תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא (בא) בר זבדא או זבדי



ר' אבא (בא) בר זבדא או זבדי עריכה

קרוב הדבר מאוד לומר שאביו זבדא היה בנו של לוי בר סיסי ור' אבא בנו קיבל תורתו מר' חנינא ביחד עם ר"א בן פדת כתענית פ"ד סה"ו ר' אבא בר זבדא בשם ר' חנינא - א"ל ר' אלעזר עמך הייתי ולא איתאמרית הכי - ד"א בשם ר' חנינא הלכה כריב"ב א"ל ר' בא בר זבדא עמך הייתי ולא איתאמרית הכי, וכן מגילה ה: אר"א א"ר חנינא - אמר לפניו ר' אבא בר זבדא רבי, (הוא כמו מר) לא כך היה מעשה - קרי עליה טובים השנים מן האחד, וכן מצינו בפירוש ביבמות ס"פו שהיו שניהם חברים תלמידי דר' חנינא, וכן מצינו קידושין כה:, חולין יט. ר' אבא ב"ז א"ר חנינא, ואפשר שזכה עוד לראות את זקני הדור כר"ש בן חלפתא שאמר משמו יומא פ"ב ה"ב, שקלים פ"ד ה"ב.

ור' נחוניא דמן חוורין שאמר בשמו כשביעית פ"א ה"ה פ"ט ה"א שאמר הורי ר' נחוניא ד"ח, ובשם ר' יהודה נשיאה הראשון ככתובות פ"ב ה"ט וכן הוא כתובות כז. א"ר אבא בר זבדא פליגי בה ר"י נשיאה ורבנן, וזה יען כי המה האריכו ימים אחר רבי, אבל אין סברא לומר שראה עוד את רבי ור' חייא, יען מה שמצינו ברכות פ"א ה"ח שיספר דרבי היה מפזרן ור"ח מכנסן, שא"כ צריכין אני ליתן לו אריכת ימים יותר מדאי כי היה חי עוד בימי רבא וכאשר נבאר.

וכפי הנראה כשירד זקנו לוי לבבל באמצע ימי רב שכמלך בסורא (כשבת נט:) הביא אתו את נכדו בן בנו, ושם למד לפני רב כב"מ פ"ב ה"ד שמצא חמר אתא ושאל לרב, ואמר כמה הלכות בשם רב כברכות יא., שבת קיא. קב., סוכה כה:, כתובות ז. (ושם א"ר חלבו אר"ה, א"ר אבא ב"ז אמר רב והוא שני ענינים), ב"מ כה: ובירושלמי ברכות פ"א ה"ה, פאה פ"ח ה"ו, ר"ה פ"ב סה"ה, מגילה פ"ג ה"ז, מו"ק ספ"ג, יבמות פ"טז ה"ה, כתובות פ"י ה"ג ובמדרשים בכמה מקומות, וכן קיבל הלכות רב מרב אדא בר אהבה, כשבת פ"א ה"ה ספ"יד, ומה שאמרי שקלים ס"פב ששאלו ר"ז חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמיה, א"ל רב אדא ב"א אמרן בשמו, הכונה ששאלו אם שמע בעצמו מפי רב ההלכה או משמו מפי אחר.

ולאחר פטירת רב ושמואל, וכל תלמידיהם ואפילו הזקנים שבהם ישבו לפני ר"ה, ישב גם הוא עמהם כביבמות סד: שר' אבא בר זבדא ורב גידל ור' חלבו ורב ששת איעקור מפרקיה דר"ה ורב אחא בר יעקב אמר שיתין סבי וכולהו איעקור, ולא היו לו בנים וכששאלוהו רבנן מ"מ לא ישא אשה, השיב להם אי זכאי הוה לי מקמייתא, ובהיותו כבר גדול הדור שב לארץ מולדתו וקיבל מר' יוחנן כדמצינו פאה פ"ח ה"ו שאמר בשם ר' יוחנן, וכשם ר"ל כשביעית פ"ב ה"ה.

