הלכה א
עריכהאימתי אמרו אם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות בחיי הבעל אבל לאחר מיתת הבעל צרותיהן אסורות מיאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מתיבמות וכולן שנמצאו איילונית או שהיו נשואות לאחרים בין בחיי הבעל ובין לאחר מיתת הבעל צרותיהן מותרות [כל היכולה למאן ולא מיאנה ומת צרתה חולצת ולא מתיבמת] כיצד אם מתו הן צרותיהן מותרות היתה בתו או אחת מכל העריות הללו [נשואה] לאחיו ולו אשה אחרת מתה בתו ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת מת אחיו ואח"כ מתה [בתו] צרתה אסורה הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת מת אחיו ואח"כ צרתה אע"פ שבתו קיימת צרת צרתה מותרת מתה צרת צרתה ואח"כ מת אחיו אע"פ שבתו קיימת צרתה אסורה אפילו הן מאה נמצאת אומר כל זמן שאחין מרובין צרות מרובות אחין מועטין צרות מועטות כשם שאם מתו או מיאנו או נתגרשו או נמצאו איילונית או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות כך צרת צרותיהן שמתו או שמיאנו או [נתגרשו] או שנמצאו איילונית או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות כשם שפוטרות מן הנשואין כך פוטרות מן האירוסין בד"א באשה שאין לה בה קידושין אבל באשה שיש לה בה קדושין צרותיהן חולצות ולא מתיבמות דברי ב"ה ב"ש מתירין את הצרות לאחין.
הלכה ב
עריכהשש עריות חמורות מאלו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות אמו ואשת אביו ואחות אביו ואחותו מאביו ואשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו שאין צרה אלא מאח נישאו לאחין שלא בעבירה צרותיהן פטורות הלכו צרות אלו ונשאו ב"ש אומרים הן פסולות והולד פסול וב"ה אומרים הן כשירות והולד כשר נתיבמו ב"ש אומרים הן כשירות והולד כשר וב"ה אומרים הן פסולות והולד ממזר א"ר יוחנן בן נורי בא וראה היאך הלכה זו רווחת בישראל [לקיים] כדברי ב"ש הולד ממזר [כדברי] ב"ה [אם לקיים] כדברי ב"ה הולד פגום [כדברי] ב"ש אלא בואו [נתקן] שיהו הצרות חולצות ולא מתיבמות [ולא הספיק] לגמור את הדבר עד שנטרפה [שעה] אמר רשב"ג מה נעשה לצרות הראשונות שאלו את רבי יהושע [בני צרות מה הן אמר להם למה] אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים [בין] ב"ש [ובין ב"ה] שירוצו את ראשי אלא מעיד אני על משפחת בית עלובאי מבית [צבאים] [ועל משפחת] בית קופאי מבית מקושש [שהן] בני צרות ומהם כהנים והיו מקריבין [לגבי מזבח] א"ר טרפון תאב אני שיהא לי צרת הבת ואשיאנה לכהונה א"ר אליעזר אע"פ שנחלקו בית שמאי [כנגד ב"ה] בצרות מודים שאין הולד ממזר [שאין ממזר] אלא [מן האשה שאסורה] איסור ערוה [וחייבין עליה] כרת.
הלכה ג
עריכהאע"פ שנחלקו ב"ש [כנגד ב"ה] בצרות [ואחיות] ובספק אשת איש ובגט ישן [והמקדש את האשה] בשוה פרוטה [והמגרש] את אשתו ולנה עמו בפונדק לא נמנעו ב"ש לישא [נשים] מב"ה ולא ב"ה מב"ש אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנא' (זכריה ח) האמת והשלום אהבו. אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין לא נמנעו עושין טהרות אלו ע"ג אלו לקיים מה שנא' (משלי כא) כל דרך איש זך בעיניו ותוכן לבות ה' רש"א מן הספק לא היו נמנעין אלא מן הודאי לעולם הלכה [כדברי ב"ה הרוצה] להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי ב"ש וכחומרי ב"ה [על זה נאמר] (קוהלת ב) הכסיל בחושך הולך התופס קולי ב"ש וקולי ב"ה רשע [אלא] אם כדברי ב"ש כקוליהן וכחומריהן [אם] כדברי ב"ה כקוליהן וכחומריהן.