מגילה פרק א: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< תוספתא, מסכת מגילה, פרק א >>
מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
חלק 1
עריכה(א)
כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר חמשה עשר בחודש אדר.
- רבי יהושע בן קרחה אומר: מימות אחשורוש.
אמר רבי יוסי בר יהודה: היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה [מימות יהשוע בן נון]?
אלא: "משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר" (אסתר ט, כח);
הסמוכין לכרך והנראין http://www.safa-ivrit.org/exp-abc/samech/%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9A+%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94 עמו – הרי הן כיוצא בו.
לעיון נוסף במאמר זה - ראה כאן |
חלק 2
עריכההיוצאין בשיירא והמפרשין בספינה קורין עמהן בארבעה עשר.
חל להיות ערב שבת: כרכין המוקפין חומה מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום.
- אמר רבי יוסי: אומר אני, שלא יקדמו בני כרכין לבני עיירות. אלא – קורין עמהן בארבע עשר.
חל להיות בשבת: כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בערב שבת ומוקפין חומה לאחר שבת.
- אמר רבי: אומר אני, הואיל ונדחו עיירות גדולות ממקומן – יידחו ליום הכניסה.
אמר רבי יהודה: אימתי? מקום שנכנסין בשיני ובחמישי.
- אבל, מקום שאין נכנסין בשיני ובחמישי, הואיל ומתכנסין בה – לא יתכנסו אלא בזמנה.
חלק 3
עריכהקריית מגילה ותרומת שקלים – מקדימין ולא מאחרין.
ספק מעילה, זמן עצי כהנים, תשעה באב, חגיגה והקהל – מאחרין ולא מקדימין.
- אף-על-פי שאמרו "מקדימין ולא מאחרין",
- קורין את המגילה, גובין ומחלקין בו־ביום,
- לפי, שאין עיניהם של עניים נשואות, אלא — ליום מקרא.
- שנאמר: "והימים האלה נזכרים ונעשים וגו׳" (אסתר ט כח),
- ומקיימין את השמחה – בזמנה.
חלק 4
עריכהמגבית פורים – לפורים. מגבית העיר – לאותה העיר. אין מדקדקין במגבית פורים. אבל, לוקחין את העגלים, שוחטין ואוכלין והמותר – אל ייפול לכיס של צדקה.
- רבי אלעזר אומר: מגבית פורים – אל יעשה מהן עני רצועה לסנדלו.
- רבי מאיר אומר: הלווה מעות לחבירו ליקח בהן פירות ולקח בהם כלים; כלים ולקח בהן פירות – אסור, מפני שגונב דעת המלווה.
- רבי שמעון בן אלעזר אומר, משום רבי מאיר: הלווה מעות לחבירו ליקח בהן חלוק – לא ייקח בהם טלית; טלית – לא ייקח בהן חלוק, מפני שגונב דעת המלווה.
חלק 5
עריכהקראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה – קורין אותה באדר השני.
- רבי אלעזר ברבי יוסי אומר, משום רבי זכריה בן הקצב: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצוות הנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון; חוץ מהסְפּד ותענית, שנוהגין בזה ובזה.
- שטרות של זה ושל זה כותבין אדר ואדר שיני נכתב תינין.
- רבי יהודה אומר: אדר שיני נכתב תיו.
יחידת "אין בין – אלא "
עריכה- אין בין יום טוב לשבת, אלא – אוכל נפש בלבד.
- רבי יהודה אומר: מכשירי אוכל נפש.
- נחוניא בן הקנה אומר: יום הכיפורים – הרי הוא כשבת לתשלומין.
- אין בין שלש תעניות לשבע אחרונות,
- אלא – תרועה ונעילת חנויות.
- אין בין המודר סתם הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל
- אלא דריסת הרגל וכלים שעושין בהן אוכל נפש.
- אין בין נזיר סתם לנזיר שלושים
- אלא שנזיר סתם מגלח ליום שלושים ואחד. אם גילח ביום שלושים – יצא.
- וזה וזה — מצוותו לגלח יום שלושים ואחד.
- אין בין דם המת לדם תבוסה, אלא –
- שדם המת נזיר מגלח עליו וחייבין עליו על ביאת מקדש
- ודם תבוסה אין נזיר מגלח עליו ואין חייבין עליו על ביאת מקדש.
- אין בין אבר מן המת לאבר מן החי, אלא –
- שאבר מן המת בשר הפורש ממנו טמא
- ואבר מן החי בשר הפורש ממנו טהור.
- אין בין המת לכזית מן המת, אלא –
- שכזית מן המת פתחו כטפח
- והמת פתחו בארבעה טפחים.
- אין בין כזית מן המת לעצם כשעורה, אלא –
- טומאת אוהל בלבד.
- אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלוש, אלא – קרבן.
- אין בין זב לזבה, אלא –
- שהזב טעון ביאת מים חיים,
- וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים.
- אין בין זב לנידה, אלא – קרבן.
- אין בין נידה ליולדת, אלא – הבאת קרבן.
- אין בין נידה לשומרת יום כנגד יום, אלא – ספירת שבע.
- אין בין בית מוסגר לבית מוחלט, אלא –
- שבית מוסגר מטמא מתוכו,
- ומוחלט מתוכו ומאחריו.
- וזה וזה — מטמאין בביאה.
אבנים שיש בהן נגע מטמאות מאחוריהן.
- אין בין נדרים לנדבות, אלא –
- שהמְקדֵש נדרים לבדק־הבית ואבדו – חייב באחריותן;
- ונדבות – אין משלמין, אלא טובת הנאה בלבד.
- אין בין במת יחיד לבמת ציבור, אלא –
- כל הנידר ונידב – קרֵב בבמת ציבור.
- שילׂה – בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה,
- וירושלים – בית של אבנים מלמטה ותקרה מלמעלה.
- אין בין כהן משיח משמש לכהן משיח שעבר, אלא –
- פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
- אין בין כהן משיח משמש למרובה בגדים משמש, אלא – פר הבא על כל המצוות.
- אין בין מרובה בגדים משמש למרובה בגדים שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
- אין בין כהן משיח שעבר למרובה בגדים שעבר, אלא פר הבא על כל המצוות.
- אין בין כהן משיח המשמש למרובה בגדים שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.
- אין בין מרובה בגדים משמש לכהן משיח שעבר, אלא פר הבא על כל המצוות.