ידוע הדבר ומוסכם הוא באותות ובמופתים לכל חכמים ונבונים כי הארץ כדורית היא ומקבלת האור והחום מהשמש שהוא גדול ממנה יותר מרבבות מאה אלפים פעם^[1] והיא רחוקה ממנה בערך 24 מיליאן פרסאות. ומסיבת התנועות וגלגלים אשר לה (או לשמש לחז"ל או לארץ לחכמי העמים) שנוי העיתים וחלופי הזמנים יום ולילה קור וחום קיץ וחורף כי לחלק הארץ אשר לצד השמש אור וחום ולחלק אשר מנגדה חשך וקור. ואינה כדורית ממש כעיגול שכל קצותיו רחוקים מרחק השוה מכל צד מנקודה האמצעית (מרכז צענטרוס) כי אם ב' קצוות הצפונית והדרומית אשר אבאר בסמוך יותר קרובים מעט אל הנקודה האמצעית משתי קצותיה המזרחית והמערבית:

כל עיגול וכדור נחלק הן לארכו והן לרחבו ל360 חלקים ולפי גודל העיגול גודל החלקים וכן כדור הארץ נחלק למספר חלקים אלה הנקראים מעלות וכל מעלה בערך 15 פרסאות גרמאניות או געאגראפיא וכל פרסא מהלך 2 שעות או 120 דקים (מינוטען) ועל חשבון רגל (פוס) כל פרסה 22848 רגל פאריזי. גם נחלק כל מעלה ומעלה ל60 (חלקים) ראשונים וכל חלק וחלק ל60 שניים וכל שני' ושני' ל60 שלישיים וגו': נמצא כל ההיקף יעלה למספר 5400 פרסאות^[2] ואלכסון שלה (דורכמעססר) הוא 1720 (1719) פ"ג והנה יכיל כל כדור הארץ 9288000 (9282600) פ"ג:^[3]

כל עיגול וכדור ההיקף הגדול אשר לו הוא באמצעו וכל מה שלמעלה או מלמטה ממנו יתמעט ויתקצר עד שבסוף בשני קצותיו לא מקיף מאומה: והמקום אשר בכדור הארץ ההיקף הגדול נקרא קו האמצעי (אקוואטאר) (ולא שיש בעצמות קו ממש בארץ כי אם נצייר כך במחשבותינו כאלו שם קו) כי הוא במרחק השווה משני קצות הארץ הנקודות הצפונית והדרומית הנקראות ציר הצפוני וציר הדרומי. גם נקרא קו הנזכר לעיל קו המשוה והמחלק לפי שמחלק הכדור לב' חלקים חלק הצפוני והדרומי ומקו הזה עד סוף הכדור שהוא ב' קצותיו יש 90 מעלות והנה מציר הצפוני עד ציר הדרומי יש 180 מעלות ומעלות אלה נקראות מעלות הרוחב כי הם מחלקים הכדור לרחבו וכל המקומות אשר בקו ומעלה א' אף על פי שהם רחוקים הרבה זה מזה ממזרח למערב ערך היום והלילה השחר והנשף ועלית וירידת השמש בערך לחדשי השנה שוים. גם תציר בדעתך כאלו קוים הולכים מנקודה הצפונית לנקודה הדרומית דרך קו המשוה וסובבים כל הכדור ומספרם גם כן 360 ונקראים מעלות האורך גם אופן חצי היום (מערידיאן) ומחלקים הכדור לאורך וכל המקומות אשר בקו א' אף על פי שהם רחוקים זה מזה הרבה מצפון לדרום הם באורך א' ולכל המקומות אלה עלות השחר והשמש וחצות היום ובוא השמש וחצות הלילה בתקופת ניסן ותשרי ברגע א' כשאפרש בעזר האל המאמר ב' ותועלת ידיעת המעלות אלה גדולה מאוד כאשר אבאר לך במאמרים הבאים:

הארץ היא גוף חשך ולא אור כי אם מה שמקבלת מן השמש אשר היא סבה אותה (לשון המשתמש לתרין אנפין) והנה הצד אשר אנחנו רואים צאת השמש נקרא מזרח והצד כנגדו אשר נראה לנו בואה נקרא מערב. והצד אשר היא בחצות היום נקרא דרום והצד אשר לא נראה לנו מעולם השמש נקרא צפון. והדברים אלה הם דוקא דרך כללי אבל בדרך פרטי אבאר בעזרת ה' במאמר ג' שיש מקומות ועתים בשנה אשר תצא השמש גם סמוך לצד צפון וגם מקומות ועתים אשר תבוא גם בצד הדרום: ואינה צאתה ובאה וגבהה לכל חלקי הארץ שוה בערך א' כי יש חלק אשר בחצות היום היא מכוון ממעל לראשיהם מכל צד עד שאין להם אז צל כלל ועיקר כי הוא תחת רגליהם ממש ויש חלק שאף בחצות היום הצל ארוך הרבה כמו שהוא ברגע צאת השמש וברגע שתבוא ויש חלק א' שערך הצל ממוצע בין ב' חלקים הנאמרים שהוא גדול מחלק א ופחות מחלק ב' והנה אם השמש ממעל לגוף א' ממש אז נצוצותיה נופלין בכל כח ועוז לגוף ההוא לכן החום מאוד מאוד לא כן אם היא יותר למטה ממנו אז אין כח בנצוצותיה להחם כל כך כי הם נופלים דרך עקמימות ובאלכסון ופחות מזה אם היא מטה מטה סמוך לרגלי הגוף אז כח נצוצותיה מעט מזעיר וזאת הסיבה שבחצות היום חום הרבה ופחות קודם או אחריו ופחות מכולם בצאת או בבוא השמש לכן נחלקה הארץ ל3 אקלים^[4] אקלים החום שהוא מקו המשוה עד מעלת 23 וחצי רוחב ומשם עד מעלת 66 וחצי האקלים הממוצע ומשם עד נקודת הציר שהוא במעלת 90 הוא אקלים הקר כי כל המקומות אשר יותר סמוכים לקו המשוה שם השמש בחצות היום יותר גבוה לכן חום היום שם הרבה ובמאמר צל המעלות אבאר הענין זה יותר בעזרת ה':

עוד נחלקה הארץ לב' חלקים חלק הא' והוא חצי הכדור אשר אנחנו יושבי הארץ הקדושה בו והחלק הב' הוא חצי הכדור שתחתנו ובו העולם החדש הנקרא אמעריקא ולהם גם כן הרקיע השמש והירח וכל צבא השמים ממעל לראשיהם ורגליהם רגל ישרה מול רגלינו ואם לנו יום אז להם לילה וכן להיפך מסיבה אשר אבאר במאמר ב'^[5] ויש לשמש (או לארץ) שתי תנועות וגלגלים גלגל היומי ותוקפת 42 שעות (עין עבודה זרה דף כ"ה עמוד א) אשר על ידו חילופי הזמנים יום ולילה ערב ובקר שחר ונשף. וגלגל השנה ותקופתו 365 יום 5 שעות 49 מינוטען 12 זעקונטען ועל ידו הזמנים קור וחום קיץ וחורף כי בעת אשר מצב השמש יותר גבוה אז יותר נרגש ומפעיל כח נצוצותיו לא כן בעת אשר מצבה למטה:

ודע כי יש ברקיע 12 מזלות קיבוץ כוכבים ובכל חדש וחדש נראה השמש בגלגלה מכוון נגד מזל א' עד שאומרים שהשמש בחדש זה במזל זה ואלה שמותם למשבותם

			סרטן תמוז
		תאומים סיון		אריה אב
	שור אייר				בתולה אלול
טלה ניסן						מאזנים תשרי
	דגים אדר				עקרב חשון
		דלי שבט		קשת כסלו
			גדי טבת

ונציר בדעתינו עגולה קטנה עוברת במזלות אלה ובה מסלול השמש והירח (ולעתים ידועים יצא הירח מעגולה זאת) ולה גם כן 360 מעלות

והנה מעלה הראשונה עגולה זאת היא בראש מזל טלה והוא ממעל לקו המשוה

מעלה	30	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	11	חלק	45	רוחב	הצפון	ושם ראש מזל	שור
מעלה	60	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	19	חלק	35	רוחב	הצפון	ושם ראש מזל	תאומים
מעלה	90	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	23	חלק	30	רוחב	הצפון	ושם ראש מזל	סרטן
מעלה	120	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	19	חלק	35	רוחב	הצפון	ושם ראש מזל	ארי'
מעלה	150	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	11	חלק	45	רוחב	הצפון	ושם ראש מזל	בתולה
מעלה	180	בעגולת	המזלות	היא	ממעל לקו המשוה					הצפון	ושם ראש מזל	מאזנים
מעלה	210	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	19	חלק	35	רוחב	הדרום	ושם ראש מזל	עקרב
מעלה	240	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	11	חלק	45	רוחב	הדרום	ושם ראש מזל	קשת
מעלה	270	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	23	חלק	30	רוחב	הדרום	ושם ראש מזל	גדי
מעלה	300	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	19	חלק	35	רוחב	הדרום	ושם ראש מזל	דלי
מעלה	330	בעגולת	המזלות	היא	מעלת	11	חלק	45	רוחב	הדרום	ושם ראש מזל	דגים
מעלה	360	בעגולת	המזלות	היא	ממעל לקו המשוה				רוחב	הדרום	סוף מזל דגים^[6]

והסיבה לחלוקה זאת היא אם תעשה בתוך ריבוע עיגול א' ותחלק העיגול ל360 חלקים וחצי רוחב הריבוע תחלק ל23 חלקים וחצי תמצא הנקודה אשר בעיגול 30 חלקים הוא ברוחב הריבוע 11 חלקים 45 שניים והנקודה אשר בעיגול 60 חלקים הוא ברוחב הריבוע 19 חלקים 35 שניים והנקודה אשר בעיגול 90 חלקים שהוא תכלית רוחב העיגול הוא סוף רוחב הריבוע אשר בו חלק 23 וחצי: והנה תמצא מנקודה 1 עד נקודה 30 בעיגול הוא חלק רביעית הרוחב הריבוע ומנוקד' 30 עד נקודת 90 בעיגול הוא חלק רביעית השני רוחב הריבוע:

וזה סיבת סדר תוספות והמגרעת ימי השנה שבחדש אייר אלול אדר וחשון שאז השמש בעגולת המזלות בנקודה שהיא 30 מעלות מאמצע עגולה (שהיא קו השוה) יתוספו ויחסרו חלק רביעית של הבדל שבין יום הארוך ליום הקצר ובחדש סיון ואב ושבט וכסלו שאז השמש בעגולה המזלות בנקודה שהיא 60 מעלות מאמצע רוחב העגולה יתוספו ויחסרו חלק שישית של הבדל ובחדש תמוז וטבת שאז השמש בנקודת הצפונית והדרומית עגולה המזלות יתוספו ויחסרו חלק 12 של הבדל כאשר אבאר בעזרת ה' במאמר אילת השחר: והנך ראה שמזל טלה הוא כנגד ובערך מזל מאזנים וכן שור בערך בתולה תאומים בערך אריה דגים בערך עקרב דלי בערך קשת וסרטן צפון לכולם וגדי דרום לכולם. שתי המזלות טלה ומאזנים הם מכוון ממעל לקו המשוה וסרטן מכוין ממעל למעלה 23 וחצי רוחב הצפון וכן גדי למעלת 23 וחצי רוחב הדרום והנשארים הם בין ב' נקודות אלה: גם תראה שיש בהן 4 נקודות תכליות סרטן הוא תכלית הצפון גדי תכלית הדרום טלה ומאזנים תכלית השווי ואלה נקראים ד' תקופות השנה שבהם תגיע השמש בגלגלה לתכלית גלגלה ואז תהפך לעבר אחר וכן חוזרת חלילה^[7]

בחדש ניסן השמש במזל טלה ונראה כלכל יושבי הארץ ואז יום ולילה שוים בכל העולם והוא תקופת ניסן ותעלה השמש מעלה מעלה ויאריך היום ליושבי בחצי כדור הצפוני והלילה ליושבי דרום עד שבחדש תמוז השמש במזל סרטן ואז יום הארוך ליושבי צפון ולילה הארוך יום הקצר ליושבי דרום והיא תקופת תמוז ואז תחל השמש לרדת מטה מטה ויקצר היום ליושבי צפון והלילה ליושבי דרום עד שבחדש תשרי היא במזל מאזנים ואז שנית יום ולילה שוים בכל העולם והוא תקופת תשרי ותרד עוד מטה ויקצר היום יותר ליושבי צפון והלילה ליושבי דרום עד שבחדש טבת היא במזל גדי ואז יום הארוך ליושבי דרום והלילה הארוך יום הקצר יום הקצר ליושבי צפון והוא תקופת טבת.

