תוספתא/זבים/ה


הלכה אעריכה

החמירה התורה באוכלין ומשקין ומדף שעל הזבין אוכלין ומשקין ומדף שתחת הזב. במשכב ומושב שתחת הזב. מאדם שתחת הזב. באדם בין מתחת בין מעל הזב ממשכב ומושב שעל הזב.

הלכה בעריכה

רוב הטמא על הטהור על מקצתו בין בזב בין במשכב טמא. מקצת טמא על הטהור על מקצתו בין בזב בין במשכב טמא. מקצת טהור על הטמא ועל מקצתו בזב טמא ובמשכב טהור ר"ש אומר מקצת טהור על הטמא אף בזב טהור.

הלכה געריכה

ואלו הן חיבורין השינים והצפרנים והשער שלהן ואלו הן מקצתם ראשי אצבעות ידים ורגלים כיחו וניעו ורירו ומי האף שלו הרי הן כרוקו. דמעת עינו ודם מגפתו והחלב באשה והדם היוצא מפיו ומפי האמה שלו מטמאין טומאת משקה. זובו ורוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה זיעה וליחה סרוחה והרעי טהורין כלים שכבת זרעו רבי אליעזר אומר מטמא במשא ור' יהושע אומר אינו מטמא במשא שא"א לשכבת זרע בלא מימי רגלים.

הלכה דעריכה

כלים הנוגעין בזב ובזבה בנדה ויולדת ובמצורע במשכב ובמושב מטמאין שנים ופוסלין אחד הנוגע נושא ומסיט ומשום הנושא אין להן. בזובו של זב וברוקו ובשכבת זרעו ובמימי רגליו ובדם הנדה מטמאין שנים ופוסלין אחד והנוגע משום הנושא נושא ומסיט אין בהן אין לך דבר שאין בו רוח חיים מטמא בהיסט אלא דבר שיש בו רוח חיים.

הלכה העריכה

הנוגע בצמר נבלה ובנימי מרכב ובמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמא שנים ופוסל אחד שא"א לנוגע שלא יסיט פירש מטמא אחד ופוסל אחד בבועל נדה ובעבודת כוכבים מטמא אחד ופוסל א' עבודת כוכבים כשרין ומשמשיה כשרין ר"ע אומר כנדה. ומשמשיה כנדה שנא' (ישעיהו ל) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמא במשא. המכניס ראשו ורובו לבית עבודת כוכבים טמא. כלי חרס שהכניס אוירו לבית עבודת כוכבים טמא הספסלין והקתדראות שהכניס רובן לבית עבודת כוכבים טמא יין שראה שהעובד כוכבים מנסכו אם יש בו כזית מטמא טומאה חמורה ואם לאו אין מטמאין אלא טומאת משקין בלבד.

הלכה ועריכה

האוכל מנבלת עוף טהור מן העצמות ומן הגידים מן השלל של ביצים מן הדם ובשר מן החי טהור. מן האשכול של ביצים ומן הקורקבן ובני מעיים והמחה את הלב וגמאו טמא. כרכה בחזרת ובלעה טמא. בסיב ובלעה טהור. הקיאה והיא בבית הבליעה מטמא אחד ופוסל אחד. הקיאה וחזר ובלעה והיא בבית הבליעה מטמא אחד ופוסל אחד. בלעה ואין בה כזית טהור מכלום. נטל צפור ואכלה אם יש בה כזית טמא ואם לאו טהור. נבלת הבהמה בפניו בתוך פיו טמא ואבית הבליעה טהור. נבלת העוף בפניו ובתוך פיו טהור. ואבית הבליעה טמא נמצאת אומר במקום שזו מטמאה זו מטהרת ובמקום שזו מטהרת זו מטמאה. נבלת העוף כבחצי פרס לפסול את הגויה וזו אחד משלשה עשר דבר שיש בה נבלת העוף הטהור כזית והיא אבית הבליעה כביצה לטמא טומאת אוכלין דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומר זה וזה כזית ור' חנינא אומר זה וזה כביצה.

הלכה זעריכה

האוכל אבר מן החי מן הבהמה ומן החיה ומן העופות הטהורין כל שהוא. ומן הטמאים עד שיהו בו כזית. האוכל אבר מן החי ומן העוף טמא הרי זו לוקה שמונים דברי ר' יהודה ור' אליעזר וחכמים אומרים אינו לוקה אלא ארבעים.