תולדות תנאים ואמוראים/ה/הורדוס
הורדוס עריכה
יסופר ביוסיפוס שאביו אנטיפטר היה מזרע האדומים אשר יוחנן כה"ג הביאם בברית היהודים והוא לקח לו אשה בת ערבי בשמה קיפרון והיא ילדה לו את פיזיאל ואת הורדוס ואת יוסף ופיריראס ובת אחת בשמה שולמית.
ואביהם אנטיפרוס היה איש גבור חיל והיה רע נאמן להורקנוס והוא פיתהו שיעשה מלחמה על אחיו אריסטובלוס וע"י השליט את הרומאים על ישראל והשיב את הורקנוס על כסא ישראל למראה עיניים ובאמת היה הוא השליט והוא הקים את פיזיאל בנו לנגיד על גליל ירושלים ואת הורדוס בנו הקים לשליט בארץ הגליל והיה אז עול ימים כבן כה שנה ותהי ראשית מעשהו לרדוף באף את יחזקאל ואנשיו אשר עשו שמות על נבול אדום. והמיתם בלי שאול את פי הסנהדרין, ובאשר באו האלמנות לצעוק לפני המלך הורקנוס להביא אותו לדין לפני הסנהדרין אז יעצו אביו שבל יבא לפניהם בגפו אך בלוית אנשי חיל חגורי חרב, ואז כפי הנראה כבר מתו שמעיה ואבטליון ראשי הסנהדרין וכבר נתחלקה אז כח הסנהדרין לחמש מקומות, ובמקום הנשיא היו אז "בני בתירא" משפחה יקרה בירושלים כאשר נבאר באריכות בערך הלל. וכן היה כאשר העמד לדין בא לפגיהם חגור חרבו על יריכו וגבוריו סביב לו ויפול פחדו על הסנהדרין ולא דברו מאומה אך פתאום קם על רגליו אחד מהן בשם שמאי ויאמר: "הוי שופטי צרק! גם אתה הורקנוס המלך למה תראו און ולא תתבוננו תחזו עשק משפט ותשימו יד לפה מי שמע כזאת איש חוטא ופושע יתיצב לפני הסנהדרין בעזות מצח בהאיש הורדוס הזה, הלא כה משפט הלל רשע בהשפטו לכוף כאגמון ראשו, אך זה האיש אשר אלפי עדים העידו בו כי הוא שפך דמי נקיים וירצח נפשות רבות הוא הופיע לעיני השופטים במעיל ארגמן וסביבותיו אנשי מלחמה שלופי חרב לעשות בנו מלחמה ולהכריע אותנו לטבח אם נרשיעוהו במשפט על פ' חוקי התורה, אך לא על הורדוס יזעף לבי יען כי נפשו יקרה בעיניו מחוקי אלהים, אך עליכם שופטי צדק, עליכם ועל מלכיבם ישתער לבי כי תביטו און ותחשו, השכחתם כי ה' אל קנא ונוקם ולא ינקה את חנפי לב, ועתה אתם המחניפים את הורדוס להצדיק רשע ולשלוח את חרמיכם מיד, גם אתם גם מלכיכם תספו בימים הבאים ותפלו חרב בתגרת ידי הורדוס איש הדמים." ודברי שמאי לא החטיאו המטרה וימצאוהו כי בן מות הוא. אך הורקנוס המלך ראה כי כלה ונחרצה מאת הסנהדרין להמיתו, ויחבל תחבולה להצילו ממות ויקם ויצו להתיר את אגודת הסנהדרין ביום ההוא ולהעביר את אחרית המשפט ליום המחר, ובלילה שלח מלאכים אל הורדוס ויעצהו לברוח מן העיר, והסנהדרין הבינו כי הוא עצת הורקנוס וילונו עליו וגם הורקנוס בעצמו ראה אח"כ כי ברע הוא כי הורדוס יצא בחיל כבד לעשוח מלחמה ונקמה בהורקנוס ובהסנהדרין על אשר העמידוהו למשפט לפניהם אך אנטיפטר אביו ופיזיאל אחיו עצרוהו הפעם לעלות על ירושלים למלחמה.
ובמשך הימים בא אגטיגנוס בן אריסטובלוס וילחם עם הורקנוס דודו ואת פיזיאל המית והורדוס ברח למצרים ומשם נסע לרומי ושם הוקם למלך על יהודה ע"פ עצת אנטונינוס קיסר רומי.
וע"פ קבלת חז"ל בע"ז ט. שמלכות בית הורדוס היה קג שנה בפני הבית, היינו לפגי חורבן הבית.
וכפי שיסופר ביוזיפוס עשה מלחמה על ישראל ואנטיגנוס משך ג' שגים ושמונה חדשים והרג רבבות אלפי ישראל, וכאשר יסופר שם אירש לו מכבר את מרים היפה בבנות בת אלכסנדר בן אריסטובלוס בן הורקנוס לאשה עוד בהיות הורקנוס מלך בירושלים וכשצר על ירושלים משך זמן רב אז הרים פעמיו לעיר שומרון לחוג שם את חג חתונתו עם מרים, אבל לפי דברי חז"ל ב"ב ג: כשהרג את בית אדוניו השאיר תינוקת אחת שרצה למינסבה, אך היא בחרה המות מחיים וסליקא לאיגרא ורמא קלא ואמרה: "כל מאן דאתי ואמר מבית חשמונאי אנא עבדא הוא", ונפלה מאיגרא ומתה, וביוזיפוס יסופר שהרגה באמת אח"כ כשילדה לו שלשה בנים ושתי בנות, וגם אח"כ הרג את שני בניו אשר ילדה לו מרים. ויסופר ב"ב ג: כשמלך אז ניקם מהסנהדרין וקטל לכולהו רבנן ואך את בבא בן בוטא שבק אך נקר את עיניו, ואח"כ בא אליו כמתנכר וא"ל חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד, ולמה לא נלטייה מר, והושיב לו שאסור לקלל מלך, א"ל הוא לאו מלך הוא א"ל ולא יהא אלא עשיר וכתיב "בחדרי משכבך אל תקלל עשיר" (קהלת י, כ), וכאשר ראה את טוהר לבות חכמי ישראל, אז א"ל כי הוא הורדוס בעצמו ויבקש ממנו עצה במה לתקן את עוותתו. ונתן לו עצה, שיבנה את ב"המק מחדש. ויסופר שבנהו שלש שנים. ומי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה בימיו. ויסופר תענית כג שכ"ז שהיו עסוקין בבנין ב"המק היו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה — וידעו שמלאכת שמים בידיהם. וכן יסופר ביוזיפוס.