ודע כי השמש לא תוכל להראות יותר ממרחק 90 מעלות^[8] ולכן בתקופת ניסן נראה אפילו ליושבי ציר הצפוני והדרום ואחר ימים נעלמה מעיני יושבי הציר הדרומי עד שבחודש אייר נעלמה מעיני יושבי במעלת 70 : 15 דרומית ובחדש סיון נעלמה מעיני יושב במעלות 70 : 25 דרומית ובחדש תמוז נעלמה גם כן ליושבי במעלת 66 וחצי ואחר כך תחל לרדת עד שבחדש אב כבר נראה ליושבי במעלת 25 : 70 ובחדש אלול נראה ליושבי במעלת 78 : 15 ובחדש תשרי נראה אף ליושבי הציר וכן מהלכה דרומה עד שבחודש טבת נעלמה מעיני יושבי במעלה 66 וחצי צפונית ובמאמר הסמוך ארחיב הדיבור בענין זה בעזרת ה' :

וליושבי הצפון והדרום סמוך לציר אף על פי שנעלמה השמש זמן הרבה מעיניהם עד שליושבי הציר ממש נעלמה 6 חדשים אל תאמר שחשך ואפלה להם כמו לילות בארצינו לא כן כי ה' ברחמיו וברוב חסדיו הופיע להם הלילה על ידי הירח ועל ידי קרני השמש והנשף אשר לא יתמו להם בעת ההיא כי אם לפעמים על זמן מה לא כביר כי אפילו ליושבי הציר ממש לא נעלמו קרני השחר והנשף כי אם לערך 60 יום דהיינו 30 יום קודם תקופת טבת ליושבי הצפון וכן קודם תקופת תמוז ליושבי הדרום ו30 יום אחריה (ולא כמו שכתב החכם הרי"ד במעין חתום סימן נ"ט שנעלמו דוקא 50 יום והבן) והוא מזמן שירדה השמש ממעלת 18 עד מעלות 23 וחצי כי ידוע שכל זמן שלא התרחק מהשמש מהאופק יותר מ18 מעלות הניחה אחריה ברכה שנצוצותיה נוצצים בגבהי הרקיע והוא אור השחר והנשף וכל שכן למקומות אשר הם יותר רחוקים מהציר שהם רואים אור הנזכר לעיל זמן הרבה ולא נעלם כי אם לימים אחדים וגם יתהוו שמה למעלה בתוך האויר ערפלי טוהר (נארדליכטער) אשר אין המקום כאן לבארם המאירים קצת בחשכת ליל: ואל תאמר מאחר שזכרתי כמה פעמים יושבי הציר שבאמת גבול הארץ ההיא נושבת הוא לא כן כי לא יש ארץ נושבת וצמחים על פני האדמה יותר ממעלת 80 רוחב צפון אולם סביב לציר הדרומי לא נוכל להגיע יותר ממעלת 71 רוחב מהרי קרח הנורא אשר שם:

ירח

הירח מסבב את הארץ במשך זמן 29 ימים 12 שעות 44 מינוטען (כ"ט י"ב תשצ"ג) ומרחקו מהארץ כערך 50000 פ"ג וגדלו חלק חמישית כדור הארץ וגם הוא מקבל אורו מהשמש כי גם הוא גוף חשך ואפל כמו הארץ והנה עד שסבב את הארץ 12 פעמים הוא זמן 354 ימים 8 שעות 876 חלקים וזאת הוא שנת הלבנה ושנת החמה (על פי סברת רב אדא שהיא אמיתית יותר מסברת חכמי העמים שכתבתי לעיל) היא 365 ימים 5 שעות 997 חלקים 48 רגעים נמצא היתרון שנת החמה על שנת הלבנה הוא 10 ימים 21 שעות 121 חלקים 48 רגעים ולאחר 3 שנים יגיע סוף חדש ניסן ועדיין לא נכנס השמש במזל טלה והוא חדש האביב ונמצא נחוג חג הפסח שלא בזמנו שנאמר שמור את חדש האביב ועשית פסח לכן הוכרחנו לעבר השנה ולהוסיף חדש א' ובינתיים יגיע השמש למזל טלה ובמשך זמן מחזור קטן שהוא 19 שנה הוספנו 7 חדשים שהם שנת ג' ו' ח' י"א י"ד י"ז י"ט: והנה משך זמן המחזור הוא 6939 ימים 16 שעות 595 חלקים והוא מכוון 19 פעמים זמן תקופת השנה לסברת רב אדא ולא חסר ולא יתיר אף רגע א' ומהלך הירח ביום א' 13 מעלות 10 חלקים 35 שניים אבל בגלגל חידושה ילך בכל יום 12 מעלות 11 חלקים 26 שניים^[9] ועד שובו אל הנקודה שהיא בעת המולד חדש ההוא הוא בקירוב 27 ושליש יום (דהיינו 7 שעות 43 מינוטען 11 זעקונטען) ונאמר דרך משל כי התחבר עם השמש כשהיא בנקודה הראשונה במזל מאזנים והנה בשובה אל ראש המזל ההוא לא מצא שם השמש כי כבר הלך השמש בערך 27 מעלות ולאחר זמן בערך 2 ימים 5 שעות התחברו שניהם והוא לסוף זמן תקופת הירח והנה מוכח שסב' הירח במשך זמן תקופתו בערך 389 מעלות

ועתה אעשה סדר מהלך הלבנה לחדש א'

בדרך משל במולד חדש אייר שנת תר"ג מקום אמצע הלבנה במעלת 6 חלק 41 במזל שור

יום	1	אחר המולד היא במעלת	19	חלק	51	שניים	35	במזל שור
יום	2	אחר המולד היא במעלת	3	חלק	2	שניים	10	במזל תאומים
יום	3	אחר המולד היא במעלת	16	חלק	12	שניים	45	במזל תאומים
יום	4	אחר המולד היא במעלת	29	חלק	23	שניים	20	במזל תאומים
יום	5	אחר המולד היא במעלת	12	חלק	33	שניים	55	במזל סרטן
יום	6	אחר המולד היא במעלת	25	חלק	44	שניים	30	במזל סרטן
יום	7	אחר המולד היא במעלת	8	חלק	55	שניים	5	במזל אריה
יום	8	אחר המולד היא במעלת	22	חלק	5	שניים	40	במזל אריה
יום	9	אחר המולד היא במעלת	5	חלק	16	שניים	15	במזל בתולה
יום	10	אחר המולד היא במעלת	18	חלק	26	שניים	50	במזל בתולה
יום	11	אחר המולד היא במעלת	1	חלק	37	שניים	25	במזל מאזנים
יום	12	אחר המולד היא במעלת	14	חלק	48	שניים		במזל מאזנים
יום	13	אחר המולד היא במעלת	27	חלק	58	שניים	35	במזל מאזנים
יום	14	אחר המולד היא במעלת	11	חלק	9	שניים	10	במזל עקרב
בניגוד		אחר המולד היא במעלת	21	חלק	15	שניים		במזל עקרב
יום	15	אחר המולד היא במעלת	24	חלק	19	שניים	45	במזל עקרב
יום	16	אחר המולד היא במעלת	7	חלק	30	שניים	20	במזל קשת
יום	17	אחר המולד היא במעלת	20	חלק	40	שניים	55	במזל קשת
יום	18	אחר המולד היא במעלת	3	חלק	51	שניים	30	במזל גדי
יום	19	אחר המולד היא במעלת	17	חלק	2	שניים	5	במזל גדי
יום	20	אחר המולד היא במעלת		חלק	12	שניים	40	במזל דלי
יום	21	אחר המולד היא במעלת	13	חלק	23	שניים	15	במזל דלי
יום	22	אחר המולד היא במעלת	26	חלק	33	שניים	50	במזל דלי
יום	23	אחר המולד היא במעלת	9	חלק	44	שניים	25	במזל דגים
יום	24	אחר המולד היא במעלת	22	חלק	55	שניים		במזל דגים
יום	25	אחר המולד היא במעלת	6	חלק	5	שניים	35	במזל טלה
יום	26	אחר המולד היא במעלת	19	חלק	16	שניים	10	במזל טלה
יום	27	אחר המולד היא במעלת	2	חלק	26	שניים	45	במזל שור
אחר ד שעות ועוד			6		41		במקום שהיה בשעת המולד
יום	28	אחר המולד היא במעלת	15	חלק	37	שניים	20	במזל שור
יום	29	אחר המולד היא במעלת	28	חלק	47	שניים	55	במזל שור
במולד חדש סיון		במעלת	5	חלק	48	שניים		במזל תאומים

הנה מן מעלת 6 חלק 41 מזל שור עד מעלת 5 חלק 48 במזל תאומים הוא 29 מעלות 7 חלקים והנה מכוח שסבה ממולד למולד 389 מעלות 7 חלקים

ואין נראה לנו תמיד כי פעם יסתתר מעינינו ואחר כך יראה לנו כתמונת קשת דק ויתרחב ויגדל יום יום עד שביום ז' להראתו (למולדו) כבר האור על חצי פני עגולו ויתרחב ויגדל אורו עוד עד שביום ט"ו האור על פני כל עגולו ומצבו אז הכוין לנוכח השמש: ומהיום ההוא והלאה אורו הלוך וחסור וביום כ"א חסר האור חצי פני עגולו עד שביום כ"ט נעלם מעינינו כי פניו לשמש ואחריו שהוא אחור עד הארץ וזה נקרא מולד הירח:

והנה בעת שמצבו מכוון לנוכח השמש יעלה בעת שקיעת החמה תחת האופק או איזהו רגעים מלפניו או מלאחריו ויאיר כל הלילה וכן בשחרית יום המחרת ישקע בשעת עלות השמש או איזהו רגעים מלפניו או מלאחריו. וכן בזמן שחסר אור חצי פני עיגולו תצא ברגע חצות הלילה ממש. ויש לדעת כי לא בכל יום ט"ו לחדש כן הוא כי זה תלוי בחשבון רגע המולד ולדעת רגע נגודו שהוא חצי משך זמן תקופת הירח (14 ימים 18 שעות 396 חלקים‎ כי פעמים חצות החדש (הניגוד) ביום 13 14 15 או 16 למספר ימי החדש וכשהניגוד ברגע שקיעת החמה ממש אז ברגע ההוא ממש יעלה הירח וברגע עלות השמש ישקע הירח. אבל אם הניגוד איזהו רגעים או איזהו שעות אחר השקיעה או קודם השקיעה גם עלות ושקיעת גם עלות ושקיעת הירח אינו כל כך בדקדוק עת עלות ושקיעת השמש.^[10]

