תוספות רבינו פרץ/בבא קמא/פרק ב
אשו משום חציו. יש לתמוה קצת למה הוצרך לומר טעם [באשו] יותר משאר ניזקיןקטו, וי"ל לפי דלפעמים שאין האש מזיק כי אם על ידי הרוח שמוליכתו, ואלולי הרוח לא היה מזיק, אם כן אינו מעשה האדם כי אם מעשה הרוח, ולכך הוצרך ליתן טעם לרבי יוחנן משום חציו, דכיון שהדליקו במקום שרוח מצויה יכול להוליכו, נמצא שפשע בהדלקתו כמו בחציו שאדם זורק למרחוק.