תוספתא/עדויות/א


הלכה א

עריכה

כשנכנסו חכמים לכרם ביבנה אמרו עתידה שעה שיהא אדם מבקש דבר מדברי תורה ואינו מוצא מדברי סופרים ואינו מוצא שנאמר (עמוס ח) לכן הנה ימים באים נאם ה' וגו' ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו דבר ה' זו נבואה דבר ה' זה הקץ דבר ה' שלא יהא דבר מד"ת דומה לחברו אמרו נתחיל מהלל ומשמאי שמאי אומר מקב חלה הלל אומר מקבים וחכ"א לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייב בחלה שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם כדי עיסתכם וכמה עיסתכם כדי עיסת מדבר וכמה עיסת מדבר עומר שנאמר (שמות טז) והעומר עשירית האיפה הוא שיערו חכמים שבעה רבעים ועוד מדברית שהן חמשה רבעי צפורית שהן קב ומחצה ירושלמית.

הלכה ב

עריכה

הלל אומר מלא הין מים שאובין של שנים עשר לוג פוסלין את המקוה שמאי אומר מלא הין מים שאובין של שנים[1] וששה לוג פוסלין את המקוה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שלשה לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה. מעשה שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו בשם שמעיה ואבטליון ששלשת לוגין מים פוסלים המקוה וקיימו את דבריהם ולמה הוזכרו שם מקומם ושם אומניהן והלא אין לך אומנות ירודה אלא גרדי אין לך מקום ירוד משער האשפות אלא מה אבות העולם לא עמדו על דבריהן במקום שמועה על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם עומד על דבריו במקום שמועה. לעולם הלכה כדברי המרובין לא הוזכרו דברי היחיד בין המרובין אלא שמא הוצרך להן שעה ויסמכו עליהן וחכמים אומרים לא הוזכרו דברי יחיד בין המרובין אלא מתוך שזה אומר טהור וזה אומר טמא כדברי ר' אליעזר יאמרו לו כדברי ר' אליעזר שמעת.

הלכה ג

עריכה

נשאל לחכם וטמא לו לא ישאל לחכם אחר היו שנים אחד אוסר ואחד מתיר אחד מטמא ואחד מטהר אם יש חכם אחר נשאלין לו ואם לאו הולכין אחר המחמיר ר"י בן קרחה אומר דבר מדברי תורה הולכין אחר המחמיר. מדברי סופרים הולכין אחר המיקל.

הלכה ד

עריכה

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים והיה שלום בינו לבינה שלום בעולם באתה ואמרה מת בעלי תנשא שלום בעולם ואמרה מת בעלי בין בוכה בין שאינה בוכה בין בגדיה קרועים בין שאין בגדיה קרועים נאמנת ר' יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא א"כ באתה בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו א"כ זו שהיתה פקחת תנשא שלא היתה פקחת לא תנשא ב"ה אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד אמרו להן ב"ש והלא כל ימות השנה קציר יצא קציר שעורין בא קציר חטים יצא קציר חטים בא בציר יצא בציר נמצא כל ימות השנה קציר. אמרו להן ב"ה מצאנו שאין אחין נכנסים לנחלה על פיה אמרו להן ב"ש והלא מספר כתובתה נלמד שכתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך בכתובתיך וצאי חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש.

הלכה ה

עריכה

ששה דברים ר"ע מטמא וחכמים מטהרין השרץ והצפרדע ברשות הרבים וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה עצם מן המת ועצם מן הנבלה גוש מארץ טהור גוש מארץ הפרס גוש מארץ טהור גוש מארץ העמים שני שבילין אחד טמא ואחד טהור ר"ע מטמא וחכמים מטהרין.

הלכה ו

עריכה

השדרה והגולגולת משני מתים רביעית דם משני מתים רובע עצמות משני מתים אבר מן המת מב' מתים אבר מן החי מב' אנשים ר"ע מטמא וחכמים מטהרין.