והנה מסלול גלגל השמש ביום תקופ' תמוז הוא מסלול גלגל הלבנה בליל ניגוד חדש טב' וכן בהיפוך ותמיד רחוקה הלבנה מהשמש בשעת הניגוד בערך 180 מעלות

וזה הסדר גלגל הלבנה לערך גלגל החמה:

לבנה		שמש
טבת		תמוז
כסלו	שבט	סיון	אב
חשון	אדר	אייר	אלו
תשרי	ניסן	ניסן	תשרי
אלול	אייר	אדר	חשון
אב	סיון	שבט	כסלו
תמוז		טבת

דהיינו הלבנה בניגוד בחדש טבת בגלגל השמש ביום תקופת תמוז ממש. וכן היא בניגוד תמוז בגלגל השמש ביום תקופת טבת: מסלול לבנה בחדש כסלו ושבט כמסלול השמש סיון ואב. וכן מסלול לבנה אלול ואייר כמסלול השמש אדר וחשון: אבל בכל המולד היא במסלול וגלגל השמש בחדש ההוא וסמוך לה וכל זה יש לראות ולהבחין בדקדוק בערך צל הלבנה. ונוכל גם כן לדעת מעלת המקום ההוא במדידת צל הלבנה כמו צל השמש (וכמו שכתבתי למדי במאמר צל המעלות) וכונתי לקצר ומי שיבין דברי אלא(ה) ימצא מדעתו הענין שרמזתי

והוכרחתי לצאת מגדרי לכתוב כאן מענין הכוכבים אף על פי שאין שייך לכדור הארץ כי ידיעה זאת תועל לתכלית מבוקשנו במאמר דרך מבוא השמש:

כאשר נעלם השמש מעינינו וחושך על פני הארץ אז נראם לנו כנצוצות גדולים וקטנים עד אין מספר על פני הרקיע והם הכוכבים: והרוב מהם ערך ג' אלפים אשר נוכל לראותם בלא כלי הבטה לא ישנו את תפקידם ואת תחנותם והם נקראים כוכבי שבת (פיקסשטערנע) ולהם אור עצמי לא שיקבלו מהשמש (ולפי דעתי על אלה מרמז הפסוק כוכבי אור) ומהם אשר יהלכו במרחבי הרקיע והם נקראים כוכבי לכת (פלאנעטען)^[11] והם שבעה לחכמינו זכרונם לברכה כוכב צדק נוגה שבתאי (חמה לבנה) מאדים: ולחמי העמים מערקור פענוס (ערדע) מארס יופיטער זאטורן אוראנוס ואין להם אור עצמי אלא שיקבלו אורם מהשמש:

כוכב (מערקוק) הוא הקטן מכולם והיותר קרוב לשמש^[12] ומרחקו ממנו 7 מיליאן פרסאות. ותקופתו סביב השמש עד שובו אל המקום אשר יצא משם 86 יום וגדלו חלק 24 בכדור הארץ:

נוגה (פעניס) והוא היותר יפה באורו מכולם. גדלו חלק חמישית מכדור הארץ ומרחקו מן השמש 14 מיליאן פרסאות והוא נראה זמן מה קודם עלות השמש ואחר בא השמש ולזה נקרא גם כן כוכב השחר וכוכב הנשף ותקופתו סביב השמש 24 יום.

מאדים (מארס) גדלו חלק ששית מכדור הארץ ותקופתו סביב השמש היא 687 יום ומרחקו מהשמש 30 מיליאן פרסאות:

צדק (יופיטער) הוא הגדול מכל כוכבי לכת חוץ מהשמש מראו ירוקי גפרית (געלבליכט) וגדלו הוא 1246 פעם כגדול כדור הארץ ומרחקו מהשמש 100 מיליאן פרסאות ותקופותו סביב השמש היא 11 שנים 316 יום 8 שעות

שבתאי (זאטורן) הוא היותר רחוק מהשמש מכל כוכבי לכת גדלו הוא 860 פעם כגדול כדור הארץ ותקופתו סביב השמש 29 שני' 188 ימים והוא נכר ונבדל מכל הכוכבים על ידי טבעת לבן אשר סביבו ומרחקו מהשמש הוא 200 מיליאן פרסאות

ובשנת ה'תקמ"א נגלה לעין אחד מחכמי החוזים במדינת ענגלאנ' אור כוכב א' אשר יסובב בלכתו לשמש אך הוא רחוק במאוד מאוד ממנו עד כי לא נוכל לדעת ערך זמן סבובו מרחקו וגדלו וקרא אותו בשם אוראנוס:

גם השיגו החוזים בכוכבים על ידי כלי ההבטה שכמו שיש להארץ לבנה א' כן יש לצדק 4 לבנות ולשבתאי 5 ולאוראנוס 2 הנקראים ירחים או מלווים (מאנדע טראבאנטען).

החוקרים המציאו תחבולה אחת למצוא בקל מצב איזהו כוכב וחלקו אותם לפי צורות ותמונות שונות בשמים אשר דמו במחשבותם והם 3 צורות א צורות המזלות שפרשתי כבר ב צורות כוכבי הצפוניות ומהם היותר ראוים לדעת כוכבי הדוב הגדול גם נקרא עֲגָלָה^[13] העערוואגען ובו 7 כוכבים גדולים כדמות עגלה 4 ל4 אופני וגלגלי העגלה ו3 לעץ היוצא ממנה וכן בצורת דוב הקטן יש 7 כוכבים מעט קטנים מכוכבי צורת הדוב הגדול כדמות הנזכרת לעיל והכוכב אשר בקצה זנב הדוב הקטן נקרא כוכב הציר הצפוני להיותו מכוון לנוכח הציר הצפוני והוא יחנה תמיד במקום א' מבלי שניות מצבו לעולם ג' צורות כוכבי הדרומיות ומהם שקוראין תנין שני משולשים וקו משלשה כוכבם אשר בו הכוכב הגדול מכל כוכבי שבת והוא הסיריאיס (הונדסשטערן).

ודע מה שאמרינן במסכת פסחים דף צ"ד עמוד ב שחכמי אומות העולם אומרים שהגלגל חוזר ומזלות קבועין זאת דוקא סברת חכמי היונים בימי קדם אריסטוס בטלמיאוס ואיפירקוס שסברו שכדור הארצי קבוע באמצע העולם והשמים חופפין אותו מכל רוחותיו ומתגלגלים תמיד סביב הארץ ממזרח למערב וחוטפים עמהם הכוכבים המיוסדים ותקועים (כביכול) במסמרות באופן הגלגל והוא כיפת הרקיע: ובפרט זאת דעת איפירקוס אכן כעת כל חכמי העמים מסכימין לדעת חכמינו זכרונם לברכה שהגלגל קבוע והמזלות חוזרין על פני מרחבי הרקיע:

והנה שלמים וכן רבים סברו בלשון הש"ס הנזכר לעיל שחכמי ישראל הודו לחכמי אומות העולם בענין זה ומתפלאים עליו כי האמת עם סברת חכמינו זכרונם לברכה שדבריהם על פי קבלה אמיתית ולפי דעתי לא כן הדבר אדרבה מלשון הנזכר לעיל משמע שדברי חכמינו זכרונם לברכה אמתיים. ומה שאמר שם רבי תשובה לדבריהם אין כונתו סתירה וקושיא לדבריהם כי אם ראיה לדבריהם ורצה לומר שכל מי שיחלק עליהם ויבקש מהם אות או מופת ישיבו להם שמעולם לא מצאנו וגו' וזה תשובה לדבריהם: והנה מה שלא נראה פעם א' כוכבי הצפון בדרום ולא כוכבי הדרום בצפון ראיה שמזלות קבועין בגלגל הרקיע שאם המזלות חוזרין אפשר שפעם א' יחזור עגלה לצד דרום ועקרב לצפון ומאחר שלא נראה מעולם כן מוכח שמזלות קבועין בכיפת הרקיע אשר אי אפשר שכל הכיפה תתגלגל לצד אחר:

ועל זה השיב רב אחא בר יעקב ודלמא כבוצינא דריחיא אי נמי כצינורא דדשא רצה לומר אף שמזלות חוזרין ממזרח למערב לא ישנו את תפקידם ואת תחנותם לצד דרום וצפון במשל ברזל חור הדלת אף שהדלת חוזרת ביתה וחוצה היא נחה מעולם במקום א' לערך מעלה ומטה. אם כן מה שכוכבי הצפון והדרום לא ישנו את תחנותם לצפון ולדרום אין אות כלל ועיקר שמזלות קבועין. ואם כן אין ראיה ואות לדברי חכמי אומות העולם. ולא הודו להם חכמינו זכרונם לברכה כמו בענין שבלילה השמש הולך למטה מן הרקיע ששם מצאנו מפורש שאמרו ונראים דבריהם מדברינו מה שאין כן כאן בענין שמזלות חוזרין אלא דברי חכמינו זכרונם לברכה אמת עד שגם חכמי אומות העולם האחרונים מסכימין עמהם:

והנה מוכח שרבי סבר שיש ראיה לסברת חכמי אומות העולם שמזלות קבועין והגלגל חוזר וזה שאמר רבי בירושלמי ריש ברכות הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקוע ותחלת גלגל לבנה לעלות וגומר ומוכח שסבר שהגלגל חוזר אבל אם נפרש תשובה לדבריהם ר"ל קושי ותימה אם כן מוכח שרבי אינו מסכים לסברתם אלא שסבר שהגלגל קבוע והמזלות חוזרין הרי יש סתירה בדבריו מה שאמר בירושלמי הנזכר לעיל שגלגל השמש והלבנה חוזר אלא על כרחך שהוא סבר כסברתם שהגלגל חוזר ותשובה לדבריהם רצה לומר כמו שכתבתי: אבל רב אחא בר יעקב חולק ואמר שאין זה מופת כמו שהראיתי לדעת. ומלשון הרמב"ם במורה חלק ב' פרק א' משמע שנצחו חכמי העמים את ישראל בענין זה וכן מלשון רי"ד מקאנדיא בחלק ספרו ג"ה מדרגה ה' משמע גם כן שהודו חכמי ישראל לחכמי אומות העולם בסברה זאת וחידוש הוא בעיני כי מלשון הש"ס שזכרתי נהפוך הוא שמשם מוכח שסברת חכימנו זכרונם לברכה אמיתית

ומדי דברי בענין כוכבי הצפוניים אודיע לך תחבולה (אף שאין בגדר שלנו) לדעת זמן ושעות הלילה כי כבר כתבתי שכוכב זה מעולם לא זז ממקומו וכל הכוכבים הסמוכים לו יקיפוהו במשך זמן גלגל היומי. ועתה שא נא עיניך השמימה אחר שקיעת החמה בתחילת הלילה וראית מצב 4 הכוכבים בצורת כוכבי הדוב הקטן אשר המה כדמות ד אופני וגלגלי העגלה ובפרט 2 הכוכבים האחרונים שהם מעט יותר גדולים ותציר בדעתך היקף ועיגול סביב כוכב הציר שהוא יהיה המרכז ( הצענטרוס) ובנקודת חצי ההיקף (שהיא מכוון נגד הנקודה אשר ראית מצב ב' הכוכבים הנזכרים לעיל) יהיה מצבם אחר 12 שעות אחר השקיעה ותחלק בדעתך ובמחשבתך חצי ההיקף זה ל3 או ל4 או ל6 חלקים ואז תדע בדקדוק בהגיע 2 כוכבים הנזכרים לעיל לאחד מחלקים האלה כמה שעות כבר אחר השקיעה וכמה שעות בלילה:

