הלכה א
עריכהכל הזוגות שמנו חכמים אינן כלאים זה בזה ושאר ירקות השדה וירקות הגינה מין במינו אינן כלאים זה בזה.
הלכה ב
עריכההשבת והגופנין הכוסבר והכרפס אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה הקשואין והאבטיחין והמלפפונות אינן כלאים זה בזה ותורמין ומעשרין מזה על זה דברי ר' מאיר ר' יהודה ור' שמעון אומרים כלאים זה בזה ואין תורמין ומעשרין מזה על זה הוסיף רבי עקיבה השום והשומנית והבצל והבצלצול והתורמוס והפלוסלום א"ר שמעון לא היה ר"ע שונה אלא אלו אלא התורמוס והפלוסלום אינן כלאים זה בזה.
הלכה ג
עריכהבתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי [אוזרד] מצאן תלמיד אחר אמר להם אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמרו יפה אמר אותו תלמיד בשוקי של ציפורי היו מרכיבין קריסתמין על גבי עוגס מצאן תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמרו מי פגע בכם אינו אלא מתלמידי שמאי.
הלכה ד
עריכהרבי נחמיה אומר דלעת ארמית ומצרית ויונית כלאים עם הרמוסה ה' דברים נאמרו בדלעת יונית אסורה לסכך על גבי זרעים עוקצה טפח אוסרת כל שהיא ומביאה את הטומאה וחוצצת בפני הטומאה והנודר מן הדלועין אין אסור אלא בדלעת יונית בלבד.
הלכה ה
עריכהתרנגול טווס ותרנגול פסאני אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה ר' יהודה אומר פרדה שתבעה זכר אין מרביעין עליה לא מן הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד שור ושור הבר חמור וחמור הבר חזיר וחזיר הבר אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה.
הלכה ו
עריכהחמשה דברים נאמרו בשור הבר אסור משום אותו ואת בנו וחלבו אסור וקרב לגבי מזבח וחייב במתנות וניקח בכסף מעשר לזבחי שלמים אבל לא לבשר תאוה והרי הוא כבהמה לכל דבר ר' יוסי אומר זהו תאו האמור בתורה ומותר משום אותו ואת בנו וחלבו מותר ופסול לגבי מזבח ופטור מן המתנות וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה אבל לא לזבחי שלמים והרי הוא כחיה לכל דבר וחכ"א תאו בריה לעצמו שור הבר בריה לעצמו.
הלכה ז
עריכהאין נוטעין שרביט של רמון ולא עקצים של רמון סדן של שקמה ואין נותנין זמורה בין שתי קורות כדי שתרבע ביניהן ואין נותנין שני מינין בשפופרת אחת כדי שיבלעו זה מזה ואין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני שהוא אילן באילן ואין מרכיבין קשות על גבי ולא תרד על גבי ירבוז מפני שהוא ירק בירק.
הלכה ח
עריכהאין מרכיבין כשות על גבי מפני שהוא ירק באילן רבי יהודה מתיר ירק באילן אילן בירק רבן שב"ג מתיר משום ר' יהודה בן אגרא איש כפר עכו.
הלכה ט
עריכההנותן מינה של תורמוס בצד מינה של דלעת כדי שתבקע מפניה חייב הזורע דבר המצמיח על גבי בצים ועל גבי חילת חייב על גבי סלע ועל גבי אמת המים פטור .
הלכה י
עריכההזורע והמנכש והחופה עובר בלא תעשה ר"ע אומר אף המקיים עובר בלא תעשה וזורעין זרע וזרעוני אילן הזורע חרצנים עם החטים הרי זה לוקה את הארבעים.
הלכה יא
עריכהכל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט בד"א בדברים הנופלים שלשה וארבע קבין זרעוני הגינה מצטרפין אחד מעשרים וארבעה בנופל למינו בין שנפל לתוך אחרים בין שנפלו אחרים לתוכה.
הלכה יב
עריכההיתה שדהו זרועה חטין ונמלך לזרעה שעורין לא יזרע עד שיופך לא עד שתתלע עד כמה היא מתלעת עד שישהה שלשה ימים במקום הצינה אבל לא במקום הגריד היום ככולו אין מחייבין אותו להיות חריש דק אלא חורש חריש גסה כתלומי הרביעה רבן שמעון אומר זנב הסוס היתה נקרית סוף עפרה נוגע בעפרה של זו אם צימחה והוריד לתוכה בהמה וליקטתו הרי זה מותר.
הלכה יג
עריכהנטועה ונמלך לזורעה עד פחות מטפח וזורע ואח"כ משריש עד פחות מטפח ובא ומצא עלין ע"ג תבואה מותר לשעבר ואסור לעתיד לבא עוקר איזה מהן שירצה ומקיים איזה מהן שירצה.
הלכה יד
עריכהשדה שעלו בו עשבים אין מחייבין אותו להפך אלא חורש .