הלכה ז

עריכה

שלשה דברים אמרו לפני ר' ישמעאל ולא אמר בהן אסור והיתר ופירשן ר' יהושע בן מתיא המפיס מורסא בשבת אם לקולפה ולעשות לה פה כדרך שהרופאין עושין חייב אם להוציא ממנה לחה פטור. השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ור"ע אומר לא יגמור אבל כהנים נהגו כר' ישמעאל.

הלכה ח

עריכה

שלשה דברים אמרו לפני ר"ע שנים משם ר' אליעזר ואחד משם ר' יהושע ולא אמר בהן לא איסר ולא היתר ולא כשר ולא פסול לא טומאה ולא טהרה. שנים משם ר' אליעזר אשה מה היא לצאת בעיר של זהב ולא אמר בה לא איסור ולא היתר ר"א מתיר וחכמים אוסרין. מפריחי יונים מה הן לעדות לא אמר בהו לא כשר ולא פסול ור' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין אחד משם רבי יהושע השרץ בפי החולדה והחולדה מהלכת על גבי ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע ר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא וחכמים אומרים ודאי טמא וספק טהור.

הלכה ט

עריכה

תנור שתחלתו ארבעה ושיריו ארבעה שבראשונה היו אומרים שלשה הרי לי סנדל של עץ ושל סיידין שטמא מדרס על שירי תנור ר"ע מטמא ואשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת ולא הודו לו.

הלכה י

עריכה

חמשה דברים היה ר"ע דורש כמין אגדה בחמשה דברים אדם זוכה לבן וחכמים אומרים עד הפרק זכה לו מיכן ואילך הוא זוכה לעצמו אמר ר"ע היכן מצינו שהיו חיגרין עד הפרק וכשהגיע הפרק נתפשטו ושהיו חרשין עד הפרק וכשהגיע הפרק נתפקחו ושהיו סומין עד הפרק כשהגיע הפרק נתפתחו והיאך זוכה לו עד אותה השעה אמרו לו כי מצינו שהיו פשוטים עד הפרק וכשהגיע הפרק נתחגרו ושהיו פקחין עד הפרק וכשהגיע הפרק נתחרשו ושהיו פתוחים עד הפרק וכשהגיע הפרק נסתמו הא אין זוכה לו אלא עד אותה השעה בלבד.

הלכה יא

עריכה

מספר הדורות לפניו הקץ אע"פ שהימים והשעות כחוט השערה לפני המקום אינו מונה אלא דורות שנא' (ישעיהו מא) קורא הדורות מראש ואע"פ שנא' (בראשית טו) ועבדום וענו אותם ונאמר (שם) ודור רביעי ישובו הנה וגו'. הרי הוא אומר (שמות כג) את מספר ימיך אלו שני דורות ושאר כל אדם זכה משלימים שנותיו לא זכה פוחתין לו משנותיו דברי ר"ע וחכ"א זכה מוסיפין לו על שנותיו לא זכה פוחתין מהן אמרו לו לר"ע הרי הוא אומר (מלכים ב כ) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה אמר להן משלו הוסיפו לו אמר להן ר"ע הרי הוא אומר (מלכים ב יג) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא היה מנשה בעולם אמרו לו וכי נאמר הנה בן נולד לבית דוד בן חזקיה והלא לא נאמר אלא הנה נולד בן לבית דוד בין מחזקיה בן מיכל בית דוד.

הלכה יב

עריכה

ה' רחלות גוזזות מנה מנה ופרס שהן שבעים וחמש סלעים חייבות בראשית הגז דברי ר' דוסא וחכ"א ה' רחלות גזוזות כל שהן. ר' נתן אומר ר' דוסא אומר כביצה אוכלין כמוה ובקליפתה וחכ"א חוץ מקליפתה. האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת בתרומה ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני [אינה] אוכלת.

הלכה יג

עריכה

ארבעה ספקות ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין הטהור עומד והטמא עובר טומאה ברה"י וטהרה ברה"ר טהורה טומאה ברשות היחיד וטומאה ברה"ר ספק נגע ספק לא נגע ספק האהיל ספק לא האהיל ספק הסיט ספק לא הסיט ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין.

הערות

עריכה
  1. ^ נ"א: שלושים