תולדות תנאים ואמוראים/ת/ר' תנחום בר חנילאי



ר' תנחום בר חנילאי עריכה

היה תלמיד ריב"ל כב"ק נד. ר' חנינא בר עגיל שאל את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהן טוב ובדברות האחרונות נאמר בהן טוב, א"ל - כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ריב"ל שהיה בקי באגדה, אזל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אך כך א"ל שמואל בר נחום אחי אמו - ואמרי לה אבי אמו של ר' אחא בר' חנינא הואיל וסופן להשתבר.

והוא היה דרשן גדול כדמצינו מדרשותיו תענית ז. שאמר אין הגשמים יורדין אלא עם כן נמחלו עוניתיהן של ישראל שנאמר וכו'.

וב"מ פו: אמר לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למורם ולא אכל וכו'.

ובסנהדרין ז. אמר לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל.

ושם ק. אמר כל המרעיב עצמו על ד"ת בעו"הז הקב"ה משביעו לעה"ב שנאמר וכו'.

ומכות י. אמר מפני מה זכה ראובן להמנות בהצלה תחלה וכו'.

ובע"ז יח: א"ר חנילאי כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם שנא' וכו', וגרסת דק"ס ר' תנחום בר חנילאי וכן הוא בילקוט ישעיה רמז שב.

וביבמות סב: א"ר תנחום ב"ר חנילאי כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא שמחה - שנאמר וכו', נראה שצ"ל ר' תנחום בר חנילאי.

וכן מצינו דרשותיו בתנחומא וירא-א, שמיני-י, חקת-ה, תצא-ה, ושם תזריא-יא א"ר תנחום בר חנילאי בשם ר' ברכיה נראה שצ"ל להיפוך.

ובירושלמי תענית פ"ד ה"ד מאמרו הנפלא במינו שאמר קלקול חשבונות יש כאן, ובאיכ"ר פ"ג פ' נחפשה מעשה בר' בא בר זבדא ור' תנחום בר חנילא ור' יאשיה נפוק לתעניתא וכו', והמאמר הוא מירושלמי תענית רפ"ב ושם ר' תנחום בר עילאי.

האומרים בשמו מצינו ר' לוי כב"ר פ"ד-ו.

ור' פנחס כברכות פ"ט ה"א-נו:.

ויסופר עליו תנחומא משפטים-ח כשהיה לוקח ירק או בשר לבני ביתו היה אומר להם הפרישו לעניים חלקם, ואפשר שהוא ר' תנחום סתם.