ולא בידיעת מקום מצב 2 הכוכבים הנזכרים לעיל פעם א' די לך לכל לילות השנה כי ידוע שעל ידי גלגל השנה נשתנה מצבם בכל יום ויום ולא תמצא מצבם מדוקדק בתחילת הלילה זה במקום ובנקודה אשר מצאתם בתחילת הלילה איזהו ימים מקודם. כי במשך שנה תמימה סבבו כל עיגול סביב הכוכב הציר (כמו שסבבו בתקופת גלגל היומי) כי אם בידיעת מצבם פעם א' די לך דוקא לאיזה ימים ולדעת המנין בצמצום ובדקדוק תצטרך לדעת מצבם בכל תחילת הלילה ולילה. והבן:

ליקיות

בעת שהשמש והירח והארץ מכוונים ונוכחים במסלולם ובגלגלם זה כנגד זה והם במעלה א' לפי מהלכם אז לפעמים מונע גוף הארץ או גוף הירח נצוצי אור השמש להתנוצץ על הגוף אשר נגדו ונראת עליו צל תמונות הגוף המונע וזה נקרא ליקוי:

ויש ליקוי הלבנה וליקוי החמה:

ליקוי הלבנה יהיה דוקא בעת הניגוד^[14] ואז תהיה הלבנה נוכח השמש והארץ תהיה ממוצע ביניהם ומבדילה וחוצצת אור השמש ומאפילה את הירח ולכן לקיות הירח יראה לכל יושבי תבל ממעל לאופק שהם בחצי שטח גבנונית של כדור הארץ : וליקוי החמה היא בעת שהלבנה מפסיק בין השמש ובין הארץ ואז נראה על פני השמש צל גוף הלבנה. והוא שאין אור השמש מגיע אל הארץ לא שגוף השמש נלקה כי השמש זורח בכל עת ואין אורו נחסר ממנו לעולם :

וכל ליקיות החמה לא יהיו כי אם בעת המולד ואז יהיה הירח תחת השמש ומאפיל אור השמש ליושבי הארץ ולכן יראה נגד המקים שגוף הירח מפסיק בין הארץ ובין השמש לבד אבל במקומות אחרות לא יראה מפני שהירח נוטה אן מן השמש ואינו מעכב מלהגיע ניצוצי השמש על הארץ ( לכן לקוי השמש שנראה פה עיר הקדש לפי חשבוני שחרית יום ה^, ך ״ח כסלו שהוא במולד חדש טכת תר״ר לא נראה ליושבי מדינת ענגלאנד וגו^, ) :

וידעת כי הלבנה פעם רחוקה מן הארץ ופעם קרובה. והנה בעת אשר היא רחוקה מן הארץ לא ימשך זמן הליקוי ההיא אלא מעט לבלתי הכסות כי אם חלק קטן מן השמש. אבל בהיותה קרובה לארץ ימשך זמן הליקוי יותר כי כסה פניו של החמה חלק גדול אף שהיא קטנה מאוד מן השמש :

וכאשך יזדמן עת מולד ויעמוד השמש והירח והארץ זה תחת זה ומרכז שלשתן מכוון בקו א׳ ( הנקרא׳ איינע צענטראלע פינסטערניס ) אז יהיה לקוי השמש באמצע כדורו וסביבו נראה כטבעת אור כי הירח לא יוכל לכסות אותו על פני כולו סיבת קטנותה. אכן בעת אשר היא קרובה לשמש עד שנראה אלכסנה ( דורכמעססער ) גדול מאלכסון השמש 2 ראשונים 7 שניים אז נראה הליקוי על כל פני השמש. וחשך ואפילה על כל פני הארץ כבחצות הלילה ונראים הכוכבים. והעופות אשר על פני הרקיע פורחים באימה בפחד ממקום למקום עבור הלילה הפתאומי: ולא יאריך יותר מזמן 3 מינוטען 14 זעקונטען (ונקרא׳ איינע טאטאלע זאננענפינסטערניס ) וליקיות אלה הם דוקא לעיתים רחוקים מאוד:

וכבר אמרתי לך שפעמים הירח נוטה משטח גלגל המזלות ובעת ההיא אינו נוגעת ליושבי הארץ ולא ילקו המאורות אף שהם מכוונים זה נגד זה. אבל אם תעמוד הלבנה בעת המולד או הניגוד בשטח גלגל המזלות בנקדות שהם נקראים ראש וזנב התלי או קרוב לו תהיה בגדר הליקוי. וזאת הסיבה שלא יקרא ליקוי בכל חדש ( וכמו שכתבתי לעיל דף א׳ ע״ב בהגה [הערה 3] ) :

ועל פי הרוב לא יהיה בין ליקוי לליקוי פחות מ6 חדשים. ופעמים יהיה 5 חדשים וימצא גם כן 2 ליקות בחדש א׳ בראש ובזנב התלי כפי אשר יהיה מרחב הירח. גם יוכל להיות שבשנה א' יהיה 3 ליקות החמה ו3 ליקיות הלבנה

