תולדות תנאים ואמוראים/א/אלעזר בן חנניה בן חזקיה (בן חנניה) בן גרון
אלעזר בן חנניה בן חזקיה (בן חנניה) בן גרון
עריכהמכלתא יתרו מס' דבחדש פ"ז שאמר זכור את יום השבת לקדשו תהא זוכרו מאחד בשבת שאם יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת, וגרסת הרמב"ן על התורה ר"א בן חנניה בן חזקיה בן גריון. ודעת הרב ראה"ו במכילתא שם שהוא הנזכר שבת פ"א מ"ד ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון (ובגמרא בן גרון) כשעלו לבקרו, ואמרו שם יג: שחנניה כתב מגילת תענית, אבל במגילת תענית פי"ב אמרו שר"א בן חנניא ב"ח ב"ג וסיעתו כתבו מג"ת, ואביו חנניה בן חזקיה זכור לטוב שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין זא"ז והוא ישב בעליה זמן רב ודרשן. והרב ווייס שם במכלתא מציאה מצא לעשות שחוק מדברי חז"ל ויאמר שמה שאמרו ביצה טו: מנה"מ (שאסמכוהו רבנן לעשות עירוב תבשילין) אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו, ויאמר שברייתא משובשת נזדמנה לשמואל או שמימרא דשמואל היתה כתובה בשיבוש ונזדמנה בשיבושה לפני רז"ל מסדרי התלמוד ואמנם הנוסחא הנכונה היתה זכרהו מאחד בשבא לשבתך, והוא הברייתא המובא במכלתא. ולו דבר חכמה דיבר אז החרשנו אבל מה לו לחכם לדבר פתיות כזאת כי מה שייכה המכלתא שאמרה הדין שצריך אדם לזכור את השבת גם מיום הראשון וכסברת שמאי, לדין שמביא שמואל אסמכתא למה תיקנו עירוב תבשילין ואמר יען שכתוב בתורה זכור את יום השבת א"כ מסתמא אפשר לשכחו ודבר זה א"א לשכח יען כי יום השביעי ידוע לכל, לכן אמר שאפשר לשכח כשחל ע"ש ביו"ט ומחמת שמרבה בשמחה ביו"ט לכן ישכח לקדש את יום השבת כלומר שלא יניח כלום עבור מחר, לכן תקנו עירוב תבשילין, ועי"ז יזכור כי מחר שבת וצריך להניח מיו"ט היינו ע"ש על יום השבת וזה ברור לכל בר בי רב.
ונשאר לנו לפלטה מדרשותיו ביחזקאל, כדמובא ספרי תצא פסוק לא יהי' לך בכיסך, ר"א בן חנניא בן חזקיה בן גרון אומר איפה לפר ואיפה לאין ואיפה לכבש (יחזקאל מו') – אלא מלמד שאיפה גדולה ואיפה קטנה קרויה איפה.
ובמסכת שמחות פ"ו מעשה באליעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון שנאבדה לו ס"ת שלו לקוחה במאה מנה ועלה והקיף ולא זז משם (מבהמ"ק) עד שבאו וא"ל נמצא הס"ת וכו', ומזה אנו רואין שהיה בזמן הבית וכן ידוע שגזירת יח' היה קודם החורבן כמבואר במק"א.