שר היער

שר היער \ יוהן וולפגנג פון גטהעריכה

תירגם: אלכס בנדרסקי


מי אץ, מי דוהר שם באופל קריר? 
רוכב מאחר וילדו הצעיר. 
הילד נצמד באימה אל חיקו, 
האב בחוזקה ובחום מחבקו. 


"ילדי, למה זה כה תרעד, תיבהל?" 
- "אבי, שר היער עלי מסתכל. 
לו כתר שחור וזקן מפואר". 
- "לא, לא, זה האד מהלך על נהר". 


"ילדון הסתובב, תינוקי בוא אלי 
הגיל מפזז בכל נים בעלי 
פרחי מרהיבים ברוב רהב נשגב 
וכל טירתי עשויה מזהב". 


"אבי, שר היער אמר לאמור 
זהב, גיל, פנינים בנדיבות לי יפזור". 
- "לא, לא, יקירי, דמיונך זאת יפיק, 
הרוח ניעור וליער מציק". 


"אלי תינוקי, בחורשי המרשים 
תכיר את בנותי, היפות בנשים: 
לאור הלבנה הן איתך ישחקו, 
בלחש סיפור הן אותך ירתקו". 


"אבי, שר היער קרא לבנותיו: 
אלי, כך אראה, יחייכו מעציו". 
- "לא, לא יקירי, אין כאן כלום, אל תרעד 
יש כאן רק עצים העוטים אפור עד". 


"ילדון, יופייך הקסימני כולי 
תרצה, לא תרצה, נפשך היא שלי" 
- "אבי, הוא רוצה לתופסי ויהי מה. 
הנה הוא! אוויר! כה קשה הנשימה!" 


האב המבועת לא דוהר, הוא כבר טס 
הילד זועק ובאב נאחז. 
האב אל הבית הגיע רוטט... 
בתוך זרועותיו הוא חיבק ילד מת.

לקריאה נוספתעריכה