תולדות תנאים ואמוראים/ס/ר' סימאי - סימיי




ר' סימאי - סימיי עריכה

(תנא דברייתא).

הוא היה בר א"י כדמשמע קידושין יב. כי אתא רב דימי אמר שיער ר' סימאי בדורו וכו'.

והיה לערך בזמן רבי אך האריך ימים אחריו כדמצינו ב"מ צ: בעי מיניה ר' יונתן מר' סימאי חסמה מבחוץ מהו - א"ל מבית אביך (שהיה כהן) אתה למד יין ושבת אל תשת. וזה ר' יונתן אי אפשר לומר שהוא תלמידו דר' חייא כי הוא לא היה כהן כמבואר בערכו, אך הוא ר' יונתן חבירו דר' יאשיה ושאל לר' סימאי לנסותו, וראיה לזה מירושלמי תרומות פ"ט ה"א שמובא המאמר הזה בשם א"ר אבין, ר' עקיבא שאל את רש"בי "מיבדקיניה" חסם מבחוץ וכו'.

וכן הוא הכונה בבבלי ששאלו ר' יונתן למיבדקיה.

ונזכר שבת מז. ומגילה ח. דת"ר ר' סימאי אומר מנה הכתוב שהים וכו'.

ויבמות פג: דתניא ר' סימאי אומר מן הכל עושה ר"ע ממזרין וכו'.

ובסנהדרין פג" דתניא רס"א מנין לטבול יום וכו'.

ושם צ: תני רס"א מנין לתח"המ מן התורה.

וכן נזכר בתוספתא שבת פ"יב אחר ראבר"ש, ובספרי האזינו-ב.

וכן נזכר סוטה מ. אחר רב ושמואל, וזה מסידור הש"ס לענין הנוסח דמודים דרבנן.

ובר"ה יט: דרש ר"נ בר ר"ח העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי.

וכן מצינו דרש ר' סימאי כשבת פח., מכות י..

ומצינו יומא י. פליגי בה ר' סימאי ורבנן ואמרי לה ר' סימון ורבנן (והוא יען ששמותיהן קרובין זל"ז לכן היו מסופקין בישיבה מי מהן אמר), ובזה זכינו להבין הירושלמי ב"מ פ"ד ה"ה יעקב בר זבדי ר' יוחנן בשם ר' סימון כל מע"ש, וידוע שר' סימון היה תלמידו דר' יוחנן, אך הוא ט"ס וצ"ל בשם ר' סימיי וראיה לזה מצינו במע"ש פ"ד ה"ב איתא המאמר בפירוש ר' יעקב בר אידי בשם ר' סימיי, ונשמט אך תיבת ר' יוחנן מאמצע.

וכן מעשרות פ"א ה"א ר' יוחנן בשם ר' סיסיי צ"ל סימיי.

וכן ר"א אמר בשמו כמע"ש פ"ב ה"א.

ר' חייא בר אבא א"ר סימאי כסוטה יא., סנהדרין קו..

נהרדעא בשמיה כסוטה מ..

וביבמות עד. ריש לקיש אמר ר' סמיא ונראה שצ"ל א"ר סימאי.

והיו לו תלמידים רבים כדמצינו שבת פ"ז רה"ב א"ר סידר, יהודה ברבי למד מכשירין ששה חדשים לסוף אתא חד תלמיד דר' סימאי ושאל ליה וכו'.

וביצה פ"ג ה"ב חד תלמיד מן דר' סימאי אזל לאנטרדס וכו'.

וביצה פ"ג ה"ב חד תלמיד מן דר' סימאי אזל לאנטרדס וכו'.

ובקידושין פ"ג ה"טו ר' סימאי הורה בכפר ספירייא הלכה כר"ט.

והיה גדול כ"כ בעיני חכמי דורו (שזה היה לערך בזמן ר"ג בר רבי ור"י נשיאה) עד ששלחו אותו ור' צדוק ג' לעבר שנה בלוד (שהיא ביהודה) ושבתו באונו והורו בטרפחת כרבי בזפק כחולין נו:.

וזכה לבן גדול הדור אשר זכה להקרא בשם ר' מנחם בנן של קדושים כפסחים קד., ולדעת התוס' שם ד"ה דלא שגם אביו ר' סימאי היה איש קדוש.