שמירת הלשון/חלק שני/פרק יט

פרשת שלח

יֵדַע הָאָדָם כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, כִּי הִנֵּה כְּשֶׁהָיִינוּ בַּמִּדְבָּר כַּמָּה פְּעָמִים, מָרִינוּ אֶת פִּי ה' בָּעֵגֶל וּכְהַאי גַּוְנָא, וַאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם עֲלֵיהֶם אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים בִּלְבַד, וְכִדְאִיתָא בַּעֲרָכִין (דף ט"ו) בַּמִּשְׁנָה. וְאִיתָא שָׁם, דְּהָאֲמִירָה שֶׁמְּקַלְקֵל הָאָדָם בְּפִיו חֲמוּרָה מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, דַּהֲרֵי הַמְאַנֵּס אֶת הַבְּתוּלָה נוֹתֵן רַק חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְאִלּוּ בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע קְנַסְתּוֹ הַתּוֹרָה מֵאָה כֶּסֶף עַל הַשֵּׁם רַע שֶׁהוֹצִיא, כְּדִכְתִיב (דברים כ"ב י"ט): "כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל", וְגַם הוּא מְחֻיָּב מַלְקוֹת עֲבוּר זֶה, כְּדִכְתִיב (שם י"ח): "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ" (וּכְעֵין מַה דְּאִיתָא בִּפְסָחִים דַּף קּי"ג בְּזִיגוּד).
וְעַתָּה נְבָאֵר מְעַט אֶת עִנְיַן הַמְרַגְּלִים. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא מְאֹד, מַהִי הַסִּבָּה שֶׁהִטְעֲתָה אוֹתָם לֵירֵד פְּלָאִים כָּל כָּךְ, וְהִטְעוּ אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאַף הַסַּנְהֶדְרִין טָעוּ בָּזֶה, כְּדִכְתִיב (במדבר י"ד א'): "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם" וְגוֹ'; וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סַנְהֶדְרָאוֹת. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאָמְרוּ (במדבר י"ג ל"א): "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ו.), שֶׁכִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם, וְאֵיךְ אָמְרוּ שְׁטוּת כָּזוֹ?
אָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִמְצָא, שֶׁכָּל זֶה הַטָּעוּת שֶׁל מְרַגְּלִים נִמְצָא גַּם אֶצְלֵנוּ מִין יֵצֶר הָרָע זֶה. וְנַסְבִּיר זֶה הָעִנְיָן בְּסוֹף דְּבָרֵינוּ. אַךְ מִתְּחִלָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת הַמְרַגְּלִים, שֶׁהָלְכוּ לְרַגֵּל הָאָרֶץ, כִּי מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (שם י"ח): "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים; יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אוּכְלוּסִין וְכוּ'. וּמָה הָאָרֶץ, הַשְׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה וְגוֹ', וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ, כִּי הָאָרֶץ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, פֵּרוֹתֶיהָ גְּדוֹלִים וְטוֹבִים, הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה, וְכֵן כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁהִיא מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וּגְבוֹהֵי קוֹמָה, וְכֵן שֶׁעַמָּהּ רַב הוּא, סִימָן שֶׁאֲוִירָהּ טוֹב מְאֹד. אֲבָל כָּל זֶה הוּא לְמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּדִבְרֵי ה', שֶׁהִבְטִיחַ לָתֵת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וּבְוַדַּאי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם. אֲבָל מִי שֶׁמְפַקְפֵּק בְּעִקַּר הָעִנְיָן, וּמַתְחִיל לְהִסְתַּפֵּק וְלַחֲשֹׁב, שֶׁלְּנַצֵּחַ גִּבּוֹרֵי כֹּחַ כָּאֵלּוּ וְעַם רַב כָּזֶה, צָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל בְּגֶדֶר צַדִּיקִים וּקְּדוֹשִׁים, וְאֵין לָנוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ. כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה יוֹתֵר בִּמְדִינָה, שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רַבִּים מְאֹד וְגִבּוֹרִים וּגְבוֹהֵי קוֹמָה, שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לָהֶם מִדָּה לְגָבְהָן, הוּא הַכֹּל חִסָּרוֹן אֶצְלוֹ, וְנָפַל לִבּוֹ עַל יְדֵי זֶה.
וְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁדֶּרֶךְ הַיֵּצֶר לְהִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וּלְכָךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל שְׁנֵי מַפְתְּחֵי הַלֵּב (ברכות ס"א.), דְּהַיְנוּ לִפְעָמִים הוּא מַטִּיל גֵּאוּת בְּלֵב הָאָדָם לַחֲשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא מִיִּרְאֵי ה' וְאֶפְשָׁר אַף מֵאוֹהֲבָיו, וּכְשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן בְּאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בְּאֵיזֶה עִנְיָן לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ כְּדֶרֶךְ הָאוֹהֵב הַנֶּאֱמָן, הוּא מַפִּיל עַצְבוּת בְּלֵב הָאָדָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ הַמִּצְוָה אוֹ הָעִנְיָן אֵין נָאוֹת לוֹ, וְרַק לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הוּא, אֲבָל לֹא לִקְטַנִּים כָּמוֹהוּ, וּמוֹלִיד בְּרַעֲיוֹנָיו פְּעֻלּוֹת מְגֻנּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בִּימֵי קֶדֶם, וְאַף שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הִתְחָרֵט וְהִתְמַרְמֵר עַל זֶה, דָּבָר זֶה מַשְׁכִּיחוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַזְכִּירוֹ רַק בְּדָבָר שֶׁנָּאוֹת לוֹ לְעִנְיָנוֹ לְשִׁיטָתוֹ כְּדֵי לְהַקְטִינוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם תְּשׁוּקָה לַמִּצְוָה הַהִיא.
וְאַף כָּאן, כְּשֶׁבָּאוּ לְרַגֵּל הָאָרֶץ, הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר עֲלֵיהֶם לוֹמַר: לְנַצֵּחַ עַם רַב כָּזֶה וְגִבּוֹרִים כָּאֵלּוּ, צָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה, אֲבָל לֹא לַאֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב עָשִׂינוּ הָעֵגֶל וְגַם בְּשַׂר תַּאֲוָה. [הֲגַם שֶׁכְּבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּבָכוּ הַרְבֵּה בֶּכִי, כִּדְאִיתָא בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶה לָהָר, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּמָחָר יֵרֵד מִן הָהָר, לָנוּ בְּתַעֲנִית כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָלְכוּ לְמָחָר לְקַבֵּל פָּנָיו בְּרִדְתּוֹ וּבָכוּ הַרְבֵּה בֶּכִי, וְנִתְבַּשֵּׂר לָהֶם שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל לָהֶם, וְנִקְבַּע זֶה לָהֶם לִמְחִילָה לְדוֹרוֹת]. וְלָזֶה אָמְרוּ (שם כ"ז): "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵב בָּאָרֶץ וְגוֹ', וְגַם יַלְדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: עֲמָלֵקּ יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב", וּכְאוֹמֵר: וְצָרִיךְ לָזֶה זְכוּת מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִכְּבָר, וּכְאוֹמֵר: מִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּחְיֶה עַד אָז, כִּי הָיָה לָהֶם גִּלּוּי דַּעַת מִנְּבוּאַת אֶלְדָּד וּמֵידָד (סנהדרין י"ז.), וּמִלְּבַד זֶה, (שם כ"ט) "וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי" וְגוֹ', וּכְאוֹמֵר, שֶׁלְּנַצֵּחַ כֻּלָּם קֹדֶם שֶׁנָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ גַּם כֵּן לָזֶה זְכוּת גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט לָבוֹא אֶל הָעָם בְּאֶרֶץ יִשׂרָאֵל וּלְהִתְגַּבֵּר שָׁם עֲלֵיהֶם.
וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶה (שם ל'), וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שֶׁהִשְׁתִּיקָם, שֶׁאָמַר: "וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם, וַהֲלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן" וְכוּ'; וְכַוָּנָתוֹ: אִלּוּ בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּנוּ בְּדִין, לֹא הָיָה נִקְרַע לָנוּ הַיָּם וְלֹא הוֹרִיד הַמָּן, כִּי גַּם בַּיָּם הָיָה שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, כְּמוֹ דִּכְתִיב (תהילים ק"ו ז'): "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף". וְכֵן עַל הַמָּן הָיָה מִתְּחִלָּה תְּלוּנָה, וְכֵן כָּל אוֹתוֹ הָעֵת עַד כָּעֵת [וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַחַר כָּךְ (במדבר י"ד י"ט): "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה"]. וְאַף כָּעֵת עָלֹה נַעֲלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶה: "וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ" כַּאֲשֶׁר נָבוֹא שָׁם;
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם [הַיְנוּ אֲפִלּוּ לַעֲלוֹת לֹא נוּכַל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מִתְּחִלָּה: "עֲמָלֵקּ יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי" וְגוֹ'] כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג ל"א), כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כֵּלָיו מִשָׁם. וְכַוָּנָתָם: אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הָאֻמָּה? כְּשֶׁמּוֹצֵא אַחֶרֶת שֶׁהִיא טוֹבָה הֵימֶנָּה, הוּא נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לְכַלּוֹתָם וּלְהוֹרִישׁ אֶת מְקוֹמָם, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים בָּעֵגֶל וּבִבְשַׂר תַּאֲוָה, לֹא יְכַלֶּה עֲבוּרֵנוּ אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, וּמַה שֶּׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, הוּא דַּוְקָא אִם הָיִינוּ זַכָּאִים בְּגֶדֶר צַדִּיקַים, הָיָה מְגָרֵשׁ מִפָּנֵינוּ הָאוֹיֵב, וְהָיָה נוֹתֵן לָנוּ רְשׁוּת לְהַשְׁמִידָם.
