תוספתא/בבא מציעא/ז


הלכה א עריכה

השוכר את הפועלים בין שהטעו את בעל הבית ובין שבעה"ב הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומות במה דברים אמורים בזמן שלא הלכו אבל שכר החמורין והלכו ולא מצאו שכר את הפועלים והלכו ומצאו את השדה כשהיא לחה נותן להם שכרם משלם שאינו דומה העושה מלאכה ליושב בטל ואינו דומה הבא טעון לבא ריקן במה דברים אמורים בזמן שלא התחילו אבל אם התחילו הרי אלו שמין להם כיצד קבלו הימנו קמה לקצור בשתי סלעים קצר חצייה והניח חציה טלית לארוג בשתי סלעים ארג חציה והניח חציה הרי אלו שמין לו אם היה מה שעשה יפה ו' דינרין נותן לו סלע או יגמור מלאכתו ואם היה יפה סלע נותן לו סלע ר' דוסא אומר שמין על מה שעתיד להיעשות אם היה מה שעתיד להיעשות יפה ה' דינרין נותנין לו שקל או יגמור מלאכתו ואם היה יפה שקל נותנין לו שקל בד"א בדבר שאינו אבוד אבל דבר האבוד שוכר עליהן או מטען כיצד אומר לו סלע פסקתי לך הריני נותן לך שתים הלך ושוכר ממקום אחר בא ונוטל מזה ונותן לזה במה דברים אמורים בזמן שפוסק עליו במקום שאינו מוצא לשכור אבל ראה חמרין ממשמשין ובאין ואמר לו צא ושכור לך א' מאלו אין לו עליו אלא תרעומת.

הלכה ב עריכה

השוכר את הספינה ופרקה עליו באמצע הנמל אין לו עליו אלא תרעומת. השוכר את הפועל ומת לו מת או שאחזתו חמה הרי אלו שמין לו כיצד שמין לו אם היה שכיר חדש נותנים לו לפי שכירותו קבלן נותנים לו לפי קבלנותו. השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם. השוכר את הפועל להביא קנים ודקרנים לכרם והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם. השוכר את הפועל להביא ענבים ותפוחים ודרמסקנות לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו שכרו משלם.

הלכה ג עריכה

השוכר את הפועל לחרוש לא יאמר לו בא ונכש לנכש לא יאמר לו בא וחרוש לחרוש בשדה זו לא יאמר לו בא וחרוש בשדה אחרת לנכש בשדה זו לא יאמר לו בא ונכש בשדה אחרת שכרו לנכש וגמר את שדהו לא יאמר לו בא ועדר שתי גפנים שכרו לעדר וגמר את שדהו לא יאמר בא ונכש את שתי גפנים גמר בחרישו היום לא יאמר לו בא וחרוש בשדה אחרת שיאמר לו פרנס לי מלאכה מתוך שלך או תן לי שכרי במה שעשיתי גמר ניכוש בחצות היום לא יאמר לו בא ונכש בשדה אחרת שיאמר לו פרנס לי מלאכה [מתוך] שלך או תן לי שכרי במה שעשיתי וכן הוא שגמר חרישו בחצי היום לא יאמר לו הריני חורש בשדה פלוני גמר את נכושו בחצי היום לא יאמר לו הריני מנכש עמך בשדה פלוני ואם התנה עליה מתחלה ע"מ כן הרי זה מותר. רשאי בעה"ב לשנותו למלאכה קלה אבל לא למלאכה חמורה הא כיצד שכרו לנכש בשדהו וגמר את שדהו אומר לו מדעתו בא ועדר שתי גפנים שכרו לעדר וגמר את שדהו אומר לו על כרחו בא ונכש שתי גפנים.

הלכה ד עריכה

השוכר את הפועלים לעשות בתוך שלו וטעו ועשו בתוך של חברו הוא נותן להם שכרן משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנו אותו הראם בתוך שלו והלכו ועשו בתוך של חבירו הוא אין נותן להם כלום והן הולכין ונוטלים מבעל הבית מה שההנו אותו.