נשלם ונגמר מאמר כדור הארץ

בעזר ה' עושה שמים וארץ

^ וזה דווקא דעת חכמי זמנינו אבל לפי דעת החכמים הראשונים איננו גדול מכדור הארץ כי אם 167 או 170 פעם. וכן כתב הרמב"ם בפרק ה מהלכות שבועות הלכה כ"ב דבר ידוע אצל החכמים בעלי שכל ומדע שהשמש גדול מן הארץ 170 פעמים עד כאן לשונו : ועיין בספר האילים בחלק גבורת ה' מדרגה י"א וי"ב ותמצא מופת על דעת החכמים הראשונים:
^ והרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה סדר זרעים כתב שהיקף כדור הארץ הוא 24000 מיל כסברת רבא במסכת פסחים דף צ"ד עמוד א ו' אלפי פרסי הוי עלמא (אף על פי דאיתותב רבא) ואם תחשק נפשך לדעת ענין חלקים וחשבונות אלה עד תכונתם שאין בגדר שלי עין בספר גבורת ה' הנזכר לעיל מדרגה כ"ט:
^ נדרשתי מחכם אחד בשמעו ממני פעם א׳ שכל כדור הארץ לא יכיל יותר מ9 מיליאן ורפ"ח אלף פרסאות לתת לו אות ומופת על דברי כי לפי לשון הש"ס בפרק מי שהיה טמא משמע שהיא גדולה מערך זה פעמים רבות: ושאלתיו יש לך אות ומופת כי הארץ כדורית. ויען טוב דברת גם על זה תן לך מופת כי שמעתי ממך פעמים ושלוש שהארץ כדורית ולא ידעתי מופת על זה: ואען הסכת ושמע הראית מימיך לקוי הלבנה. ויען כן כי תחילת ליל ט"ו לחדש שבט העבר (שנת תר"ב) ראיתי איזהו שעות כחצי עיגול אפל ושחור על פני הלבנה. ואשאל אותו הידעת סיבת הדבר. ויען לא ואמרתי לו בעת שהלבנה למעלה מן הארץ ונוגה לה על עבר פניה כלה להאיר על הארץ והוא דוקא בעת הניגוד כשהלבנה במילואה והשמש לנגדה מתחת לארץ והארץ באמצע בין השמש והלבנה אז לפעמים גוף הארץ מאפיל ומונע ניצוצי החמה להאיר על הלבנה (ומה שלא יהיה כן בכל ניגוד וניגוד הוא סיבת אופן מעמד הלבנה תחת צל הארץ ברחוק או קרוב לה: ואם היא קרובה לארץ אי אפשר שלא יהיה לקוי ופעמים יותר מ3 שעות אבל אם היא כל כך רחוקה מן הארץ עד המקום שצל הארץ מתקצר ועולה וכלתה בנקודה דקה אצל כוכב נגה (פענוס) אז לא יהיה ליקוי כלל או לפחות דווקא איזהו רגעים מעטים ואין בגדר שלי כאן להאריך בזה) והנה העיגול אשר ראית בלבנה הוא צל הארץ ותמונת צל גשם אחד היא מופת על תמונתו וזה לך האות כי הארץ כדורית ויש עוד אותות ומופתים על כדרות הארץ אכן להתיר מבוקשך די לך בקול האות הראשון: והנה אמת אגיד לך כי אירע פעם א' ליקוי הלבנה ויושבי עיר פאריזיא אמרו שתחילת הליקוי היה 8 מינוטען אחר שקיעת החמה תחת האופק ויושבי עיר וויענע אמרו שהיה 68 מינוטען אחר השקיעה ויושבי עיר בבל אמרו שכבר שקעה החמה 3 שעות והלא הדעת נותנת שכל ליקויות הלבנה יראו ברגע א' לכל יושבי הארץ אשר ממעל לאופק שהוא חצי שטח גבנונית כדור הארץ אשר נראה להם ליקוי ההוא: ואיך נמצא החידה הזאת. אלא על כרחך מאחר שהארץ כדורית אי אפשר שנראה עלות השמש והירח וכל צבא השמים ברגע א' כי אם ליושבי המזרח צאת ובוא השמש וגו' ראשונה וקודם מליושבי המערב: ומצאנו וראינו ההפרש בין פאריזיא לוויענע היה מכוון שעה א'. ושאלתיו תאמין לדברי אלה. ויען הלא כל דבריך על פי השכל והמציאות ומי יכחישם: ואשיב גם זה ידעת כי גלגל היומי הוא 24 שעות שבמשך זמן זה יקיף השמש כדור הארץ (לשון המשתמש לתרין אנפין) שמרגע חצות היום זה עד רגע חצות היום למחרתו הוא מכוון 24 שעות. ואם כן מוכח שמרחק שבין פאריזיא לוויענע הוא חלק כ"ד היקף כדור הארץ וידוע לכל יושבי המדינה ההיא שבין ב' הערים אלה הוא מכוון 225 פ"ג ואם כן אם תכפלהו במספר 24 תמצא 5400 ואלכסון שלה הוא 1720 פ"ג מעט פחות מחלק השליש כנודע ותכפל אלכסונה עם המקיף תמצא 9288000: ולפי משמעות הש"ס הנזכר לעיל יכיל כל כדור הארץ 576 מיליאן פרסאות ולפי ערך זה מוכח שקו המקיף יעלה ממש בצימצום 42525 פרסאו' (א) ואלכסנה כערך 1720 למספר 5400 יעלה מכוון 13545 ותכפל האלכסון עם המקיף תמצא בערך 576 מיליאן אם כן מוכח שבכל שעה יקיף השמש בערך 1772 פרסאות שהם בחשבון 18 מינוטען למיל ו4 מיל לפרסא 1063 פ"ג ואם כן יהיה הפרש ראית ליקוי הלבנה בין ב' ערים הנזכרות לעיל לא יותר מן 12 מינוטען וחצי והחוש והמציאות מורה שהפרש הוא מכוון 60 מינוטען. וישיב לי אמת דיברת שאי אפשר שקו המקיף הארץ יהיה יותר מ5400 פ"ג אכן אפשר שכדור הארץ יותר גדול נגד צפון ודרום עד שיכיל כפי משמעות הש"ס ועדיין לא נתת לי מופת על זה. ואשיב פיך חרצת שראית צל הארץ בלבנה כעיגול קטן ואם כדבריך כי נוסיף על הכדור לצד צפון ודרום הנה יצאה תמונת הארץ מגדר כדור ונכנסת בגדר תמונת מגדל עגול: וישיב לי עתה ידעתי כי כנים דבריך ונתת לי מופת אשר אין להשיב עליו. ואשא משלי ואומר שמע ידידי לא נחטא בזה בכבוד התלמוד אשר מפיהו אנחנו חיים כי חלילה לנו לומר שכל דברי אגודת חכמינו זכרונם לברכה הם כפשוטן כי ודאי יש בהם פעמים רמז וסוד בענין אחר והם בכלל להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם: (א) הגיון (רוצה לומר הגהה להגהה על דרך איש אישון) וראיתי בציון לנפש חיה (צל"ח) למסכת פסחים בענין הנזכר שהגיה המחבר הגאון בדברי רש"י בד"ה וכוש הוי אחד מששים בעולם - אלמא עולם טפי משיתא אלפי פרסי וזה לשונו טעות סופר כי הוא 24000 עכ"ל וכונתו כמו שהביא בן המחבר בהקדמתו למהדורא תנינא ש24000 פעם 24000 הוא 576 מיליאן. ולפי דעתי אחרי מחילת כבוד תורתו דבריו תמוהין כי מה שאמר הש"ס ו' אלפי פרסי הוי עלמא אין הכונה שהם מרובעים כי לא אמרו ו' אלפי פרסי על ו' אלפי פרסי כמו שאמרו במצרים כי אם הכונה על קו המקיף וכן משמע מלשון רש"י וכן משמע מלשון הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים שזכרתי וכן כתב המחבר כפתור ופרח דף כ"ו עמוד א ואין לנו עכשו עסק במספר הריבוע כי אם בהיקף שהוא לפי חשבון זה 42525 פרסאות כמו שכתבתי כבר
^ ובחשבון הפרטי הם 5 כי כמו שיש בחלק הצפוני הוא בחלק הדרומי ושני האקלימים החם הם סמוכים זה לזה ונחשבו לאקלים א' כי אם הקו המשוה מחלק ביניהם וזה חשבונם : האקלימים החום הם 47 מעלות 2 אקלימים הממוצעים כל אחד 43 מעלות 86 2 אקלימים הקור כל אחד 23 וחצי מעלות 47 סך הכל מעלות 180 והחכמים הראשונים כתבו כנזכר בספר בטלמיוס שחבר המלך תלמי הנקרא בלשון רומי פטאלמיוס פילאדעלפיוס שיש ז' אקלימים וחולקים ה3 (שהם 5) עוד לאקלימים אחרים והכל א' ואכתוב חלוקת ה7 אקלימים אשר גבלו הראשונים אשר מצאתי בספרים הקדמונים : האקלים א', מתחיל מן הקו המשוה ומתרחב עד 16 מעלות וחצי בפאת צפון והיום הארוך במרחק הזה 13 שעות ישרות ובקיצור 11 שעות והאקלים הזה עובר על ארץ שבא ודדן וערב ורוב ארצות בני חם ועל מוצא יאור מצרים בפאת דרום והולך עד ארצות פלישתים במערב וכל משכנות כוש וחום אשר בפאת דרום נכנסות בכל אקלים הזה : האקלים ב׳ מתחיל מסוף הראשון והוא מתרחב מקו המשוה עד 24 מעלות לצפון והיום הארוך להם 13 שעות וחצי והקצר 10 שעות וחצי והאקלים הזה בפאת מזרח רוב ארצות הודו והצינים והים הגדול הנקרא ירוק והוא עובר על ארצות הודו ואייהם וקו האקלים הזה עובר על ארצות ישמעאל ומדבר פארן ועל מישא והולך על ים סוף ועובר על יאור מצרים ועל הארצות אשר על שפת היאור ימין ושמאל ומגיע בפאת מערב אל תחילת מדינת אפריקא. האקלים ג׳ מתחיל מסוף גבול השני עד מרחק 30 מעלות וחצי מאופן המישור לפאת צפון ויום הארוך 14 שעות והקצר 10 שעות והאקלים הזה בפאת מזרח קצת ארץ הציני׳ וסוף משכנות הודו בצפון ויוצא אל סוף צפון ארץ מצרים ואל אלכסנדריה וים בצדה וארצות שנער ובבל ונהר פרת ודמשק וצור ובית המקדש ובעברו על תחתית ארץ מצרים ופוטים הוא יוצא אל ארצות אפריקא במערב ומדינת אלקראן עד הים מערבי : האקלים ד' מתחיל מתחום השלישי עד מרחב 36 מעלה מאופן המישור לפאת צפון ויומו האורך 14 שעות וחצי ובקיצור 9 שעות וחצי והוא מתחיל במזרח מארצות פרסן ופרגנה ויוצא אל אשור וחרן ועובר אל ארצות ישראל ואנטיוכיא ואיי קפרוס ורודס ויוצא במערב אל ארץ טנגיא וים המערבי : האקלים ה' מתחיל מתחום הד' עד 40 מעלה מאופן המישור לצפון ויומו הארוך 15 שעות ישרות והקיצור 9 שעות ותחילתו במזרח מארצות גוג מגוג עובר אל צפון כרסאן ויהיו תוצאתי' עד רומי רבתי והולך אל אספמיא ואל ארצות אדום בפראנסיא וכל המחוז ההיא עד הים המערבי: האקלים ו' מתחיל מתחום החמישי והולך עד 48 מעלה מאופן המישור צפונה יומו הארוך 15 שעות ישרות וחצי והקצר 8 שעות וחצי ותחלתו במזרח מארצות גוג ומגוג וכוזר וכל ארצות יוונים ורומים וקוסטנטינא רבה נכנסות בכל האקלים הזה עם ארצות ברניבא עד הים מערב ים אוקיינוס: האקלים ז' מתחיל מתחום השישי והולך עד 48 מעלות וחצי מאופן המישור צפונה ויומו הארוך 16 שעות שרות והקיצור 8 שעות והוא מתחיל בפאת מזרח מארצות תרכינה והאומות הנקראות אשקלבש וכל שוכני ברטנייא רבה וברטנייא זעירא ושאר האיי אשר בים אוקינוס נכנסות בכלל האקלים הזה וכל שוכני פאת צפון עד 66 מעלה נוספים הם אצל תחום האקלים השביעי והם משכנות רחוקות: וכל מנהגיהם ורוב עניניהם מתנים מן עניני שוכני שאר האקלים ועד המרחב הזה יגיע הישוב בפאת צפון וכל המרחב המוסיף על מרחב 66 מעלה לא עבר אדם עליו בימיהם ומכאן אמרו שאין לפניו ישוב:
^ עין בזוהר ויקרא ד' י"ד וזה לשונו: ובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר דהאי כל ישובא מתגלגלא בעגולא ככדור אלין לתתא ואילין לעילא ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאילין יממא חשיך לאילין ולאילין יממא ולאלין לילא עד כאן לשונו הרי לך ראיה שגם חכמינו זכרונם לברכה הראשונים ידעו שיש ישוב בחלק ובצד השני שבכדור הארץ ואפשר שגם מדינות אמעריקא נודעו להם.