והנה כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַמְרַגְּלִים, שֶׁהָעָם פּוֹסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, כִּי יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי כָּלֵב בְּאָזְנֵיהֶם, הוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ וְאָמְרוּ (שם ל"ב): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהּ לָתוּר אֹתָהּ", רָצוּ לוֹמַר: דִּקְדַּקְנוּ מְאֹד וְרָאִינוּ שֶׁאֲוִירָהּ רַע מְאֹד, וּמַזֶּקֶת לַבְּרִיּוֹת, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָּהּ, כִּי אִם הַגִּבּוֹרִים הַגְּדוֹלִים [וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמְזוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹאוּ לָאָרֶץ, שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת מְאֹד, מִדַּת הַדִּין שׁוִֹרָה בָּהּ, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ חוּץ לַפָּלָטִין אוֹ בַּפָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בָּהּ, כִּי אִם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֵין אָנוּ בְּמַדְרֵגָה זוֹ, עַל כֵּן אֵינָהּ כְּדָאִית לָנוּ]. (שם ל"ג) "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים וְגוֹ', וַנְהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים". רָצוּ לוֹמַר: וְנָמַס לְבָבֵנוּ, וְאַף אַתֶּם, אִם תָּבוֹאוּ שָׁמָּה, יִמַּס לְבַבְכֶם מִפְּנֵי הַפַּחַד, וּמִמֵּילָא שְׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה תָּסוּר גַּם כֵּן מִכֶּם, כִּי שְׁמִירָתוֹ הִיא לְפִי גֶּדֶר בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם בּוֹ, כַּיָּדוּעַ;
וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ' (שם י"ד א'); וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סַנְהֶדְרָאוֹת. וְהָעִנְיָן, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר, הוּא מַכִּיר אֶת עֶרְכּוֹ הַדַּל יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: הֲלֹא כָל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל וְכוּ'. וְעַל כֵּן הוּא שָׁפֵל בְּעֵינָיו בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים כ"ב ז'): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם", וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם הַמְרַגְּלִים, שֶׁדּוֹרָם אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינֵי ה' מִצַּד רֹעַ מַעֲשֵׂיהֶם וּקְשֵׁה עָרְפָּם, וְאֵינָם רְאוּיִים שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס לְהִתְגַּבֵּר עַל עֲנָקִים כָּאֵלּוּ, נִתְקַבֵּל הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם.
וְהִנֵּה עַל שְׁתֵּי הַטְּעָנוֹת הָאֵלּוּ הֵשִׁיבוּ יְהוֹשֻׁעַ * וְכָלֵב בִּקְצָרָה: עַל מַה שֶּׁאַתֶּם מוֹצִיאִים דִּבָּה וְאוֹמְרִים, שֶׁדִּקדַּקְתֶּם הֵיטֵב לִרְאוֹת, וּרְאִיתֶם שֶׁאֲוִירָהּ רַע, גַּם אֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ לָתוּר אוֹתָהּ, וְדִקדַּקְנוּ לִרְאוֹת, וְרָאִינוּ (במדבר י"ד ז') שֶׁ"טּוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד" וְגוֹ'.
