הלכה א
עריכהמי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות [ומתפרנסים] כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים נותן להם כך וכך אלא רואים את א' כאילו הוא אביהם ונותנים להם כיצד הבנות ניזונות ומתפרנסות אין אומרים אילו היה אביהן קיים היה נותן להן כך וכך אלא רואין שכנגדן היאך מתפרנסות ונותנין להן רבי אומר כל אחת ואחת נוטלת עישור נכסים רבי יהודה אומר אם השיא את בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אמרו לו יש שמשיא את בתו ונוטל מעותיו [שמשיא] את בתו ונותן אחריה מעות וכן היה ר' יהודה אומר המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמש סלעים שבראשונה היה לוקח [בה] כל צרכה.
הלכה ב
עריכהפסקה להכניס לו ב' סלעים נעשו ששה דנרים מה שחתן פוסק [פוסק] פחות חומש חוץ ממאתים לבתולה ומנה לאלמנה פסקה להכניס לו זהב הרי [זהב] ככלים דינרי זהב הרי הן ככספים [אמר רבן שב"ג וכן הוא דבר מקום שנהגו שלא לפרוט דינרי זהב מניחין כמות שהן] והזהב הרי הוא ככלים.
הלכה ג
עריכההכניסה לו בין שום בין כספים ונתן עיניו לגרשה היא לא תאמר לו תן שומי והוא לא יאמר לה טלי כספך אלא נוטלת מה שכתב לה בכתובתה.
הלכה ד
עריכהפסקה להכניס לו כספים [סלעים] נעשה ששה דנרים חתן מקבל עליו י' דנרים למנה לקופת בשמים אמר ר' יוסי וכן כל מקום שנהגו שלא לפחות מן השום ושלא להוסיף על הכספים אין משנין ממנהג המדינה.
הלכה ה
עריכהפסקה להכניס לו חמש מאות דינר שום וכתב לה אלף דינר בכתובתה אם עשתה קיצתה נוטלת מה שכתוב לה ואם לאו גורע כנגדן [שלשה] דנרין לכל סלע וסלע פסקה להכניס לו חמש מאות [דינר כספים כתב] לה אלף דינר בכתובתה אם עשתה קיצתה נוטלת מה שכתוב לה [אם] לאו גורעת כנגדן חמשה דנרין לכל סלע וסלע הכניסה לו אלף דינר בכתובתה וכתב לה שום מי"ב מנה אם עשתה קיצתה נוטלת מה שכתוב לה ואם לאו לא יפחות לבתולה ממאתים [ומנה לאלמנה].
הלכה ו
עריכההמשיא את בתו ופסק עם חתנו שיעמוד ערום [וילבישנה] אין אומרים יעמוד ערום [וילבישנה] אלא מכסה את הראוי לה וכן המשיאין את היתומה לא יפחתו לה מחמשים [זוז] ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה.
הלכה ז
עריכהיתומה [שהשיאתה] אמה או אחיה וכתבו לה מאה או חמשים זוז אע"פ שכתב [להן] הבעל דין ודברים אין לי עמהם יכולה היא כשתגדיל להוציא מידם מה שראוי להנתן לה האיש פוסק ע"י בתו ואין האשה פוסקת ע"י בתה.
הלכה ח
עריכהיתום ויתומה שמבקשין להתפרנס מפרנסין את היתומה ואח"כ מפרנסין את היתום מפני [שהיתום יכול לחזור בכל מקום ואין יתומה יכולה לחזור בכל מקום].
הלכה ט
עריכהיתום ויתומה שמבקשין [לישא] משיאין את היתומה [תחלה] ואח"כ משיאין את היתום מפני שבושתה של אשה מרובה [יתר מבושתו של האיש] יתום שמבקש לישא שוכרין לו בית ומציעין לו מטה ואחר כך משיאין לו אשה שנאמר (דברים טו) די מחסורו אשר יחסר לו [אפילו עבד אפילו סוס] לו זו אשה שנאמר להלן (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו מה לו האמור להלן אשה אף לו האמור כאן אשה.
הלכה י
עריכההמשליש מעות לחתנו ליקח בהן שדה לבתו והיא אומרת [ינתנו לו] מן האירוסין יעשה [שליש] מה שהושלש בידו מן הנשואין הרשות בידה דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אם היתה קטנה [בין מן האירוסין] בין מן הנשואין [יעשה שליש שלישותו אם היתה גדולה מן האירוסין יעשה שליש שלישותו מן הנשואין הרשות בידה].
הלכה יא
עריכההאומר תנו שקל [מנכסי] לבני בשבת [והן ראוין ליטול] סלע נותנין להם סלע אל תתנו להם אלא שקל אין נותנין אלא שקל אם אמר אם מתי [ירשוני אחרים] בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו אין נותנין להם אלא שקל למזון אשה ובנות בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו נותנין להן סלע רבן שמעון בן גמליאל אומר רבי מאיר [היה אומר] האומר תנו שקל מנכסי לבני בשבת והן ראוין ליטול סלע נותנין להם שקל והשאר מתפרנסין מן הצדקה וחכ"א נזונין והולכין עד שיכלו נכסיו והשאר מתפרנסין מן הצדקה.