^ ולדעת הרמב"ם בפרק האחרון בהלכות קידוש החדש כך הוא מעלת 30 בעגולת המזלות היא מעלת 11 חלק 30 רוחב הצפון " 60 " " " 20 " " וכן האחרים על חשבון זה ויש מבעלי התכונה שכתבו שמעלת 60 עגולת המזלות היא מעלת 20 חלק 12 רוחב הצפון ואני כתבתי מה שנראה לפי דעתי והוא יותר מדוקדק לפי מה שבחנתי בערך צל השמש כאשר אבאר במאמר צל המעלות:
^ ומדי דברי בענין התקופות אבאר מחלוקת מר שמואל ורב אדא בענין זה: ידוע תדע כי ערך הזמן תקופת וגלגל השמש לשנה אינו מוסכם לכל התוכנים יש אומרים שהוא 365 יום 5 שעות 997 חלקים 48 רגעים (בחשבון 76 רגעים לחלק 1080 חלקים לשעה) וחלק רביעי זמן זה הוא 91 יום 7 שעות 519 חלקים 31 רגעים וזה סברת רב אדא. ויש שאינם מדקדקים כל כך בחשבונם ואומרים שהוא 365 יום 6 שעות וחלק רביעית זמן זה הוא 91 יום 7 שעות וחצי וזה סברת מר שמואל: וההפרש בין ב' סברות אלה הוא לשנה 82 חלקים 28 רגעים העולים במחזור קטן שהוא 19 שנים 1 שעה 485 חלקים. והנה משנת התורה שהיא שנת 2448 לבריאה (וצריך עיון הרבה למה לא התחיל מחלוקת' משנת הבריאה) עד זמן הזה הוא בערך 166 מחזורים ויעלה ההפרש בין תקופת מר שמואל לתקופת רב אדא מעט יותר מן 10 ימים. לכן תמצא בזמן הזה שתקופת מר שמואל מאוחרת לתקופת רב אדא בערך 10 ימים וחשבון דרב אדא מדוקדק יותר כי ראינו שבכל תקופת מר שמואל כבר נכנס השמש במזל חדש ההוא איזהו ימים ובזמנינו כבר השמש בכל תקופת מר שמואל בערך חצי מזל חדש ההוא וברוב הימים בערך עד סוף אלף התשיעי נהיה מוכרחים על פי חשבון דמר שמואל לעשות עוד עיבור א' כדי שיחיל פסח בחדש האביב במזל טלה (אכן עד זמן ההוא כבר יבוא הגואל ויורנו מה לעשות) מה שאין כן על פי חשבון רב אדא שבכל תקופתו השמש סמוך לתחילת המזל. וחידוש בעיני שאנחנו פוסקין כסברת מר שמואל בענין התקופות וכן לענין ברכה הרואה חמה בתקופתה שהוא כל כ"ח שנים והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלתא נהגי ארבעה כנזכר במסכת ברכות דף נ"ט עמוד ב כי ידוע שאין בתקופת מר שמואל מקום השמש בשעת תליית המאורות (כי ודאי הבריאה היתה בתחילת המזל) כמו שכתבתי כבר ופירוש אביי כי הוא על פי סברת מר שמואל הנזכר אבל האמת עם סברת רב אדא (ואפשר משטעם זה לא הביא הרי"ף לשון ופירוש אביי הנזכר) וסברת רב אדא מקובל אצלינו מסוד העיבור ואף שמצאנו וראינו שגם בזמן תקופת רב אדא כבר השמש איזה מעלות במזל החדש ההוא ולא בראש המזל ממש אין גרעון לאמתו כי בדרך כללי רוצה לומר שיהיה מכוון בחשבון מתחילת הבריאה עד עתה אי אפשר לחשב זמן אחר לתקופת השנה: וחכמי העמים מזמן יוליאוס ציזאר (שמלך בערך 38 שנים קודם מנינם) חשבו על דרך חשבון דמר שמואל שזמן תקופת השנה הוא 365 יום 6 שעות עד שבשנת 5343 לבריאה קם האפיפור גרעגארי ועשה חשבון אחר כי ראה שבחשבון הראשון אינו מדוקדק על פי המציאות והוסיף אשר חסר בחשבון זה עד היום ההוא וחשב לתקופת השנה 365 יום 5 שעות 49 מינוטען 12 זעקונטען וכל בעלי התכונה מחכמי העמים אשר קמו מאחריו חושבים כן עד היום הזה. ואמת שבעת הזאת הוא מדוקדק על פי מעמד השמש האמיתי כי יום ולילה שוים ויום הארוך ולילה הארוך הכל מכוון על פי חשבון זה ועם כל זה הוא דוקא לפי אומד הדעת שאם נחשב מתחילת הבריאה עד היום הזה תקופת השנה כסברה זאת נמצא שבזמן הזה יהיה השמש בערך 15 מעלות לפניה. ואין לנו לסמוך כי אם על קבלת חכמינו זכרונם לברכה שהיא אמת בתכלית האמת וכל חכמי העמים אוהבי האמת מודים לנו בזה כמה שכתבנו כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים: ומצאתי בספריהם כמו 200 שנה קודם חרבן הבית היה חכם אחד מחכמי העמים ושמו היפארכוס באלכסנדרי והראה להם במופת שתקופת השנה הוא 365 יום 5 שעות 55 מינוטען אכן לא שמעו לו על כך וזה מסכים לסברת רב אדא. ברוך אשר בחר בנו:
^ עין בספר מעין חתום מרי"ד קאנדיא סימן נ"ט תירוץ למה לא נראי' כאחד כוכבי שני הצירים לאנשים העומדים בקו המשוה ממש: אע"פ שאינם רחוקים מהם יותר מ90 מעלות:
^ וזה כונת הירושלמי פרק ה' למסכת ראש השנה מה שחמה מהלכת ל30 יום הלבנה מהלכת ל2 יום וחצי ומה שחמה מהלכת בשני חדשים הלבנה מהלכת ל5 ימים ומה שחמה מהלכת ל3 חדשים הלבנה מהלכת ל7 ימים וחצי ומה שחמה מהלכת ל6 חדשים הלבנה מהלכת ל15 ימים ומה שחמה מהלכת ליב חדש הלבנה מהלכת ל30 יום עד כאן לשונה :
^ וזה לשון הירושלמי ריש ברכות רבי אמר הלבנה בתקופתה התחיל גלגול חמה לשקוע ותחלת גלגל לבנה לעלות הוא בין השמשות אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקוע ותחילת גלגל לבנה לעלות ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעת שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעת שהחמה זורחת עד כאן לשונו. ונראה לי שפרשו שכונת רבי היא שנאמר את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה שכל זמן שהשמש על הארץ הוא יום וכל זמן שהלבנה (בעת הניגוד) על הארץ הוא לילה ואם כן מרגע שהתחיל כדור השמש לשקוע וכדור הלבנה לשלות לא יום ולא לילה היא כי לא נוכל לקרא יום כי כבר החל כדור הלבנה לעלות וכן לא נוכל לקרוא לילה כי עודנו מקצת כדור השמש לפני עינינו. ואם כן הוא בין השמשות עד שכבר שקעה כל כל כדור השמש וכבר עלה כל כדור הלבנה. אבל רבי חנינא חולק ואמר לא שברגע א' תרד גה"ל ותעלה גה"ל כי אם אחר שכבר גמר כל כדור השמש לשקוע אז תחל כדור הלבנה לעלות והזמן שיש בין הרגע ששקע כדור החמה עד שיעלה כדור הלבנה הוא בין השמשות ולפעמים הוא משך זמן מה לפי הניגוד חדש ההוא. וכן תני שמואל שאין הלבנה זורחת וגו' אלא אחר זמן שכבר שקע השמש וכן לא שקעה בשעה שהחמה זורחת: ודברי שניהם אמת כפי הזמן רגע הניגוד כשאמרתי לעיל
^ מה שמשמע מדברי חכז"ל שבכל שעה ושעה שולט א' מכוכבי לכת: אין כונתם על תקופתם וגלגלם כי אם על פעולתם בעולם התחתון שהוא כדור הארץ בכח הנעלם והנסתר (שאין לי כעת עסק בו): ובזה מתורץ מה שמקשים חכמי העמים הלא נמצא עוד כוכב לכת א' האוראנוס הנזכר לעיל והוא נעלם מחכמינו זכרונם לברכה לא כן הדבר: כי לא על ידי עין הבשר ועל ידי כלי הבטה נודעות לחכמינו הידיעות אלה כי אם על ידי הקבלה אשר נמסר להם מהצופים ברוח הקדש ואלה הביטו בעין שכלם חלק ה' ממעל מה שהדור אשר יקומו מאחריהם יראו בעין בשר על ידי כלים מכלים שונים וידעו שיש עוד כוכב לכת א'. אכן עבור מרחקו הגדול לא יפעיל ולא ישלוט בעולם התחתון וכלא נחשב להם לכן לא הכניסוהו בגדר האחרים
^ ועל זה רמזו חכמינו זכרונם לברכה בסוף מסכת שבת שכוכב ספרא דחמה הוא. וכונתם שהוא יותר קרוב לשמש מכל כוכבי לכת. וכן פירש רש"י ומצאוי אצלו תמיד:
^ מה שאמרנו במסכת פסחים דף צ"ד עמוד ב מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון נראה לי שיש לקרות עֲגָלָה שהוא מכוכבי הצפון הנזכרים לעיל לא עֶגְלָה וכן עקרב שהוא כוכב התנין הנזכר לעיל הוא מכוכבי הדרום ולא שהם מכוכבי המזלות כסברת רש"י
^ נדרשתי מחכם א' לפרש לו לשון הזוהר פרשת כי תצא דף רפ"א עמוד ב בדיבור המתחיל פתח רעיא מהימנא ואמר וגו' וזה לשונו וסיהרא איהו טוב ורע טוב במלואה ורע בחסרונה ובגין דאיהו כלילא מטוב ורע מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל וכד לקתה במלואה סימנא לא טוב לישראאל וכד לקתה בחסרונה סימן רע לישמעאלים וגו' עד כאן לשונו משמע שפעמים יהיה ליקוי הלבנה אף בחסרונה ולפי שאמרתי אי אפשר שיהיה ליקוי הלבנה כי אם בעת הניגוד דוקא: והשיבותי לו ידוע תדע שיש הפרש בין מולד האמצעי למולד האמיתי וכן בין ניגוד האמצעי לניגוד האמיתי. וסיבת הדבר אגיד לך בקיצור נמרץ שמרכז הארץ הוא מרכז גלגל המזלות שהשמש מתגלגל עליו תמיד אבל הירח נוטה משטח גלגל המזלות פעמים לצפון ופעמי' לדרום בכדי 5 מעלות ואם כן מרכז גלגלו אינו מרכז גלגל השמש: והנה הזמן שמרכז הירח עצמו יהיה נוכח השמש נקרא מולד או הניגוד האמיתי ובאופן זה הזמנים אשר בין מולד למולד אינם שווים על מידה א' כי נמצא בהם קדימה ואחור (ועל זה רמזו חכמינו זכרונם לברכה בהילוך הלבנה פעמים באה בארוכה ופעמים באה בקצרה ) ובאשר מרכז גלגל הקפת הירח מכוון נגד מרכז השמש נקרא מולד או ניגוד האמצעי. והזמנים אלה בין מולד למולד שוים תמיד על מידה א' כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים (ולבאר כל דברי אלה עד תכונתם אצטרך לציורים הרבה שאין ביכלתי לציירם כאן כמו שכתבתי בהקדמת הספר). והנה לפעמים רגע המולד והניגוד האמתי ברגע המולד והניגוד האמצעי ולפעמים יקדים ולפעמים יאחיר עד זמן 14 שעות שהם 35 דקי מעלות: וכל חשבונות אלה המקובלים אצלנו הם דוקא על חשבון האמצעי: נמצא לפעמים שליקוי א' יהיה זמן מה אחר המולד והניגוד האמצעי או קודם: דרך משל על פי חשבוני יהיה אמצע ליקוי הלבנה בנגוד חדש כסלו תר"ד בערך 4 שעות אחד הניגוד האמצעי. וכן יהיה אמצע ליקוי השמש במולד חדש טבת שנת הנזכר לעיל בערך 9 שעות קודם מולד האמצעי. ובזה יתורץ לשון הזוהר הנזכר לעיל שאמר וכד לקתה בחסרונה וגו׳ כי לפעמים יהיה, אמצע, הליקוי 14 שעות אחר הניגוד האמצעי ובודאי בכלל בחסרונה הוא. כי מרגע שעבר מרכז השמים ממרכז גלגל הקפת הירח כבר יחל אור פני הירח להחסר ולהתמעט: אבל אם אמצע הליקוי יהיה בעת רגע מולד האמצעי (או לפניו) ודאי בכלל מילואה הוא. (ובזה תכל תלונות האנשים כי בעל הזוהר לא ידע חס ושלום מציאות הליקות :)