וְעַל הַטַּעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּנְתִינַת הָאָרֶץ הִיא דַּוְקָא אִם נִהְיֶה צַדִּיקַים, הִיא טָעוּת מֵעִקָּרָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵּק עַל הָאָדָם לוֹמַר: אוֹשִׁיעֲךָ רַק בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה צַדִּיק, רַק אוֹמֵר לוֹ: לֹא אוֹשִׁיעֲךָ אִם תִּהְיֶה מוֹרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, וְלָזֶה סִיְּמוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְאָמְרוּ (שם ט'): "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲקֹר מִצְוֹתָיו בְּכַוָּנָה, יוּכַל לְקַוּוֹת לְכָל טוֹב. וּמַה שֶּׁאַתֶּם מְיָרְאִים אֶת הָעָם, כִּי שָׁם יֶשְׁנָם אַנְשֵׁי מִדּוֹת וַעֲנָקִים (שם): "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם", וְכִי אִם יִזְדַּמֵּן לִפְנֵי הָאָדָם לֶחֶם גָּדוֹל לַאֲכִילָה, שֶׁהוּא גָּבוֹהַ כְּמֵאָה אַמָּה, יִהְיֶה יָרֵא לָגֶשֶׁת אֵלָיו? הֲלֹא אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים שֶׁיִּלָּחֵם אִתּוֹ. וּלְהֶפֶךְ, הוּא מְזֻמָּן לְפָנָיו לְאָכְלוֹ וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. אַף כָּאן, (שם) "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם", שֶׁה' הִפִּיל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וְהֵם לָנוּ לַאֲכִילָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים ז' ט"ז): "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים". כִּי הָעֲנָקִים, עִם כָּל תָּקְפָּם וּגְבוּרָתָם, נִכְנָע לִבָּם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעָם, וְהָיוּ נֶחְבָּאִים בֶּהָרִים וּבֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (יהושע י"א כ"א): "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקַים מִן הָהָר, מִן חֶבְרוֹן, מִן דְּבִיר מִן עֵנָב וּמִכָּל הַר יְהוּדָה". וְכֵן: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל וְכוּ' בְּחֶבְרוֹן וְגוֹ' וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימָן וְאֶת תַּלְמָי".
וְעַתָּה נְבָאֵר מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלָּה, שֶׁמִּין יֵצֶר הָרָע זֶה שֶׁל מְרַגְּלִים נִמְצָא גַּם אֶצְלֵנוּ וְהוּא, דְּאִם נָבוֹא לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְנֹאמַר לוֹ: אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר גָּדוֹל לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה? יָשִׁיב לְךָ: בְּוַדַּאי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם תֹּאמַר לוֹ: אִם כֵּן, לָמָּה אַתָּה מִתְרַפֶּה מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה בָּא מִמֵּילָא רִפְיוֹן גָּדוֹל לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת? יָשִׁיב לְךָ: אֱמֶת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וְיִזְכֶּה בָּזֶה לְעֹנֶג גָּדוֹל שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל מִי יוּכַל לִזְכּוֹת לָזֶה, אִם לֹא אֲנָשִׁים יְחִידִים בָּעוֹלָם, כִּי לָזֶה צָרִיךְ לְהַפְקִיר כָּל כֹּחוֹת הַגּוּף, וְלֹא יִהְיוּ חַיָּיו חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִפְרֹש מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְלֵישֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יוֹם וָלַיְלָה, וְיִהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו דְּבוּקוֹת בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וּלְהַנְהָגָה כָּזוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ קָדוֹשׁ. אִישׁ כָּזֶה זוֹכֶה לְגַן עֵדֶן, אֲבָל לֹא אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנִי.
אָכֵן בֶּאֱמֶת זוֹהִי טָעוּת מֵעִקָּרָהּ. לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁיִּלְמַד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּעֵסֶק כְּלָל, רַק שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּעֵסֶק וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. אָכֵן זֶה צִוְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי תַּרְמִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל"א.), שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם: נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה? וְכֵן לְכָל הַמִּצְוֹת, כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב נִמְצָא, שֶׁלֹּא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה כְּלָל עַל הָאָדָם, וְזֶהוּ מַה דִּכְתִיב בַּקְּרָא (מיכה ו' ג'): "עַמִּי, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ, עֲנֵה בִּי". וְרַקּ הָעִקָּר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מוֹרֵד בְּמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיָדַיִם מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְקַיְּמָן אוֹ לַעֲבֹר בְּיָדַיִם עַל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ מוֹרֵד, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְמַעֲלָה בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר נַעֲלֶה.
וְכַאֲשֶׁר רוֹאֶה הַיֵּצֶר, שֶׁבְּאֹפֶן זֶה לֹא יוּכַל לְפַתּוֹת הָאָדָם, מַתְחִיל לְפַתּוֹתוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים. אֱמֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה לָאָדָם אִם רַק יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, אֲבָל תֵּדַע, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מַעְלָה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁם מְדַקְדְּקִים מְאֹד בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה. [כְּהַאי גַּוְנָא (פירוש: וכמו כן) בְּעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְוֹת], אִם הָיָה כַּהֹגֶן וּבְלִי שׁוּם פְּנִיָּה בָּעוֹלָם, וְגַם אֹפֶן הַלִּמּוּד, אִם הִפְסַקְתָּ בְּאֶמְצַע בְּדִבְרֵי שִׂיחָה בְּטֵלָה, וּכְהַאי גַּוְנָא שְׁאֵלוֹת חֲזָקוֹת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם הוּא אֱלֹקִים אֱמֶת, וּמִי יוּכַל לִזְכּוