תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנילאי בר אידי
רב חנילאי בר אידי
עריכהבכתובות עט. אמר מר עוקבא הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל ובגיטין נ. רחב"א אמר שמואל, ור"נ מביא ראיה ממנו, וב"ב קלא. רחב"א אמר שמואל, ובתענית ו., יומא כב: רב נהילאי בר אידי אמר שמואל, וגרסת דק"ס רב חנילאי בר אידי, ומזה אנו רואין שהיה תלמידו דשמואל.
ר' חנילאי בר חנילאי
עריכהבע"ז יח: אמר כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם, וי"ג שם ר' תנחום בר חנילאי וכן הוא בדק"ס.
רב חנילאי מחוזנאי
עריכהנזכר עירובין נז. הקשה לרב אשי.
חנין
עריכהיוסף בר חנין (בעי מר' אבהו) שבת קטז.
ר' נחמן בר חנין ב"ר פמ"א־ז.
חנין (בזמן הבית)
עריכהבפסחים נז. אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין או לי מבית בייתות – אוי לי "מבית חנין" – שהם כה"ג וכו'.
ר' חנין (תנא)
עריכהנזכר בתוספתא אנלות פי"ח ה"ט, ובתוספתא צוקערמאנדל גרס ר' חנן.
רב חנין (תלמיד רב)
עריכהכדמצינו רב חנין אמר רב יומא מא:, נדרים ז:, סוטה ט: י., ובמילה יז. רב חנין אמר רב זעירא, ובשיטה מקובצת מוחק תיבת זעירא.
רב חנין
עריכהבגיטין פה: א"ל רב חנין ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי, אך הוא ט"ס וצ"ל א"ל רב נחמן כקידושין ו:, והוא רב נחמן האחרון כמבואר בערכו.
רבי חנין (ירושלמי)
עריכהבברכות לב: א"ר חנין א"ר חנינא, וגרסת דק"ס אמר ר' חנין ואיתימא ר' חנינא, וכן הוא בעירובין סד: אמר רב וצ"ל רבי) חנין ואיתימא ר' חנינא, וב"ב פ"חה ה"ח ר' חנין בשם ריב"ל.
ובסוכה ה: אמר ר' חנין כל הפסוק כולה לשיעורין נאמר, וברכות מא. ר' חנן וגרסת דק"ס ר' חנין.
וע"פ רוב מצינו מאמריו באגדה כשבת לב. אמר מאי קרא, ושם קמט. אל תפנו אל מדעתכם. ומגילה יד. דרש הפסוק רמתים אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם. וכן נזכר בירושלמי יבמות פי"א ה"ב א"ר חנין פשט הוא לן על דברי ר"מ ע"כ יעזב וכו', ובסוטה פ"ז ה"ה א"ר חנינן (צ"ל חנין) פשט לן ד' מיני אבנים הן. ובמנחות קג: ר' ביבי השיב לר' זריקא דאמר ר' חנין והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה וכו'.
רב חנין בר אביי
עריכהערך רב חנן בר אמי ב).
ר' חנין בר אדא
עריכהנזכר מדרש תהלים פ"ה־ב.
רב חנין בר אמי
עריכהערך רב חנן בר אמי א).
רב חנין בר אשי
עריכהערך רב חנן בר אמי א).
רב חנין בר בא
עריכהערך רב חנין בר אבא.
רב חנין בריה דרב ייבא
עריכהאדם גדול, בזמן רבא כב"ב קעד. שאמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מלתא אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא, (שסלק את הדיין דאחית למלוה לנכסי לוה מקמיה דלתבעה ללוה).
וביוחסין מביא רב חנא בר ייבא בזמן רב, והצדק אתו שגרסתו היה שאמר רב מאן חכים למעבד וכו' כדמובא ביוחסין השלם.