[1] וזה דווקא דעת חכמי זמנינו אבל לפי דעת החכמים הראשונים איננו גדול מכדור הארץ כי אם 167 או 170 פעם. וכן כתב הרמב"ם בפרק ה מהלכות שבועות הלכה כ"ב דבר ידוע אצל החכמים בעלי שכל ומדע שהשמש גדול מן הארץ 170 פעמים עד כאן לשונו : ועיין בספר האילים בחלק גבורת ה' מדרגה י"א וי"ב ותמצא מופת על דעת החכמים הראשונים:

[2] והרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה סדר זרעים כתב שהיקף כדור הארץ הוא 24000 מיל כסברת רבא במסכת פסחים דף צ"ד עמוד א ו' אלפי פרסי הוי עלמא (אף על פי דאיתותב רבא) ואם תחשק נפשך לדעת ענין חלקים וחשבונות אלה עד תכונתם שאין בגדר שלי עין בספר גבורת ה' הנזכר לעיל מדרגה כ"ט:

[3] נדרשתי מחכם אחד בשמעו ממני פעם א׳ שכל כדור הארץ לא יכיל יותר מ9 מיליאן ורפ"ח אלף פרסאות לתת לו אות ומופת על דברי כי לפי לשון הש"ס בפרק מי שהיה טמא משמע שהיא גדולה מערך זה פעמים רבות: ושאלתיו יש לך אות ומופת כי הארץ כדורית. ויען טוב דברת גם על זה תן לך מופת כי שמעתי ממך פעמים ושלוש שהארץ כדורית ולא ידעתי מופת על זה: ואען הסכת ושמע הראית מימיך לקוי הלבנה. ויען כן כי תחילת ליל ט"ו לחדש שבט העבר (שנת תר"ב) ראיתי איזהו שעות כחצי עיגול אפל ושחור על פני הלבנה. ואשאל אותו הידעת סיבת הדבר. ויען לא ואמרתי לו בעת שהלבנה למעלה מן הארץ ונוגה לה על עבר פניה כלה להאיר על הארץ והוא דוקא בעת הניגוד כשהלבנה במילואה והשמש לנגדה מתחת לארץ והארץ באמצע בין השמש והלבנה אז לפעמים גוף הארץ מאפיל ומונע ניצוצי החמה להאיר על הלבנה (ומה שלא יהיה כן בכל ניגוד וניגוד הוא סיבת אופן מעמד הלבנה תחת צל הארץ ברחוק או קרוב לה: ואם היא קרובה לארץ אי אפשר שלא יהיה לקוי ופעמים יותר מ3 שעות אבל אם היא כל כך רחוקה מן הארץ עד המקום שצל הארץ מתקצר ועולה וכלתה בנקודה דקה אצל כוכב נגה (פענוס) אז לא יהיה ליקוי כלל או לפחות דווקא איזהו רגעים מעטים ואין בגדר שלי כאן להאריך בזה) והנה העיגול אשר ראית בלבנה הוא צל הארץ ותמונת צל גשם אחד היא מופת על תמונתו וזה לך האות כי הארץ כדורית ויש עוד אותות ומופתים על כדרות הארץ אכן להתיר מבוקשך די לך בקול האות הראשון: והנה אמת אגיד לך כי אירע פעם א' ליקוי הלבנה ויושבי עיר פאריזיא אמרו שתחילת הליקוי היה 8 מינוטען אחר שקיעת החמה תחת האופק ויושבי עיר וויענע אמרו שהיה 68 מינוטען אחר השקיעה ויושבי עיר בבל אמרו שכבר שקעה החמה 3 שעות והלא הדעת נותנת שכל ליקויות הלבנה יראו ברגע א' לכל יושבי הארץ אשר ממעל לאופק שהוא חצי שטח גבנונית כדור הארץ אשר נראה להם ליקוי ההוא: ואיך נמצא החידה הזאת. אלא על כרחך מאחר שהארץ כדורית אי אפשר שנראה עלות השמש והירח וכל צבא השמים ברגע א' כי אם ליושבי המזרח צאת ובוא השמש וגו' ראשונה וקודם מליושבי המערב: ומצאנו וראינו ההפרש בין פאריזיא לוויענע היה מכוון שעה א'. ושאלתיו תאמין לדברי אלה. ויען הלא כל דבריך על פי השכל והמציאות ומי יכחישם: ואשיב גם זה ידעת כי גלגל היומי הוא 24 שעות שבמשך זמן זה יקיף השמש כדור הארץ (לשון המשתמש לתרין אנפין) שמרגע חצות היום זה עד רגע חצות היום למחרתו הוא מכוון 24 שעות. ואם כן מוכח שמרחק שבין פאריזיא לוויענע הוא חלק כ"ד היקף כדור הארץ וידוע לכל יושבי המדינה ההיא שבין ב' הערים אלה הוא מכוון 225 פ"ג ואם כן אם תכפלהו במספר 24 תמצא 5400 ואלכסון שלה הוא 1720 פ"ג מעט פחות מחלק השליש כנודע ותכפל אלכסונה עם המקיף תמצא 9288000: ולפי משמעות הש"ס הנזכר לעיל יכיל כל כדור הארץ 576 מיליאן פרסאות ולפי ערך זה מוכח שקו המקיף יעלה ממש בצימצום 42525 פרסאו' (א) ואלכסנה כערך 1720 למספר 5400 יעלה מכוון 13545 ותכפל האלכסון עם המקיף תמצא בערך 576 מיליאן אם כן מוכח שבכל שעה יקיף השמש בערך 1772 פרסאות שהם בחשבון 18 מינוטען למיל ו4 מיל לפרסא 1063 פ"ג ואם כן יהיה הפרש ראית ליקוי הלבנה בין ב' ערים הנזכרות לעיל לא יותר מן 12 מינוטען וחצי והחוש והמציאות מורה שהפרש הוא מכוון 60 מינוטען. וישיב לי אמת דיברת שאי אפשר שקו המקיף הארץ יהיה יותר מ5400 פ"ג אכן אפשר שכדור הארץ יותר גדול נגד צפון ודרום עד שיכיל כפי משמעות הש"ס ועדיין לא נתת לי מופת על זה. ואשיב פיך חרצת שראית צל הארץ בלבנה כעיגול קטן ואם כדבריך כי נוסיף על הכדור לצד צפון ודרום הנה יצאה תמונת הארץ מגדר כדור ונכנסת בגדר תמונת מגדל עגול: וישיב לי עתה ידעתי כי כנים דבריך ונתת לי מופת אשר אין להשיב עליו. ואשא משלי ואומר שמע ידידי לא נחטא בזה בכבוד התלמוד אשר מפיהו אנחנו חיים כי חלילה לנו לומר שכל דברי אגודת חכמינו זכרונם לברכה הם כפשוטן כי ודאי יש בהם פעמים רמז וסוד בענין אחר והם בכלל להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם: (א) הגיון (רוצה לומר הגהה להגהה על דרך איש אישון) וראיתי בציון לנפש חיה (צל"ח) למסכת פסחים בענין הנזכר שהגיה המחבר הגאון בדברי רש"י בד"ה וכוש הוי אחד מששים בעולם - אלמא עולם טפי משיתא אלפי פרסי וזה לשונו טעות סופר כי הוא 24000 עכ"ל וכונתו כמו שהביא בן המחבר בהקדמתו למהדורא תנינא ש24000 פעם 24000 הוא 576 מיליאן. ולפי דעתי אחרי מחילת כבוד תורתו דבריו תמוהין כי מה שאמר הש"ס ו' אלפי פרסי הוי עלמא אין הכונה שהם מרובעים כי לא אמרו ו' אלפי פרסי על ו' אלפי פרסי כמו שאמרו במצרים כי אם הכונה על קו המקיף וכן משמע מלשון רש"י וכן משמע מלשון הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים שזכרתי וכן כתב המחבר כפתור ופרח דף כ"ו עמוד א ואין לנו עכשו עסק במספר הריבוע כי אם בהיקף שהוא לפי חשבון זה 42525 פרסאות כמו שכתבתי כבר

[4] ובחשבון הפרטי הם 5 כי כמו שיש בחלק הצפוני הוא בחלק הדרומי ושני האקלימים החם הם סמוכים זה לזה ונחשבו לאקלים א' כי אם הקו המשוה מחלק ביניהם וזה חשבונם : האקלימים החום הם 47 מעלות 2 אקלימים הממוצעים כל אחד 43 מעלות 86 2 אקלימים הקור כל אחד 23 וחצי מעלות 47 סך הכל מעלות 180 והחכמים הראשונים כתבו כנזכר בספר בטלמיוס שחבר המלך תלמי הנקרא בלשון רומי פטאלמיוס פילאדעלפיוס שיש ז' אקלימים וחולקים ה3 (שהם 5) עוד לאקלימים אחרים והכל א' ואכתוב חלוקת ה7 אקלימים אשר גבלו הראשונים אשר מצאתי בספרים הקדמונים : האקלים א', מתחיל מן הקו המשוה ומתרחב עד 16 מעלות וחצי בפאת צפון והיום הארוך במרחק הזה 13 שעות ישרות ובקיצור 11 שעות והאקלים הזה עובר על ארץ שבא ודדן וערב ורוב ארצות בני חם ועל מוצא יאור מצרים בפאת דרום והולך עד ארצות פלישתים במערב וכל משכנות כוש וחום אשר בפאת דרום נכנסות בכל אקלים הזה : האקלים ב׳ מתחיל מסוף הראשון והוא מתרחב מקו המשוה עד 24 מעלות לצפון והיום הארוך להם 13 שעות וחצי והקצר 10 שעות וחצי והאקלים הזה בפאת מזרח רוב ארצות הודו והצינים והים הגדול הנקרא ירוק והוא עובר על ארצות הודו ואייהם וקו האקלים הזה עובר על ארצות ישמעאל ומדבר פארן ועל מישא והולך על ים סוף ועובר על יאור מצרים ועל הארצות אשר על שפת היאור ימין ושמאל ומגיע בפאת מערב אל תחילת מדינת אפריקא. האקלים ג׳ מתחיל מסוף גבול השני עד מרחק 30 מעלות וחצי מאופן המישור לפאת צפון ויום הארוך 14 שעות והקצר 10 שעות והאקלים הזה בפאת מזרח קצת ארץ הציני׳ וסוף משכנות הודו בצפון ויוצא אל סוף צפון ארץ מצרים ואל אלכסנדריה וים בצדה וארצות שנער ובבל ונהר פרת ודמשק וצור ובית המקדש ובעברו על תחתית ארץ מצרים ופוטים הוא יוצא אל ארצות אפריקא במערב ומדינת אלקראן עד הים מערבי : האקלים ד' מתחיל מתחום השלישי עד מרחב 36 מעלה מאופן המישור לפאת צפון ויומו האורך 14 שעות וחצי ובקיצור 9 שעות וחצי והוא מתחיל במזרח מארצות פרסן ופרגנה ויוצא אל אשור וחרן ועובר אל ארצות ישראל ואנטיוכיא ואיי קפרוס ורודס ויוצא במערב אל ארץ טנגיא וים המערבי : האקלים ה' מתחיל מתחום הד' עד 40 מעלה מאופן המישור לצפון ויומו הארוך 15 שעות ישרות והקיצור 9 שעות ותחילתו במזרח מארצות גוג מגוג עובר אל צפון כרסאן ויהיו תוצאתי' עד רומי רבתי והולך אל אספמיא ואל ארצות אדום בפראנסיא וכל המחוז ההיא עד הים המערבי: האקלים ו' מתחיל מתחום החמישי והולך עד 48 מעלה מאופן המישור צפונה יומו הארוך 15 שעות ישרות וחצי והקצר 8 שעות וחצי ותחלתו במזרח מארצות גוג ומגוג וכוזר וכל ארצות יוונים ורומים וקוסטנטינא רבה נכנסות בכל האקלים הזה עם ארצות ברניבא עד הים מערב ים אוקיינוס: האקלים ז' מתחיל מתחום השישי והולך עד 48 מעלות וחצי מאופן המישור צפונה ויומו הארוך 16 שעות שרות והקיצור 8 שעות והוא מתחיל בפאת מזרח מארצות תרכינה והאומות הנקראות אשקלבש וכל שוכני ברטנייא רבה וברטנייא זעירא ושאר האיי אשר בים אוקינוס נכנסות בכלל האקלים הזה וכל שוכני פאת צפון עד 66 מעלה נוספים הם אצל תחום האקלים השביעי והם משכנות רחוקות: וכל מנהגיהם ורוב עניניהם מתנים מן עניני שוכני שאר האקלים ועד המרחב הזה יגיע הישוב בפאת צפון וכל המרחב המוסיף על מרחב 66 מעלה לא עבר אדם עליו בימיהם ומכאן אמרו שאין לפניו ישוב:

[5] עין בזוהר ויקרא ד' י"ד וזה לשונו: ובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר דהאי כל ישובא מתגלגלא בעגולא ככדור אלין לתתא ואילין לעילא ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאילין יממא חשיך לאילין ולאילין יממא ולאלין לילא עד כאן לשונו הרי לך ראיה שגם חכמינו זכרונם לברכה הראשונים ידעו שיש ישוב בחלק ובצד השני שבכדור הארץ ואפשר שגם מדינות אמעריקא נודעו להם.

