נזכר ע"ז לט. שזבן תכלת מאנשי דביתיה דרב עמרם חסידא אתא לקמיה דרב יוסף (לשאול לו אם יכול להאמינם) לא הוה בידיה, פגע ביה חנן חייטא והוא השיב לו על שאלתו.
