות,

שנאמר (שם): "אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו".

ומה אני מקיים (משלי א לא): "ויאכלו מפרי דרכם"?

אלא עבירה שעושה פירות - יש לה פירות;

ושאינה עושה פירות - אין לה פירות.

הלכה דעריכה

מחשבה טובה [מצרפה למעשה], מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה, שנאמר (תהלים סו יח): "און אם ראיתי בלבי [לא ישמע ה']". ומה אני מקיים (ירמיהו ו יט): "הנה אנכי מביא רעה... פרי מחשבותם"? אלא מחשבה טובה שעושה טובה המקום מצרפה למעשה, ושאינה עושה טובה] אין הקב"ה מצרפה למעשה.

הלכה העריכה

נותן אדם פאה בתחילת השדה ובאמצע ובסוף, ואם נתן בין בתחילה [בין באמצע] [בין בסוף] יצא. ר' שמעון אומר: אם נתן בין בתחילה בין באמצע בין בסוף, הרי זו פאה, וצריך שיתן בסוף כשיעור. ר' יהודה אומר: אם שייר [לו] קלח אחד, סומך [לו] משום פאה; ואם לאו, אינו נותן אלא משום הפקר. במה דברים אמורים? בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף.

הלכה ועריכה

לא נתן מן הקמה, [יתן] מן העמרים. לא נתן מן העמרים, [יתן] מן הגדיש. לא נתן מן הגדיש, [יתן] מן הכרי עד שלא מירח. ואם מירח, מעשר ונותן.

הלכה זעריכה

אמר ר' שמעון, מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא בסוף [שדהו]: מפני גזל עניים, ומפני ביטול עניים, ומפני מראית העין, מפני הרמאים. מפני גזל עניים כיצד? שלא יראה שעה שאין [שם] אדם ויאמר [לעני: בא וקח] לך פאה. מפני ביטול עניים כיצד? שלא יהו עניים יושבין ומשמרין כל היום [ואומרים]: [עכשיו נותן פאה]; אלא מתוך [שנתנה] בסוף, הולך ועושה מלאכתו, בא ונוטלה באחרונה. מפני מראית העין, שלא יהו עוברין ושבין אומרין: ראו [פלוני שקצר שדה] ולא נתן [ממנה] פאה, [שהרי אמרה] תורה (ויקרא יט ט): "לא תכלה פאת שדך". מפני הרמאין כיצד? שלא [יהו אומרין]: כבר נתננו. דבר אחר: שלא יניח [מן] היפה ויתן הרע.

הלכה חעריכה

הירק אף על פי שלקיטתו כאחת אין מכניסו לקיום התאנין אף על פי שמכניסן לקיום אין לקיטתן כאחת.

הלכה טעריכה

ר' יוסי בר יהודה אומר רטיבות תמרה פטורין מן הפאה שאין ראשון ממתין לאחרון. ר"א בר צדוק אומר [השיזפין חייבין בפאה] אחרים אומרים אף בנות שוח.

הלכה יעריכה

אלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים הבור והניר והזרע אחר וקוצר לשחת [ושלשה] תלמים של פתיח ואמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת א"ר יהודה אם עומד באמצע [וקוצר] מכאן ומכאן מפסיק ואם לאו אינו מפסיק אכלה חגב אכלה גובאי קרסמוה נמלים ושברתה הרוח או בהמה הכל מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק.

הלכה יאעריכה

קצר חציה ומכר את הקציר קצר חציה והקדיש את הקציר נותן מן המשויר על הכל.

הלכה יבעריכה

מדרגות שגבהן עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת ואם היו ראשי שורות מעורבין נותנין פאה מאחת על הכל.

הלכה יגעריכה

המארג חייב בתחלתו חייב בסופו היו לו ארבע וחמש גפנים בוצרן ומכניסן נתן לתוך ביתו פטור מן הפרט ומן השכחה ומן הפאה וחייב בעוללות ואם שייר נותן מן המשויר על מה ששייר המודל נותן מן המשויר על מה ששייר א"ר יהודה בד"א במודל בשוק אבל במודל בתוך ביתו נותן מן המשויר על הכל.

הלכה ידעריכה

היה מקטף ומכניס לתוך ביתו אפילו כל שדהו פטור מן הלקט שכחה ופאה וחייב במעשרות.

הלכה טועריכה

הכותב נכסיו לבניו והניח לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה א"ר יוסי בד"א בזמן שקבלה עליה לשם כתובתה אבל לא קבלה עליה לשם כתובתה מה שנתן נתן וגובה כתובתה משאר נכסין.

הלכה טזעריכה

הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ר"ש אומר האומר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד [מרבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית אף על פי שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה עבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין וכשנאמרו דברים לפני ר' יוסי אמר (משלי כד) שפתים ישק משיב דברים נכוחים.