[6] ולדעת הרמב"ם בפרק האחרון בהלכות קידוש החדש כך הוא מעלת 30 בעגולת המזלות היא מעלת 11 חלק 30 רוחב הצפון " 60 " " " 20 " " וכן האחרים על חשבון זה ויש מבעלי התכונה שכתבו שמעלת 60 עגולת המזלות היא מעלת 20 חלק 12 רוחב הצפון ואני כתבתי מה שנראה לפי דעתי והוא יותר מדוקדק לפי מה שבחנתי בערך צל השמש כאשר אבאר במאמר צל המעלות:

[7] ומדי דברי בענין התקופות אבאר מחלוקת מר שמואל ורב אדא בענין זה: ידוע תדע כי ערך הזמן תקופת וגלגל השמש לשנה אינו מוסכם לכל התוכנים יש אומרים שהוא 365 יום 5 שעות 997 חלקים 48 רגעים (בחשבון 76 רגעים לחלק 1080 חלקים לשעה) וחלק רביעי זמן זה הוא 91 יום 7 שעות 519 חלקים 31 רגעים וזה סברת רב אדא. ויש שאינם מדקדקים כל כך בחשבונם ואומרים שהוא 365 יום 6 שעות וחלק רביעית זמן זה הוא 91 יום 7 שעות וחצי וזה סברת מר שמואל: וההפרש בין ב' סברות אלה הוא לשנה 82 חלקים 28 רגעים העולים במחזור קטן שהוא 19 שנים 1 שעה 485 חלקים. והנה משנת התורה שהיא שנת 2448 לבריאה (וצריך עיון הרבה למה לא התחיל מחלוקת' משנת הבריאה) עד זמן הזה הוא בערך 166 מחזורים ויעלה ההפרש בין תקופת מר שמואל לתקופת רב אדא מעט יותר מן 10 ימים. לכן תמצא בזמן הזה שתקופת מר שמואל מאוחרת לתקופת רב אדא בערך 10 ימים וחשבון דרב אדא מדוקדק יותר כי ראינו שבכל תקופת מר שמואל כבר נכנס השמש במזל חדש ההוא איזהו ימים ובזמנינו כבר השמש בכל תקופת מר שמואל בערך חצי מזל חדש ההוא וברוב הימים בערך עד סוף אלף התשיעי נהיה מוכרחים על פי חשבון דמר שמואל לעשות עוד עיבור א' כדי שיחיל פסח בחדש האביב במזל טלה (אכן עד זמן ההוא כבר יבוא הגואל ויורנו מה לעשות) מה שאין כן על פי חשבון רב אדא שבכל תקופתו השמש סמוך לתחילת המזל. וחידוש בעיני שאנחנו פוסקין כסברת מר שמואל בענין התקופות וכן לענין ברכה הרואה חמה בתקופתה שהוא כל כ"ח שנים והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלתא נהגי ארבעה כנזכר במסכת ברכות דף נ"ט עמוד ב כי ידוע שאין בתקופת מר שמואל מקום השמש בשעת תליית המאורות (כי ודאי הבריאה היתה בתחילת המזל) כמו שכתבתי כבר ופירוש אביי כי הוא על פי סברת מר שמואל הנזכר אבל האמת עם סברת רב אדא (ואפשר משטעם זה לא הביא הרי"ף לשון ופירוש אביי הנזכר) וסברת רב אדא מקובל אצלינו מסוד העיבור ואף שמצאנו וראינו שגם בזמן תקופת רב אדא כבר השמש איזה מעלות במזל החדש ההוא ולא בראש המזל ממש אין גרעון לאמתו כי בדרך כללי רוצה לומר שיהיה מכוון בחשבון מתחילת הבריאה עד עתה אי אפשר לחשב זמן אחר לתקופת השנה: וחכמי העמים מזמן יוליאוס ציזאר (שמלך בערך 38 שנים קודם מנינם) חשבו על דרך חשבון דמר שמואל שזמן תקופת השנה הוא 365 יום 6 שעות עד שבשנת 5343 לבריאה קם האפיפור גרעגארי ועשה חשבון אחר כי ראה שבחשבון הראשון אינו מדוקדק על פי המציאות והוסיף אשר חסר בחשבון זה עד היום ההוא וחשב לתקופת השנה 365 יום 5 שעות 49 מינוטען 12 זעקונטען וכל בעלי התכונה מחכמי העמים אשר קמו מאחריו חושבים כן עד היום הזה. ואמת שבעת הזאת הוא מדוקדק על פי מעמד השמש האמיתי כי יום ולילה שוים ויום הארוך ולילה הארוך הכל מכוון על פי חשבון זה ועם כל זה הוא דוקא לפי אומד הדעת שאם נחשב מתחילת הבריאה עד היום הזה תקופת השנה כסברה זאת נמצא שבזמן הזה יהיה השמש בערך 15 מעלות לפניה. ואין לנו לסמוך כי אם על קבלת חכמינו זכרונם לברכה שהיא אמת בתכלית האמת וכל חכמי העמים אוהבי האמת מודים לנו בזה כמה שכתבנו כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים: ומצאתי בספריהם כמו 200 שנה קודם חרבן הבית היה חכם אחד מחכמי העמים ושמו היפארכוס באלכסנדרי והראה להם במופת שתקופת השנה הוא 365 יום 5 שעות 55 מינוטען אכן לא שמעו לו על כך וזה מסכים לסברת רב אדא. ברוך אשר בחר בנו:

[8] עין בספר מעין חתום מרי"ד קאנדיא סימן נ"ט תירוץ למה לא נראי' כאחד כוכבי שני הצירים לאנשים העומדים בקו המשוה ממש: אע"פ שאינם רחוקים מהם יותר מ90 מעלות:

[9] וזה כונת הירושלמי פרק ה' למסכת ראש השנה מה שחמה מהלכת ל30 יום הלבנה מהלכת ל2 יום וחצי ומה שחמה מהלכת בשני חדשים הלבנה מהלכת ל5 ימים ומה שחמה מהלכת ל3 חדשים הלבנה מהלכת ל7 ימים וחצי ומה שחמה מהלכת ל6 חדשים הלבנה מהלכת ל15 ימים ומה שחמה מהלכת ליב חדש הלבנה מהלכת ל30 יום עד כאן לשונה :

[10] וזה לשון הירושלמי ריש ברכות רבי אמר הלבנה בתקופתה התחיל גלגול חמה לשקוע ותחלת גלגל לבנה לעלות הוא בין השמשות אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקוע ותחילת גלגל לבנה לעלות ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעת שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעת שהחמה זורחת עד כאן לשונו. ונראה לי שפרשו שכונת רבי היא שנאמר את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה שכל זמן שהשמש על הארץ הוא יום וכל זמן שהלבנה (בעת הניגוד) על הארץ הוא לילה ואם כן מרגע שהתחיל כדור השמש לשקוע וכדור הלבנה לשלות לא יום ולא לילה היא כי לא נוכל לקרא יום כי כבר החל כדור הלבנה לעלות וכן לא נוכל לקרוא לילה כי עודנו מקצת כדור השמש לפני עינינו. ואם כן הוא בין השמשות עד שכבר שקעה כל כל כדור השמש וכבר עלה כל כדור הלבנה. אבל רבי חנינא חולק ואמר לא שברגע א' תרד גה"ל ותעלה גה"ל כי אם אחר שכבר גמר כל כדור השמש לשקוע אז תחל כדור הלבנה לעלות והזמן שיש בין הרגע ששקע כדור החמה עד שיעלה כדור הלבנה הוא בין השמשות ולפעמים הוא משך זמן מה לפי הניגוד חדש ההוא. וכן תני שמואל שאין הלבנה זורחת וגו' אלא אחר זמן שכבר שקע השמש וכן לא שקעה בשעה שהחמה זורחת: ודברי שניהם אמת כפי הזמן רגע הניגוד כשאמרתי לעיל

[11] מה שמשמע מדברי חכז"ל שבכל שעה ושעה שולט א' מכוכבי לכת: אין כונתם על תקופתם וגלגלם כי אם על פעולתם בעולם התחתון שהוא כדור הארץ בכח הנעלם והנסתר (שאין לי כעת עסק בו): ובזה מתורץ מה שמקשים חכמי העמים הלא נמצא עוד כוכב לכת א' האוראנוס הנזכר לעיל והוא נעלם מחכמינו זכרונם לברכה לא כן הדבר: כי לא על ידי עין הבשר ועל ידי כלי הבטה נודעות לחכמינו הידיעות אלה כי אם על ידי הקבלה אשר נמסר להם מהצופים ברוח הקדש ואלה הביטו בעין שכלם חלק ה' ממעל מה שהדור אשר יקומו מאחריהם יראו בעין בשר על ידי כלים מכלים שונים וידעו שיש עוד כוכב לכת א'. אכן עבור מרחקו הגדול לא יפעיל ולא ישלוט בעולם התחתון וכלא נחשב להם לכן לא הכניסוהו בגדר האחרים

[12] ועל זה רמזו חכמינו זכרונם לברכה בסוף מסכת שבת שכוכב ספרא דחמה הוא. וכונתם שהוא יותר קרוב לשמש מכל כוכבי לכת. וכן פירש רש"י ומצאוי אצלו תמיד:

[13] מה שאמרנו במסכת פסחים דף צ"ד עמוד ב מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון נראה לי שיש לקרות עֲגָלָה שהוא מכוכבי הצפון הנזכרים לעיל לא עֶגְלָה וכן עקרב שהוא כוכב התנין הנזכר לעיל הוא מכוכבי הדרום ולא שהם מכוכבי המזלות כסברת רש"י

[14] נדרשתי מחכם א' לפרש לו לשון הזוהר פרשת כי תצא דף רפ"א עמוד ב בדיבור המתחיל פתח רעיא מהימנא ואמר וגו' וזה לשונו וסיהרא איהו טוב ורע טוב במלואה ורע בחסרונה ובגין דאיהו כלילא מטוב ורע מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל וכד לקתה במלואה סימנא לא טוב לישראאל וכד לקתה בחסרונה סימן רע לישמעאלים וגו' עד כאן לשונו משמע שפעמים יהיה ליקוי הלבנה אף בחסרונה ולפי שאמרתי אי אפשר שיהיה ליקוי הלבנה כי אם בעת הניגוד דוקא: והשיבותי לו ידוע תדע שיש הפרש בין מולד האמצעי למולד האמיתי וכן בין ניגוד האמצעי לניגוד האמיתי. וסיבת הדבר אגיד לך בקיצור נמרץ שמרכז הארץ הוא מרכז גלגל המזלות שהשמש מתגלגל עליו תמיד אבל הירח נוטה משטח גלגל המזלות פעמים לצפון ופעמי' לדרום בכדי 5 מעלות ואם כן מרכז גלגלו אינו מרכז גלגל השמש: והנה הזמן שמרכז הירח עצמו יהיה נוכח השמש נקרא מולד או הניגוד האמיתי ובאופן זה הזמנים אשר בין מולד למולד אינם שווים על מידה א' כי נמצא בהם קדימה ואחור (ועל זה רמזו חכמינו זכרונם לברכה בהילוך הלבנה פעמים באה בארוכה ופעמים באה בקצרה ) ובאשר מרכז גלגל הקפת הירח מכוון נגד מרכז השמש נקרא מולד או ניגוד האמצעי. והזמנים אלה בין מולד למולד שוים תמיד על מידה א' כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים (ולבאר כל דברי אלה עד תכונתם אצטרך לציורים הרבה שאין ביכלתי לציירם כאן כמו שכתבתי בהקדמת הספר). והנה לפעמים רגע המולד והניגוד האמתי ברגע המולד והניגוד האמצעי ולפעמים יקדים ולפעמים יאחיר עד זמן 14 שעות שהם 35 דקי מעלות: וכל חשבונות אלה המקובלים אצלנו הם דוקא על חשבון האמצעי: נמצא לפעמים שליקוי א' יהיה זמן מה אחר המולד והניגוד האמצעי או קודם: דרך משל על פי חשבוני יהיה אמצע ליקוי הלבנה בנגוד חדש כסלו תר"ד בערך 4 שעות אחד הניגוד האמצעי. וכן יהיה אמצע ליקוי השמש במולד חדש טבת שנת הנזכר לעיל בערך 9 שעות קודם מולד האמצעי. ובזה יתורץ לשון הזוהר הנזכר לעיל שאמר וכד לקתה בחסרונה וגו׳ כי לפעמים יהיה, אמצע, הליקוי 14 שעות אחר הניגוד האמצעי ובודאי בכלל בחסרונה הוא. כי מרגע שעבר מרכז השמים ממרכז גלגל הקפת הירח כבר יחל אור פני הירח להחסר ולהתמעט: אבל אם אמצע הליקוי יהיה בעת רגע מולד האמצעי (או לפניו) ודאי בכלל מילואה הוא. (ובזה תכל תלונות האנשים כי בעל הזוהר לא ידע חס ושלום מציאות הליקות :)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

תבואות השמש/כדור הארץ

ירח