הלכה א
עריכהעד כמה ישראל חייבים ליטפל בבכור בבהמה דקה ל' יום ובגסה חמשים יום ר' יוסי אומר בדקה ג' חדשים מפני שטיפולה מרובה בכור תם בזה"ז רשאי לקיימו שתים ושלש שנים עד שלא הראהו למומחה משהראהו למומחה נולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חודש לאחר י"ב חודש אין רשאי לקיימו ל' יום.
הלכה ב
עריכהכל קדשים שהוקדשו בבטן ויצאו בדופן קדושה חלה עליהן הבכור והמעשר אין קדושה חלה עליהן. כל הקדשים שכתוב בהן שנה שנה כיון שעברה שנתן הרי אלו פסולין. הבכור והמעשר אפילו שתים ושלש שנים הרי אלו כשרין.
הלכה ג
עריכהאחד הבכור והמעשר ואחד כל הקדשים שהקדישם שנה של רגלים ורגלים של שנה עובר עליהן משום בל תאחר.
הלכה ד
עריכההשוחט את הבכור בחזקת בעל מום ונמצא תמים. מומין שבעין אין מבקרין אותן מפני שמשתנין לאחר מיתה ושבגוף מבקרין אותן דר"מ. רבי יהודה אומר אף שבגוף אין מבקרין אלא הרי זה יבקר מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו זה היה מעשה ובא ושאל אלעזר בן פדאי לחכמים ואמרו משלם מחצה בדקה ורביע בגסה.
הלכה ה
עריכההחשוד להיות נוטל שכרו ודן שכרו ומעיד כל הדינין שדן וכל עדיות שהעיד הרי אלו בטלין אבל נותן לדיין שכר דינו ולעד שכר עדותו. אע"פ שאמרו כשר לדיין שיטול שכר ולעד שיטול שכר עדותו החשוד להיות נוטל שכרו להזות ולקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה ואם היה כהן מטמאתו מתרומתו ומאכילו ומשקו וסכו. ואם היה זקן מרכיבו על החמור ונותן לו שכרו כפועל בטל. אע"פ שאמור כעור הדיין שנוטל שכרו. החשוד על הבכורות אין לוקחין ממנו עורות צבאים ולא עורות שאין עבודין. רבי אליעזר אומר לוקחין הימנו עורות של נקבה שלא בא לכלל קדושה מעולם. ר"ש אומר החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין אין לוקחין הימנו דבר שיש בו זיקת תרומה ומעשרות וחשוד הוא על הטהרות ועל הטמאות שבתורה. החשוד להיות מטמא למתים נאמן הוא ע"י ציון קברות החשוד על השביעית חשוד על המעשרות חשוד על המעשרות אין חשוד על השביעית חשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ישראל חשוד על הטהרות ואין חשוד לא על המעשרות ולא על השביעית חשוד על עבודת כוכבים חשוד על כל מצות שבתורה ולא למפרע אלא מכאן ולהבא שנא' (במדבר טו) מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם.
הלכה ו
עריכהכל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכור אכל מה הקייץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול. בש"א אין נמנין על הבכורות אלא הכהנים בלבד ובה"א אף ישראל. רבי עקיבה מתיר אפילו עובדי כוכבים שנאמר (דברים יב) כצבי וכאיל. בשר בכור בש"א אין מאכילין אותו לנדות ובה"א מאכילין אותו לנדות בכור שאחזו דם אין מקיזין לו את הדם במקום שעושה בו מום אבל מקיזין לו את הדם במקום שאין עושה בו מום דברי רבי. רבי יהודה אומר אף נשחט על אותו המום ר"ש אומר אפילו מת אין מקיזין לו את הדם. היה בכור בעטו ועשה בו מום אם נתכוין לכך אסור ואם לאו מותר כל המומין הראוין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנין רועי כהנים אין נאמנין חזרו לומר נאמן הוא על של חברו ואין נאמן על של עצמו רבי יהושע בן קפוסאי אומר אין שוחטין את הבכור אלא ע"פ שנים רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו בנו ואפילו בתו רבי אומר אפילו עשרה בתוך הבית אין נאמנין שחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו. אין שמין בכורות תמימין לישראל אבל שמין להן בכורות בעלי מומין. שמין בכורות תמימין לכהנים ואצ"ל בעלי מומין. אין רואין את הבכורות לישראל ואם אמר לו כהן שלחני אצלך או שירש את אבי אמו כהן רואין כהן כשר שהיה רועה צאנו של ישראל לא יאמר לו תן לי את הבכורות הללו אלא אומר לו ארבעה טמאין שבעדרך תנם לי כל הבכורות אדם מתיר חוץ מבכור עצמו. רואה הוא קדשיו ומעשרותיו של עצמו ונשאל הוא על הטמאות ועל הטהרות של עצמו.
הלכה ז
עריכההעושה מום בבעל מום הרי זה לוקה את הארבעים המחמץ את המחומץ הרי זה לוקה את הארבעים מסרס את המסורס הרי זה לוקה את הארבעים מום שבגלוי הרי זה ישחט ע"פ שלשה בני הכנסת דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אפילו רגלו קטועה ועינו סמויה לא ישחט אלא ע"פ מומחה.