הלכה א עריכה
ב"ש אומרים כנויי כינויין [איסור] כיצד אמר הריני נזיר מן הגרוגרת ומן הדבלה ב"ש או' נזיר הריני נזיר ע"מ שאהא שותה יין ומיטמא למתים ה"ז נזיר ובטל תנאו [שהתנה] על מה שכתוב בתורה כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל יודע אני שיש נזירין אבל איני יודע שהנזירין אסורין ביין [שאסור לשתות יין] וליטמא למתים ר"ש אומר אין לך פתח גדול מזה.
הלכה ב עריכה
הרי עלי לגלח חצי נזיר ה"ז מגלח נזיר שלם דברי ר"מ ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים הריני נזיר ועלי לגלח נזיר ואם גלח לעצמו לא יצא הרי עלי לגלח חצי נזיר ועלי לגלח נזיר ואם גלח לעצמו לא יצא.
הלכה ג עריכה
אלו קרבנות שהזיר עליהן לא אמר כלום שנא' (במדבר ו) קרבנו לה' על נזרו ולא נזרו על קרבנו הרי עלי חטאתו ואשמו של פלוני מדעתו יצא שלא מדעתו לא יצא ה"ז חטאתו ואשמו של פלוני והלך הלה והביא [עצמו] ה"ז כחטאת [ואשם] שכיפרו בעליה.
הלכה ד עריכה
הריני נזיר [שיהא] לי בן ונולד לו בן ספק שהוא בן קיימא ספק [שאינו] בן קיימא ר' יהודה פוטר ששגגת נזירות מותרת ר"ש מחייב ששגגת נזירות אסורה [ואמר] אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה ע"מ שיהא בכרי זה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד ספק היו בו ספק לא היו בו ר"י פוטר [ששגגת נזירות מותרת ור"ש מחייב ששגגת נזירות אסורה ואמר] אם היו כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה.
הלכה ה עריכה
הריני נזיר לאחר עשרים יום נזיר מעכשיו מאה יום מונה עשרים [וחוזר ומונה] שלשים ומספק מונה שמונים [וחוזר ומונה] שלשים להשלים נזירותו ראשונה.
הלכה ו עריכה
אמר רשב"א לא נחלקו ב"ש וב"ה על שנדר נזיר ל' יום שאם גלח ביום שלשים [לא] יצא על מה נחלקו על שנדר סתם [שב"ש אומרים אם] גילח ביום ל' יצא מי שנזר [וב"ה אומרים אם גלח ליום ל'] לא יצא.
הלכה ז עריכה
שתי נזירות ראשונה נזירות סתם ושניה נזירות ל' מגלח את הראשונה ביום ל' ואחד ואת השניה ביום ששים ואחד ואם גלח את הראשונה יום ל' [מגלח] את השניה ביום ששים לא יצא ראשונה נזירות שלשים ושניה נזירות סתם מגלח את הראשונה ביום ל' ואחד [ואת השניה] ביום ששים ואחד ואם גלח את הראשונה ביום ל' [וגלח את] השניה ביום ששים יצא.
הלכה ח עריכה
מי שאמר הריני נזיר ונטמא ביום שלשים סותר את הכל ר' יהודה אומר משום ר"א לא סתר אלא שבעה הריני נזיר ל' יום ונטמא יום שלשים סותר את הכל הריני נזיר מאה יום ונטמא יום מאה סותר את הכל ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שלשים נטמא ביום מאה ואחד סותר שלשים ר' יהודה אומר [משם] ר"א לא סתר אלא שבעה זה הכלל [שר"י אמר משם] ר"א כל שנטמא ביום שראוי להביא בו קרבן ויש לו לספור סותר ל' יום וכל שנטמא ביום ל' שאין ראוי להביא [בו] קרבן ויש לו לספור לא סתר אלא [שבעת] ימים חוץ מימי טומאתו בלבד.
הלכה ט עריכה
מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים ואם גלח ושתה סופג את [ארבעים מזה ושותה] הטמאין לא עלו לו ואין יום ז' עולה לו מן המנין כל אלו [שיאמרו] אין מתחיל לימנות עד שיטהר אין יום ז' עולה לו כל אלו שאמרו מתחיל [מונה] מיד יום ז' עולה לו מן המנין.
הלכה י עריכה
מנה נזירותו ולא הביא קרבנותיו אסור לגלח ולשתות יין ולטמא למתים הביא קרבנותיו ולא גלח אסור לשתות יין ולטמא למתים אם גלח ושתה יין ונטמא למתים ה"ז סופג את הארבעים ר"ש אומר כיון שנזרק עליו א' מן הדמים הותר לנזיר לשתות יין ולטמא למתים.
הלכה יא עריכה
מי שנזר שתי נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו ואח"כ נשאל על הראשונה לחכם והתיר לו יצתה נזירות שניה בראשונה מנה שתיהן והביא קרבנות שתיהן כאחת לא עלתה בידו אלא אחת הפריש של זו בפני עצמו ושל זו בפני עצמו והלך והקריב של זו בזו [ושל] זו בזו לא יצא.