הלכה א עריכה
כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הבאין במדה ר' מאיר אומר הרי הן ככלים וחכמים אומרין הרי הן כאהלין רבי נחמיה אומר קופות גדולות וסוגין הגדולים שיש להן שוליים והן מחזיקין מ' סאין בלח שהם כוריים ביבש אע"פ שאין מטלטלין במשתייר בהן וכמה הן אמה על אמה על רום שליש ישנן שש מאות ארבעים ושמונה טפח ראיה לדבר ממדת השלחן. ר' יוסי אומר בים שעשה שלמה הוא אומר (דברי הימים ב ד) מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל במקום אחר הוא אומר (מלכים א ז) אלפים בת יכיל א"א לומר אלפים שכבר נאמר שלשת אלפים ואי אפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפים אמור מעתה אלפים בלח שלשת אלפים ביבש. החזיונות שבטרקלין בעלי בתים האוכלים עליהם שאע"פ שחולקים כצפורן טמאין מפני שהן כטבלא ומעשה בבעל הבית אחד שהיו לו נצרים בתוך והיו שואלין אותן לבית האבל ולבית המשתה ובא מעשה לפני חכמים וטמאום.
הלכה ב עריכה
מפני מה ארונות של נחתומין טמאות מפני שהן מיוחדין לכלי. של בעלי בתים טהורות עד שיחזירם לכלי ר' שמעון אומר מפני מה סוור של נחתומין הפרוס טמא מפני שהוא קורץ ומוליך עליו מקרצות לתנור ושל בעלי בתים אם התקינו להיות קורץ ומוליך עליו מקרצות לתנור טמא.
הלכה ג עריכה
סרוד של צפירה אם יש לו גפים טהור ר"ש בן אלעזר אומר אע"פ שאין לו גפים טמא ומפמה של סלתין טמא מפני שהוא מחזירו לכלי ושל בעלי בתים טהור עד שיחזירו לכלי ר"ש בן יהודה אומר משום ר' שמעון אף של סלתין טהור עד שיחזירו לכלי ר' יהודה אומר של גדלת טמא מושב מפני שעודיהו כלי הבנות יושבות בתוכו וגודלות.
הלכה ד עריכה
כל התלויין הנקובין חבור ור' יוחנן בן נורי אמר אף הרוקי מוסף עליהן תלוי זיני וספטני מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה תלוי בית הלגינין ובית הכוסות התפור טמא קשור וענוב טהור רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר כל התלויין טמאים לא טיהרו אלא תלוי נפה וכברה של בעל הבית אלא בזמן שהוא שני ראשין מצד אחד. כל הבורית טהורה בורית מחרישה טמאה וכל החתיכות טמאות וחתיכה אלתות טהורה.
הלכה ה עריכה
כל הנבלין טהורין ונבלי שרץ טמאין.
הלכה ו עריכה
כל המשקין טמאין ומשקה בית מטבחיא טהורין ואלו הן משקה בית מטבחיא הדם והמים. נטמאו בפנים אע"פ שיצאו לחוץ טהורים נטמאו בחוץ ונכנסו בפנים טמאים.
הלכה ז עריכה
ספר עזרה שיצא לחוץ מטמא את הידים ולא ספר עזרה בלבד אמרו אלא אפילו נביאים וחומשים. וספר אחר שנכנס לשם מטמא את הידים. מטפחות בני לוי טהורות כיוצא בו בעל הבית שעשה מטפחות לחפות בהן כתלים ועמודין טהורים מלבני לוי טהורין כיוצא בו בעל הבית שעשה מלבן להיות נותנו ממטה למטה ומאבוס לאבוס טהור ייחדו למטה אחת ר"מ ור' יהודה מטמאין ר' יוסי ור"ש מטהרין שאינו עושה מלאכה בגופו.
הלכה ח עריכה
רבי יהודה אומר מרכוף של זמר טהור שלא נעשה [אלא] לשמש עם הקרקע עשה בראשו מסמר להיות תופס בו ממקום הדייש טהור ור' יוסי בר' יהודה אומר מצודת העכברים שיש בה בית קבול טמאה הקוד והקערה האונפולה ותמחוי שנחלקו אע"פ שמקבלין על דופנותיהן כאלפסין טהורין. המטה והכסא והספסל והקתדרא והעריסה שנתפרקו טהורין. מטה שנתפרקה כל אבר ואבר טמא בפני עצמו מודים חכמים לר' מאיר שאין חבלים חיבור למטה עד שיסרוג בה ג' בתים לכל רוח.
הלכה ט עריכה
עריסה מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה ואם עתיד לעשות לה עגלה טהורה בית הלגינין ובית הכוסות של תמרה שחיסם וקינב מבחוץ שאע"פ שלא קינב מבפנים טמא שכן מקיימין הקנינין הקטנים והקלתות משיחסם ויקניב הקנונין הגדולים והסאין הגדולים משיעשה שני דורין לרוחב שלהן חוץ מזה שעל גבי הארוני נפה וכברה וכף של מאזנים משיעשה דיר לרוחב שלהן חוץ מזה שעל גבי האריג. הקופה משיעשה שתי צבירות לרוחב שלה חוץ מזה שעל גבי האריג. הערק משיעשה בה צבירה אחת חוץ מזה שעל גבי האריג. הסלין של גמלים התירן טהורים קשרן טמאין ומטמאין ומטהרין אפילו עשרה פעמים ביום סלי נצרין שלא קנבן ומשתמש בהן עראי טמאין היה עתיד לחסם ולקלב אע"פ שהוא משתמש בהן עראי ומשליכן טהורים ובלבד שלא יערים ואם הערים הרי אלו טמאין.
הלכה י עריכה
חומר בכלי פפיר מכלי נצרין שאין מקבלין טומאה אלא משתגמר מלאכתן וכלי פפיר כיון שעשה חור אחד על גבי הרחב שלהן טמאין.