הלכה א
עריכההמוכר את הספינה מכר את האסכלא ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר לא את היציעין ולא את הישוין ולא את האיזקפה ולא את הביצית סומכוס אומר מכר את הדוגית מכר את העול מכר את הפרות לא מכר את העול מכר את הצמד לא מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את הצמד רבי יהודה אומר הכל לפי הדמים.
הלכה ב
עריכהכיצד חמור וכליו אני מוכר לך מכר את המרדעת ואת האוכף ואת השליף ואת הקלקי ואת החבוק אבל לא מכר לא את הזוג ולא את הקרקש ולא את פרומביא ולא את חסיקא ולא את כומני ולא את הסק ר"ש אומר היה עליו שליף מלא גיפצו נותנו לו ואם אמר חמור וכל מה שעליו אני מוכר לך הרי כולן מכורין.
הלכה ג
עריכההמוכר שפחה לחבירו מכר כלים שעליה אפילו הן מאה אבל לא מכר לא את השירים ולא את הנזמים ולא את הטבעות ולא את הקטלאות שבצוארה ואם אמר לו שפחה וכל מה שעליה אני מוכר לך אף על פי שיש עליה כלים שהן מאה מנה הרי כולן מכורין שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר את הולד שפחה מיניקה אני מוכר לך פרה מיניקה אני מוכר לך לא מכר את הולד. המוכר שפחה לחבירו על מנת שיש בה מומין א"ל שפחה זו חולה היא שוטה היא נכפית היא שעמומית היא והיה בה מום אחר וסנפו בין המומין ה"ז מקח טעות אמר לו אותו המום ומום אחר עמו אין זה מקח טעות.
הלכה ד
עריכההמוכר פרה לחבירו על מנת שיש בה מומין וא"ל נגחנית היא נגפנית היא נשכנית היא רבצנית היא בעטנית היא והיה בה מום אחר וסנפו עם המומין הרי זה מקח טעות ואם אמר לו אותו המום ומום אחר עמו אין זה מקח טעות. המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או קביוסטוס הגיעו. לסטים או שהיה מוכתב למלכות הרי זה מקח טעות ספר של צבאים ונמצא גויל או שיש בו טעות בין דף לדף הרי אין זה מכור. מכר שובך מכר את יונין מכר את יונין מכר את שובך מכר כוורת מכר דבורין מכר דבורין מכר כוורת.
הלכה ה
עריכהחלות דבש אין רשאי לסרס את כולן כאחד אלא מניח שתי חלות החיצונות והשאר עולות ואם אין שם אלא הן אין רשאי ליגע בהן זיתים לקוץ אין רשאי לשרש את כולן כאחד אלא מניח שתי גרופיות בעיקרן ונוטל את השאר בארזין משרש ונוטל בזמורות ובקנים נוטל את ההוצין.
הלכה ו
עריכההמוכר את הראש בבהמה דקה לא מכר את הלחי ואם היה טבח כהן הרי זה מכור. המוכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלים מקום שנהגו למכור הרי אלו מכורות.
הלכה ז
עריכההקונה אילן אחד בתוך של חבירו הרי זה לא קנה קרקע כל שתחתיו וחוצה לו כמלוא האורה וסלו זה וזה אינו רשאי לזורעה קנה שנים קנה קרקע קנה אילן שביניהן כל שמחליפין חוץ ממלוא האורה וסלו ובעל השדה רשאי לגדע נקצץ האילן או שיבש הקרקע של בעל האילן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא קנה לא את הקרקע ולא את האילן עד שקנה ג' קנה שלשה קנה קרקע קנה אילן שביניהן נקצץ האילן או שיבש הקרקע של בעל האילן וכמה יהיו קרובין זה לזה כדי שיהא בקר עובר בכליו וכמה יהיו רחוקין זה מזה ממטע עשרה לבית סאה פחות מכן או יתר על כן או שקנאן זה אחר זה או שקנאן שלשה כאחד לא קנה לא את הקרקע ולא את האילן שביניהן.
הלכה ח
עריכההמקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה הקדיש את הקרקע ואת האילן שביניהן וכשהוא פודה פודה בית זרע חומר שעורין בחמשים שקל כסף פחות מכן או יתר על כן או שהקדישן זה אחר זה או שהקדיש שלשתן כאחד לא הקדיש לא את הקרקע ולא את האילן שביניהן ולא עוד אלא אפילו חזר והקדיש את השדה כשהוא פודה פודה את האילן בפני עצמו ואת השדה בפני עצמה.
הלכה ט
עריכהשנים שנטעו את הכרם זה מרחיק שתי אמות ונוטע וזה מרחיק שתי אמות ונוטע נקצץ הכרם או שיבש הקרקע של בעל הכרם שנים שנטעו את השדה ועמד אחד מהן וקצץ את שלו מרחיק ד' אמות ונוטע נקצץ הכרם או שיבש הקרקע של בעל הכרם עמד א' מהן וקצץ את שלו מרחיק ד' אמות וזורע נקצץ הכרם או שיבש הקרקע של בעל השדה. שנים שחלקו אחד נוטל את הכרם ואחד נוטל שדה לבן נותנין לו ארבע אמות בצד השדה לבן שע"מ כן קבל עליו בעל הכרם. נקצץ הכרם או שיבש הקרקע של בעל הכרם.
הלכה י
עריכההמוכר כרם לחבירו בצד שדה לבן וכן המקבל מחבירו חצי שדה ליטע נותנין לו ארבע אמות בצד שדה לבן שעל מנת כן קבל עליו בעל הכרם נקצץ הכרם או שיבש הקרקע של בעל הכרם.