פתיחת התפריט הראשי

תוספתא/כתובות/ט

הלכה אעריכה

מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפי' הניח נכסים של מאה מנה אין היורשין יכולין למכור מפני שכל נכסים אחראין לכתובתה כיצד יעשה כונסה ומגרשה ושוברת לו על כתובתה הניח אחיו מעות או שהיה יבמה חייב לבעלה מעות לא יאמר הואיל שאני יורש החזקתי אלא מוציאין מידו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.

הלכה בעריכה

[הרוצה להבריח נכסיה מפני בעלה כותבתן בטפוס לאחר] דברי רשב"ג וחכמים אומרים מצחק [הוא] בה [אלא] כותבתן במתנה מהיום עד שעה שארצה.

הלכה געריכה

ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות רשב"ג ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אומרים אם מתה יירשנה שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.

הלכה דעריכה

מי שמת והניח נכסים ומטלטלין ויצתה עליו כתובת אשה ובעל חוב כל הקודם בהם זכה והוא נקבר מן הצדקה.

הלכה העריכה

אלו הן יורשין הבאין ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה להן במתנה כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך [אין] היורשין יכולין להשביעה בדברים שנשתמשה בחיי בעלה בד"א בזמן שהלכה מקבר בעלה לבית אביה אבל אם הלכה מקבר בעלה לבית חמיה אפי' כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך היורשין יכולין להשביעה בדברים שנשתמשה בהם לאחר מיתת בעלה.

הלכה ועריכה

אין האיש משביע את אשתו עד שיושיבנה חנוונית או עד שיעשנה אפטרופסא האשה כל זמן שתובעת כתובתה אין היורשין יכולין להשביעה בדברים שנשתמשה בהן לאחר מיתת בעלה דברי ר"ש וחכ"א בין כך ובין כך היורשין משביעין אותה.

הלכה זעריכה

אריס כל זמן שהוא אריס ויצא מאריסותו הרי הוא כאחד [מבני] אדם שותף כל זמן שהוא שותף יצא משותפתו הרי הוא כאחד מכל אדם אפטרופוס כל זמן שהוא אפטרופוס יצא מאפטרופוסתו הרי הוא כאחד מכל אדם.

הלכה חעריכה

בן בית שאמרו לא זה שנכנס ויוצא אלא מכניס פירות ומוציא פירות שוכר פועלין ופוטר פועלין לוה ממנו בערב שביעית ומוצאי שביעית [שביעית] נעשה לו שותף או אריס [פוטר] אבל נעשה לו שותף או אריס בערב שביעית ולשביעית ולמוצאי שביעית חזר ולוה הימנו מגלגלין עליו את הכל.

הלכה טעריכה

הפוחתת כתובה נפרעת שלא בשבועה כיצד היתה כתובתה אלף זוז אמר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי ואינה אלא מנה נפרעת שלא בשבועה נכסים משועבדין אין צריך לומר לאחר מיתת בעלה אלא אפי' בחיי בעלה [נכסי] יתומים אין צריך לומר מן הגדולים אלא אפי' מן הקטנים.

הלכה יעריכה

הוציאה גט ואין עמה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה כתובה ואין עמה גט אין גובה כלום מפני שהיא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי בראשונה היו אומרים המוציא הכתובה צריכה שתוציא עמה גט [דברי ר"מ וחכ"א] מן הסכנה ואילך התקינו שתהא מקרעתו בב"ד וגובה בו.

הלכה יאעריכה

שתי כתובות וגט ומיתה גובה שתי כתובות גט וכתובה ומיתה אם הגט קדם את המיתה גובה שתי כתובות אם [כתובה] קדמה את הגט אינו גובה אלא כתובה אחת שהמגרש את האשה [והחזירה] על מנת כתובה הראשונה החזירה אם חדש נוטל מה שחדש.

הלכה יבעריכה

קטן שהשיאו אביו כתובתו קיימת מת נוטלת כתובתה מנה אם חדש נוטל מה שחדש וכן גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה ואם חדש נוטל מה שחדש.