ששוני הזעיר (רחל)

שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר... הַפֶּרַח
שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּיָד חֲרֵדָה
בְּגִנַּת חַיַּי הַשּׁוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיַּי הַכְּבֵדָה.
 
שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר! יָדַעְתִּי,
לֹא יִמּוֹט הַחֹק הָאַכְזָר:
כָּל טִפָּה שֶׁל טַל לְהָדִיחַ
בְּנִטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
 
זוֹ הַדֶּרֶך – אַחֶרֶת אֵינֶנָּה,
בָּהּ לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד תֹּם;
וְלִזְכֹּר. וְלָשִׁיר, וְלִכְמֹהַּ
וְלִזְכֹּר, וְלִדֹּם... וְלִדֹּם...

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).