תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אחא בר אבא
רב אחא בר אבא
עריכהבדבר האמורא הזה באה ערבוביא גדולה מה שלא מצינו כן בשום אמורא אחר, כי בשבת קיג: א"ר אחא בר אבא א"ר יוחנן, ובקידושין פא: שהיה חמיו דרב חסדא, בע"ז יט: אמר בשם רב המנונא, בזבחים ד: הקשה לרבא, במנחות ה: הקשה לרב אשי, במנחות פס. הקשה לרבה, ובחולין מט. יתיב קמיה דרב הונא, ובכתובות מד: מתקיף על דברי ר"ל, האין לך ערבוביא גדולה מזו?
ולאחר עיון גדול נראה בבירור שלא היה אמורא בשם הזה ונבאר אחת לאחת.
בשבת קיג: גרסת הרא"ש ודק"ס א"ר חייא בר אבא אר"י כידוע שהיה תלמידו.
ובקידושין פא: כבר ידוע שרב חנן בר רבא היה חמיו דר"ח ולא רב אחא בר אבא.
ובע"ז יט: צ"ל רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב כדמובא כן בסוכה כא:, ובזבחים ד: צ"ל כמו בדק"ס רב אדא בר אבא לרבא, שהיה תלמידו כב"ב כב., ובמנחות ה: גרסת דק"ס א"ל רב אחא בר רבא לרב אשי כידוע שהיו חברים ומתיבת "רבא" נעשה ר' אבא, ובמנחות פד: גרסת דק"ס א"ל רב אחא בר הונא לרבה שהיה באמת תלמידו, ובחולין מט. גרסת דק"ס יתיב רב אחא בר עויא או עוירא קמיה דר' זירא, ובזה נבין היטב כל המשך דברי הגמרא שם, שישב רב אחא בר עויא קמיה דר"ז וקאמר א"ר מלוך ערבאה קאמרת, אין הלכה כר"ש קאמר, וקאמר הגמרא איך ידע ר"ז זאת, יען כי סליק ר"ז אשכחית לרב ביבי דיתיב וקאמר א"ר מלוך ארי"בל הלכה כר"ש, א"ל ר"ז חיי דמר דאנא ורח"בא ור' אסי איקלעינן לאתריה דר' מלוך ואמרי ליה אי אמר מר הלכה כר"ש וא"ל אין הלכה אמרי. ומכל המשך המאמר אנו רואין שכל זה היה בא"י, אבל מה שייכות הוא לר"ה שהיה בבבל? כגרסא שלנו. ולכן האמר יורה דרכו שר' אחא בר עויא שהיה בר א"י אמר לפני ר"ז דברי ר' מלוך, אבל ר"ז שהיה במקום ר' מלוך ודיבר אתו פא"פ ידע האמת איך אמר ר' מלוך, וזה ברור.
ובכתובות מד: צ"ל רב אדא בר אהבה כדאיתא שם מ:.