שפתי חכמים
שפתי חכמים הוא פירוש על פירוש רש"י לתורה ולחמש מגילות, מאת הרב שבתי משורר בס (ת"א-תע"ח [1641-1718]). זהו הפירוש הפופולרי ביותר מבין הפירושים על פירוש רש"י לתורה, והוא נדפס פעמים רבות בחומשים עם רש"י.
קישורים חיצוניים לדפוסי הספר עריכה
הפירוש יצא לאור שלוש פעמים עוד בחייו של המחבר, שהיה מדפיס במקצועו, וביוזמתו. עוד שתי מהדורות שיש בהן חשיבות יצאו לאור לאחר מותו.
- מהדורה ראשונה (אמסטרדם, ת"ם [1680]);
- מהדורה שנייה (דיהרנפורט [פולין], תנ"ג [1693]): במהדורה זו יש תוספות לפירוש מאת המחבר;[1]
- מהדורה שלישית (פרנקפורט דמיין, תע"ב [1712]): במהדורה זו ההוספות שנוספו כבר במהדורה השנייה מסומנות בעיגול קטן, ועוד הוספות מאת המחבר במהדורה השלישית מסומנות בפרח. ונוספו עוד הוספות החתומות: נלי"ט שפירושן "נראה לי יעקב טרויש" כרשום בלוח ראשי תיבות. והן הוספות של המהדורה האחרונה, כמבואר שם בהקדמה (וכן בהסכמות).[2]
- ספר שפתי חכמים השלם (ורשה, תר"ס [1901]): כרך זה יצא לאור בתור השלמה למקראות גדולות דפוס ורשה (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]), והוא מבוסס ישירות על המהדורה השלישית.
- עיקר שפתי חכמים (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): הקיצור המפורסם לפירוש, שנדפס אחר כך פעמים רבות בתוך החומשים עם פירוש רש"י, נעשה ע"י שני תלמידי חכמים עלומי שם עבור הוצאת "ראָם". הכותרת לפירוש המקוצר בדפוס הזה הוא עיקר שפתי חכמים ובאר רחובות, כי יש בו גם קיצור של הפירוש באר רחובות על קטעי הדקדוק ברש"י על התורה. בחמש מגילות הוא מכונה עיקר שפתי חכמים לבד.
עד עכשיו, רוב הדפוסים של "שפתי חכמים" נעשו לפי הדפוס הראשון. אך המהדורה השלישית (תע"ב [1712]) היא העיקר.[3] כדאי בכל זאת שכל מהדורה דיגיטלית תתחשב גם בשני הדפוסים הקודמים, כדי לגלות טעויות אפשריות שנפלו במהדורה השלישית. כמו כן ייתכן שבדפוס ורשה (1901), שהוא דפוס חוזר למהדורת תע"ב, הייתה התייחסות לטעויות ושהוא יכול להיות לעזר בהקלדת הטקסט.
גם ראוי שהקיצור עיקר שפתי חכמים יצא לאור במהדורה דיגיטלית, מפאת הקיצור והיעילות שבו, וגם בגלל הפופולריות שלו (הוא נדפס ברוב החומשים מאז סוף המאה ה-19).