הלכה א עריכה
השוכר את השדה מחבירו והיה בה תבואה לקצור ענבים לבצור זיתים למסוק הרי אלו שמין אותה ושמין לו. תבואה קצורה ענבים בצורות זיתים מסוקין אין שמין לו הניחה ויצא והיה בה תבואה לקצור ענבים לבצור זיתים למסוק הרי אלו שמין לו כיצד שמין לו אם היה שכיר נותנין לו לפי שכירותו קבלן לפי קבלנותו.
הלכה ב עריכה
החוכר שדה בית השלחין מחברו אין פחות מי"ב חדש שדה בית הבעל כונס את גרנו ומסתלק שדה בית השלחין אני שוכר ממך שדה בית האילן אני שוכר ממך יבש המעיין נקצץ האילן חייב להעמיד לו מעיין אחר וחייב להעמיד לו אילן אחר שדה בית השלחין זה אני שוכר ממך שדה בית האילן זה אני שוכר ממך יבש המעיין נקצץ האילן מנכה לו מן חכורו. השוכר שדה מחבירו והיו בו אילנות מקום שנהגו להשכיר אילנות עם השדות הרי הן של שוכר. בפני עצמן הרי הן של משכיר.
הלכה ג עריכה
הלוקח שדה קיצה מחברו והיו בה תפוחין ורמונים רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שלא היה בכלל הקיץ הרי הוא של מוכר עשה בדרך אחר עד שלא כלה הקיץ הרי הוא של לוקח משיכלה הקיץ הרי הוא של מוכר. השוכר שדה ירק מחבירו והיה בו שורה של ירק אחר הרי הוא של לוקח ואם היה מוקצה בפני עצמו הרי הוא של מוכר. החוכר שדה מחברו לא יהא נרה שנה וזורעה שנה אלא נר חציה וזורע חציה כדי שיהא לו מאין לגבות. השוכר שדה מחבירו והיה נרה שנה וזורעה שנה אחת לא יאמר לו לגורן תן לי חכירי של שתי שנים אלא נותן לו של שנה שנה בפני עצמה. השם קמתו של חברו בעשרת כורין חטין ועשתה בפחות או ביותר נותן לו שומו ר' יהודה אומר עשתה בפחות נותן לו שומו ביתר נותן לו כל מה שהשדה עושה ר' יוסי אומר עולה ויורד עמו וכשם שהלקיחה בכסף בשטר ובחזקה כך שכירה בכסף בשטר ובחזקה.
הלכה ד עריכה
המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו ליתן פול בשעורין נותן פול בשעורין שעורים כפליים בחטים נותן כפליים בחטים וכל דבר שמתקבל לאוצר. ר"י אומר עדשים וכרשינין הרי הן כחטין וכל דבר שמתקבל לאוצר מקום שנהגו להושיב שומר למחצה לשליש ולרביע יושיבו ואין משנין ממנהג המדינה.
הלכה ה עריכה
המקבל שדה מחבירו משזכה בה הובירה שמין אותה כמה ראויה היא לעשות ונותן לו ואין שמין אותה כנגד שדות שבצדה שמא זו נירה וזו אינה נירה זו מוזבלת וזו אינה מוזבלת זו מטייבה וזו אינה מטייבה אלא שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן לו שכותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא. המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה שכך הוא כותב לו אנא אניר ואזרע ואדוש ואקצור ואוקים כריא ואת תיתי ותיסב פלגא בעיבורא ובתבנא ואנא בעמלי ובנפקת ידי פלגא. וכשם ששדה הזרע אם יש בה כדי להעמיד כרי מיטפל בה כך שדה בית האילן אם יש בה כדי להעמיד יציאותיו מיטפל בה ואם לאו אין מיטפל בה. המקבל שדה מחבירו קוצר ומעמר ודש וזורה. הביילין והחפורות הסנטר והאנקולמוס באים ונוטלים מן האמצע הבייר והבלן הספר וההפן בזמן שבאין מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית מכח אריס נוטלים מכח אריס ואין משנין ממנהג המדינה.
הלכה ו עריכה
המקבל שדה מחבירו ומת לא יאמר לבניו תנו לי מה שאכל אביכם וכן הן לא יאמרו לו תן לנו מה שעשה אבינו אלא שמין לו. המקבל שדה מחבירו זרעה שנה ראשונה ולא צמחה כופין אותו לזרעה שניה שניה ולא צמחה אין כופין אותו לזרעה שלישית.
הלכה ז עריכה
המוכר זרעוני גנה לחבירו זרעים שאינן נאכלין זרען ולא צמחו חייב באחריותן זרעים הנאכלים זרען ולא צמחו אין חייבין באחריותן ואם התנה עליו מתחלה לזרע חייב באחריותן מה נותן לו דמי הזרע ויש אומרים כל יציאותיו המקבל שדה ביראות לבית סאה יתר על כן מגלגלין עליו את הכל.
הלכה ח עריכה
המקבל שדה מחבירו ליטע מקום שנהגו להיות נוטע על ד' ד' ועל ה' ה' ועל ו' ו' ועל ז' ז' ואין משנה ממנהג המדינה. המקבל שדה מחבירו ליטע עד מתי חייב ליטפל בנטיעות עד כדי שיחולו רבי שמעון בן גמליאל אומר בתאנים משיעכבו המחרישה. המקבל כרם מחבירו חייב ליטפל בו עד שיעשנה יין זיתים עד שיעשם צבור פשתן עד שיעשנו קורצין חולק ונותן לו זה מכניס חלקו לעיר וזה מכניס חלקו לעיר. המקבל שדה תאנים מחבירו מקום שנהגו לעשותן קציעות עושה אותן קציעות גרוגרות עושה אותן גרוגרות דבילה עושה אותן דבילה ואין משנין ממנהג המדינה. המקבל שדה ירק מחבירו מקום שנהגו למכור בשוק מוכר בשוק בשדה מוכר בשדה ואין משנין ממנהג המדינה. החוכר שדה מחבירו אפי' לא חכרו הימנו אלא לזיתים לא יאמר לו אין לך בה אלא זיתים בלבד אלא כל הפירות שעושה הרי אלו שלו.
הלכה ט עריכה
החוכר שדה מחבירו לזרע אין לו באילן בין שיאמר לו אחכור שדה זו אזרע שדה זו אעשה שדה זו אבל אם אמר לו חכור שדה זו זרע שדה זו עשה שדה זו כל הפירות שעושה הרי אלו שלו. החוכר שדה ניר מחבירו והיה נרה שנה אחת וזורעה שנה אחת עמד עליו בשעת הניר ואמר לו תן לי חכירות של שתי שנים אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן. החוכר שדה מחבירו לא יהא נרה שנה אחר שנה חכרה הימנו לזמן מרובה נרה שנה אחר שנה וזורעה שנה אחר שנה. החוכר שדה מחבירו לא יהא נר חציה וזורעה חציה ולא זורעה שני מינין. החוכר ממנו שתי שדות נר אחת וזורע שני מינין. החוכר ניר מחבירו נר חציה וזורע חציה וזורעה מינין הרבה. החוכר שדה תבואה מחבירו לא יאמר לו איני בא עד שתכלה ואינו רשאי לזורעה פעמים. החוכר שדה אילן מחבירו לא יאמר לו איני בא עד שיכלו פירות מתוכה ואינו רשאי לאכלה פעמים.
הלכה י עריכה
המקבל שדה מחבירו נרה ולא זרעה נותן לו חכורו אף על פי כן שמין לו שאינו דומה מניחה נרה למניחה שלף. החוכר שדה מחבירו לשחת וגזזה כל הפירות שעושה הרי אלו שלו חכרה לזרע וגזזה לשחת לא יאמר הריני ממתין עד שיכלה אותו המין מתוכה אלא כל הפירות העושה הרי אלו שלו.
הלכה יא עריכה
המקבל שדה מחבירו שנים מועטות אין לו בקורות שקמה לפיכך הזמורות והקנים שלו קבלה ממנו ז' שנים מקום שנהגו לזרעה פשתן אפילו ה' שנים זורעה שנה שניה פשתן ויש לו בקורות שקמה. המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורין לא יזרענה תלתן תלתן לא יעשנה מקשה מקשה יזרענה תלתן תלתן יזרענה שעורין חטים לא יזרענה פשתן פשתן יזרענה חטים. המקבל שדה מחבירו לזרעה חטין לא יזרענה שעורין שעורין לא יזרענה פשתן פשתן יזרענה שעורין שעורין יזרענה חטין.
הלכה יב עריכה
השוכר שדה מחבירו ועמד השוכר והשכירה לאחר רשאי בעל הבית שיאמר לו אין לי חשבון עם כל אדם אלא עמך עמד בעל הבית והשכירה לאחר רשאי השוכר שיאמר לו אין לי חשבון עם כל אדם אלא עמך עמד בעל הבית ומכרה מחשבין עם בעל הבית וכדרך שהערים השני נהנה כך משלם לראשון עמד בעל הבית והקדישה אינה מקודשת עד שתחזור לרשותו וכל מה שנהנה הימנה הרי הוא הקדש עמד השוכר והקדישה הרי זו מקודשת עד שתצא מרשותו ומעלה שכר לבעלים ומעלה שכר להקדש.