שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש א
דרושי תפילת המנחה - דרוש א עריכה
בענין תפלת מנחה כבר נתבאר אצלינו בדרושים בענין השינויים שיש בין התפלות דחול ושבת. אמנם קיצור הדברים הוא זה.
כי הנה זווג דתפלת המנחה הוא ישראל עם לאה -- שהוא בחצי העליון דז"א מחזה ולמעלה. וכבר נודע כי שם במקום החזה הוא מקום היסוד הראשון דז"א (כי שם מסתיימים ו' קצוות העיקריים של ז"א עצמו, כי מה שהיו תחילה חג"ת ונה"י נעשו לו עתה חב"ד וחג"ת), ובבחינת היסוד ההוא אשר שם מזדווג עם לאה, אבל רחל היא עם ז"א אחור באחור, אלא שכיון שלאה חזרה בצד פנים נשאר מקום פנוי לרחל ואז נגדלת אחור באחור שוה בשוה בכל שיעור קומת ז"א כולו עד ראשו, אמנם רחל אינה מזדווגת עמו לסיבה הנזכר כי היא אחור באחור.
אבל יש ספק אם בתפלת המנחה נכנסין בז"א הו' קצוות דמוחין דמצד אימא בלבד, או אם גם נכנסים אף הג' ראשונות דמוחין דמצד אימא.
גם אני מסופק אם נכנסין בו ו' קצוות דמוחין דאימא לבד וגם נכנסין הו' קצוות דמוחין דאבא לבד על דרך שהוא בתפלת ערבית. [1]אמנם פשיטא לי שנכנסין בו מוחין דו' קצוות דגדלות דמצד אימא.
והנה בדרוש הא' שביארנו לעיל בדרושי ק"ש דשחרית שם נתבאר באורך ענין תפלת המנחה וטעם למה אין בה יחוד ק"ש ולמה יש בה נפילת אפים וע"ש היטב.
גם נתבאר שם[2] כי לפי שנשאר בז"א עדיין הרושם של אותם המוחין שנכנסו בו בשחרית -- לכן אין צורך לחזור עתה לומר ק"ש עוד פעם אחרת. אמנם עם כל זה, מכח ההוא רשימו יש זווג גמור במנחה כנזכר, ולכן יש בו נפילת אפים, אמנם הוא נמשך מכח הארת ק"ש דשחרית כנזכר שם.
גם נתבאר כי תפילת המנחה היא דינין, לפי שהזווג הזה הוא של לאה שהיא דינין, וגם כי רחל שהיא רחמים עומדת אחור באחור וכנ"ל בדרוש שקדם לזה. ולא עוד אלא שאין לו עתה מוחין חדשים אלא מן הרשימו של המוחין דשחרית ולכן הוא זמן שליטת הדינים. אבל אינו כמו בערבית כי אז תכלית שליטת הדינין (כמו שנתבאר בדרוש שקדם לזה).
ואמנם פ"א שמעתי ממורי ז"ל כי תפלת המנחה היא דינא קשיא ולכן אין העיקר שלה רק תפלת העמידה ואין בה יחוד ק"ש. אמנם היא בעולם האצילות אבל אם היינו מחברים עמה ומזכירים אח היכלי עולם הבריאה היו הקליפות מתעוררות בעולם. אמנם תפלת ערבית היא דינא רפיא כו' כמשי"ת בע"ה יע"ש: