הלכה א עריכה
הגפן והזגין שנעשו בטהרה ויצאו מהן משקין טהורין ושנעשו בטומאה ויצאו מהן משקין טמאין ור' יהושע מטהר. אמר להן רבי שמעון מה לי כשנעשו בטומאה ומה לי כשהן בטהרה אמרו לו כשנעשו בטומאה משקין ביצין מתחת הקורה וכשהוא מגביה את הרואה חוזרין ונבלעין בגת אמר להן אף כשנעשו בטהרה בא הזב ודרס עליהן משקין הביצין מתחת של הזב וכשהוא מגביה את רגלו חוזרין ונבלעין בגת אמרו לו אינו דומה משקה היוצא לרצון למשקה היוצא שלא לרצון אמר להם זה וזה לא נקרא עליהן שם טומאה לעולם.
הלכה ב עריכה
ענבים המבוקעות מן העבט נפלו לאויר התנור טהור טמא זיתים המבוקעין מן המעטן ונפלו לאויר תנור טהור טהור. וזה וזה אם יש עליהן משקה טופח תנור טמא. לפסין טמאין שנפלו לאויר התנור בין שלמות ובין שבורות אפי' בשעת היסקן טמא שלא בשעת היסקן טהור. ושנשתמש בהן בטהרה ונטמאו ונפלו לאויר התנור בשעת היסקן טמא שלא בשעת היסקן טהור ושבורות אפי' בשעת היסקן טהור שאין לו משקין במה שיטמא.
הלכה ג עריכה
כל הטומאות כשעת מציאתן וכן כל מקום מציאתן אבד מעט שוהה ובא ומצאה מלאה חלודה הרי היא בחזקת שוהה עד שיאמר ברי לי שהעלית חלודה וכן בשרץ וכן במטלית. הניח טומאה בזוית זו ובא ומצאה בזוית אחרת נטמאת זוית ראשונה עד שיאמר ברי לי שנעקרה מכאן. נטמאה הזוית שניה עד שיאמר ברי לי שלא באת לכאן איבד כזית מן המת בתוך הבית בקשו ולא מצאו הבית [טהור] לכשימצא הבית טמא למפרע. האשה גובבת גבבא בחצר ונמצא שרץ בתוך גבבא טהורה על גבי גבבא טמאה היתה כוברת חטין בכברה ונמצא שרץ בתוך כברה טהורה על גבי כברה טמאה.
הלכה ד עריכה
תינוק שהיה תופס בידו של אביו או שהיה רכוב על גבי כתפו של אביו ספקו טמא מפני שאביו נשאל עליו. חרש שוטה וקטן ספיקן טהור מפני שאין בהן דעת לשאל אמר ר"ש בזו מדת הדין לוקה.
הלכה ה עריכה
ארבעה ספיקות אמרו חכמים בתינוק הניחתו אמו ובאה ומצאתו כמו שהוא טהור. א"ר יהודה בד"א בזמן שהניחתו מלוכלך אבל נקי טמא מפני שהנשים מגפפות אותו ומנשקות אותו א"ל כדבריך אפילו הניחתו מלוכלך טמא מפני רגלי אדם ומפני רגלי בהמה. התחיל יוצא ונכנס בגדיו טהורים ואין עושין על גביו טהרות ולא נמנעו ישראל מכאן. יש בו דעת לשאול ספיקו ברה"י טמא ברה"ר טהור. היה יודע לשמור את גופו אוכלין על גבי גופו טהרות. לשמור את ידיו אוכלים על גבי ידיו טהרות. וכיצד בודקין אותו מטבילים ונותנין לו חולין לשם תרומה. אם היה יודע לשמור את גופו אוכלין על גבי גופו. לשמור את ידיו אוכלין ע"ג ידיו טהרות.
הלכה ו עריכה
הסומא והישן והמהלך בלילה ספיקן טהור מפני שיש בהן דעת לשאול. חמור שהיה עומד במקום טהרה ואפשר לו לעבור במקום טומאה כלים שע"ג טהורין.
הלכה ז עריכה
תינוק שנמצא עומד בצד כופת [של] בצק בצד חבית של משקין ר"מ מטהר וחכמים מטמאין שדרך תינוק לטפח ר' יוסי אומר אם יכול לפשוט ידיו וליגע טמא ואם לאו טהור. יתר על כן א"ר יוסי נמצא רחוק מן העיסה אע"פ שבצק בידו טהור שאני אומר אחר נטל ונתן לו ואם אמר בריא לי שלא בא אדם טמא. ר' אלעאי אמר משום ר' אליעזר בן יוסי בכלב ה"ז טהור שהוא אומר בכל שעה משקין מצויין ואין בכל שעה אוכלין מצויין.
הלכה ח עריכה
כל הכתלים וכל הנגררין ספיקן טמא מפני שהן כמונחים וכל הנזרקין ספיקן טהור חוץ מכזית מן המת. וכל המאהילין שהן מטמאין מלמעלה כלמטה ואם היתה טהורה נזרקה על גבי כזית מן הבית טהורה.