והיה גדול כ"כ עד שאמרו ר"ה פ"ה ה"ה וסנהדרין פ"א ה"א ר' בא ב"ז פתח (בדרשה או באגדה) ור' יסא ור' אמי חתמין. וכתענית פ"ב ה"א יצא לתעניתא ביחד עם ר' תנחום בר אלעי ור' יאשיה ושם היה גם ר' חייא בר אבא ור' אמי ור' אסי והוא פתח תחלה והם דרשו אחריו. וכן מצינו אותו ביחד עם ר' שמואל בר יצחק כע"ז פ"ב ה"ז, והיה עניו כ"כ שלא בוש ללמוד מחבריו ולומר משמם כדמצינו שביעית פ"ז ס"הא, סנהדרין פ"ג ה"ה שאמר בשם ר' אלעזר אע"פ שהיה חבירו בעי מר' אבא בר אבינא כשבת ס:, וכן אמר בשם ר' יצחק בן חקולא ככתובות פ"ג ס"הא, ס"הג, ב"ב פ"ט ה"א.

וכן אמר גם בשם ר' אבהו כשביעית פ"ז ס"הא סנהדרין פ"ג ה"ה וקלסוהו בשביל זה שאמר הלכה משם זעיר מיניה, ולאחר פטירת ר' יוחנן שלח שאילתיו לבבל לרבו ר"ה כגיטין פו:, ב"ק כא. שלח ליה ר' אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה דר"ה, אדהכי נח נפשיה דר"ה, ורבה בר ר"ה שלח לו הכי אמר אבא מרי וכו', וכפי הנראה היה דיין בעירו כדמצינו שביעית פ"ט ה"ה ששרא לר' לוי צנברייא תבן של שביעית, ומע"ש פ"ד ה"ו הורה בדין מע"ש, ובקידושין פ"ז הי"ב הורה שעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר.

ומצינו שהיה מתפלל בקול רם כברכות פ"ג סה"ה.

מאמריו היקרים באגדה מצינו עירובין סג. שאמר כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם, תענית יז. מלך מסתפר בכל יום, סנהדרין מד. אע"פ שחטא ישראל הוא, ואמר היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמה ואסא קרי לה.

וכן מצינו הלכותיו ב"ב כד: ובירושלמי בכמה מקומות.

האומרים בשמו מצינו ר' בא בר כהן ביצה פ"א ה"א.

ר' ברכיה בר חלבו ויק"ר פלו-ו אך שם צ"ל ר' ברכיה בשם ר' חלבו כסנהדרין רפ"י.

גמליאל זוגא כשמו נדרים פ"ח ה"ד והיה קריביה כמעשרות ספ"ה ושם חסר תיבת גמליאל.

ר' זעירא בשמו שבת פ"ו ה"ב פי"ד ה"ד, ע"ז פ"ב ה"ב ושאלו ר"ז בשבת פ"א ה"ב.

ר' חגי בשמו ברכות פ"ב ה"ב פ"ג ה"ה, תרומות פ"י סה"ה, ע"ש פ"ב ה"י.

ר' חלבו בשמו פאה פ"ח ה"ו, סנהדרין רפ"י.

ר' יוסי שאלו כמגילה פ"ג ה"ז.

ר' לוי צנברייא שאלו שביעית פ"ט ה"ה.

רבין הביא תורתו לבבל כקידושין עה: ומה שמצינו יבמות פ"ג: רב שמואל בר יהודה א"ר אבא אחוה דר' יהודה בר זבדי אמר רב יהודה אמר רב, אין זה ר' אבא בר זבדא.

והאריך ימים רבים כמו שאמרנו למעלה שהיה תלמיד ר' חנינא ועוד בימי רבא היה חי כב"מ טז. ששלחו לו רמי בר חמא ורבא קושייית רב ששת והוא השיב להם זו אינו צריכה לפנים, ואפילו אם נאמר שזה היה בימי עלומיו דרבא וידוע שרבא חי לערך עג' שני ונפטר תרסג', ורבא כששלח שאילתו אליו היה כבן כ' לערך שנת תר"י, היה אז ר' אבא בר זבדא למעלה מתשעים.