פתיחת התפריט הראשי
כדי לראות ערך בספרים אחרים - לחץ על הערך עם העכבר

אות הכף


כהה

  • "לא כָהֲתָה עינו" (דברים לד ז). "וַתִּכְהֶיןָ עיניו מראות" (בראשית כז א). "וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עיני" (איוב יז ח). "לא יִכְהֶה ולא ירוץ" (ישעיהו מב ד). והתאר: "והנה כֵּהָה הנגע" (ויקרא יב ו). "ושפלה איננה מן העור והיא כהה" (ויקרא יג כב). "תחת רוח כֵּהָה" (ישעיהו סא ג). "בעור בשרם בהרות כֵּהוֹת לְבָנֹת" (ויקרא יג לט). "ועיניו החלו כֵהוֹת" (שמואל א ג ב). פירוש החלו להיות כהות. או יהיה כהות מקור ויהיה קמץ קטן תחת קמץ גדול והיה משפטו כָּהוֹת בפלס "אָלוֹת שוא" (הושע י, ד). "רָאוֹת רבות" (ישעיה מב, כ). והשם "אין כֵּהָה לשברך" (נחום ג יט).
    והפעל הכבד "ולא כִהָה בם" (שמואל א ג יג). וכן "וְכִהֲתָה כל רוח" (יחזקאל כא יב). והוא פועל עומד. ויתכן לחיות "כֵּהָה הנגע" פועל עובר מזה הכבד אלא שאין מנהג מאשר עי"ניהם ה"א מהדגוש להיות פ"א הפעל בצרי כי אם בחירק כמשפטו בלא אות גרונות נִהַג, מִהֵר, טִהֵר, לִהַט, כִּהֵן, וכן מזה השרש "ולא כִהָה בם", אם כן טוב הוא שיהיה "כהה הנגע" תאר מן "כהות לבנות" כאשר כתבנו. ואף על פי שמלת נֶגַע לשון זכר אפשר שתמצא לשון נקבה כמו "נגע צרעת כי תהיה באדם" (ויקרא יג, ט). או תשוב "תהיה" אל הצרעת. וכן "ופשתה כֵהָה לא יכבנה" (ישעיהו מב ג), תאר, ופירושו הפשתה הקרובה לכבות לא יכבנה כמו שאמר "קנה רצוץ לא ישבור" (שם) כלומר כל כך יהיו דבריו והנהגת מלכותו בנחת, כי אפילו החלושים לא ירגישו בו.
    ענין הכהה הוא הקמוט והעצור, וכשהנגע או השבר קרוב לרפואה יתקמט הבשר. והפכו "פשה הנגע" (ויקרא יג, נא). ופירוש הענין הזה בעינים, כי ידוע חוא כי הזקנים יתקמטו עיניהם ויכנסו בחוריהם לפי שיתקמטו יתרי העין כי יגבר עליו היובש ותחלש הראות. ופירוש "וכהתה כל רוח", כי תעצר ותקצור רוחם ותחלש. ופירוש "לא יכהה ולא ירוץ" לא יחלש ולא ישבר, כלומר לא יתרפה מלעשות המשפט, לפי שאמר "קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה" ידמה כי יהיה רפה וחלש ולא יעשה משפט לפיכך אמר "לאמת יוציא משפט" ולא יתרשל ולא יחלש בדבר המשפט "עד ישים בארץ משפט". ופירוש "ולא כהה בם", לא עצר בהם ולא מנעם מלכת בדרכיהם הרעים.


כמס


כתן

ערך זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה


כרפס

  • "חור כַּרְפַּס ותכלת" (אסתר א ו). הוא צבע מן כרפס הצבעים ואומרים שהוא ירוק.[1]

נימוקי רבי אליהו הלוי

  1. ^ א"א, יש אומרים שהוא מין צבע ירוק. ובעל הערוך כתב שנקרא בלשון ישמעאל כרפוס, ובלע"ז אפי"ו, ובלשון אשכנז איפי"ך.
    • כרפס (ירק)
  2. ועוד פירוש שהוא פיטרוסלינין, ונראה לי שהוא בלשון אשכנז פיטרסיי"ל.
    ויש אומרים שכרפס מלה מורכבת מן כר ופס, כר מן כרים וכסתות, ופס הוא מן כלי מלת.