הלכה ה עריכה

השוכר את החמור והבריקה או נשתטתה אינו חייב להעמיד לו חמור מתה או שנטלתה אנגריא חייב להעמיד לו חמור רשב"א אומר אם בדרך הליכתה נטלה אינו חייב להעמיד לו חמור אם שלא כדרך הליכתה נטלה חייב להעמיד לו חמור וכן היה רשב"א אומר האומר לחבירו שכור לי חמורך וארכב עליה מכאן ועד מקום פלוני והבריקה או נשתטתה חייב להעמיד לו חמור. השוכר את הפועל ונזדמנה לו אנגריא לא יאמר הרי זה לפניך אלא נותן שכרו במה שעשה. המשכיר בהמה לחבירו לא ישנה לו את הבהמה השכיר לו חמור לא ישיבנו על הפרד פרד לא ישיבנו על הסוס סוס לא ישיבנו בקרון.

הלכה ו עריכה

השוכר את החמור להביא לתך חטין והביא ט"ז שעורין פטור אם הוסיף על משאו חייב וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב סומכוס אומר משום רבי מאיר קב לכתף ג' סאין לעגלה וספינה לפי מה שהיא. השוכר את החמור להרכיב איש לא ירכיב אשה אשה מרכיב איש להרכיב אשה מרכיב אשה עליה בין מעוברת בין מיניקה. השוכר את החמור לרכוב עליה בעל הבית נותן כסותו ומזונותיו וכל כלי תשמישו יתר על כן חמר מעכב על ידו. חמר נותן שעורים ותבן ומזונותיו עד שמגיע ללינה יתר על כן בעל הבית מעכב על ידו. השוכר את החמור וטענו דברים האסורים נטלם ממנו חרמין או מוכסין חייב ואם הודיעו שהוא מוכס כדרך המוכסין פטור.

הלכה ז עריכה

שיירא שהיתה במדבר ונפל עליה גייס וטרפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות ואם שלחו תייר לפניהם אף מחשבין לפי נפשות ואין משנין ממנהג הולכי שיירא. ספינה שהיתה באה בים ועמד עליה נחשול והקילו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי נפשות ואין הספנין משנין ממנהג הולכי שיירא. המשכיר לחבירו ספינה או קרון מחשבין לפי משאוי ולפי נפשות ואין מחשבין לפי ממון.

הלכה ח עריכה

גרדי שהניח נר בצד הבגד ודלק חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר נפלה עליו מפולת עד שלא נגמר מלאכתו חייב משנגמרה מלאכתו אם הודיע לבעליו פטור ואם לאו חייב. גמרו ונגנב או אבד אם הודיע בו לבעליו פטור ואם לאו חייב.

הלכה ט עריכה

אמר לו חלוק אמרתי לך והוא אומר טלית אמרת לי על בעל הבית להביא ראיה רבי יהודה אומר אם היה עושה אצל בעל הבית יקבל בעה"ב את שלו אצל אומן ובעל הבית נכנס ויוצא עליו יקבל בעל הבית את שלו אצל אומן ואין בעל הבית נכנס ויוצא עליו אומן צריך להביא ראיה אמר לו סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי כל זמן שאצל אומן בעל הבית צריך להביא ראיה אצל בעל הבית ובתוך זמנו אומן צריך להביא ראיה אחר זמנו גרדי נשבע ונוטל.

הלכה י עריכה

הנותן כליו לאומן לעשות לו ונגמרה מלאכתו ונגנב או שאבד עד שלא נתקבל שכרו הרי הוא כנושא שכר משנתקבל שכרו הרי הוא כשומר חנם אימתי בזמן שתבעו ואומר לו בא וטול את שלך לא תבעו ולא אמר לו בא וטול את שלך אף על פי שמתקבל שכרו הרי הוא כנושא שכר. האומר לחבירו השאילני ואשאילך שמור לי ואשמור לך הרי הוא כשומר חנם ואינו עליו כנושא שכר אבא שאול אומר מותר אדם להשכיר משכונו של עני בפחות ושל עשיר אין רשאי ליגע בו.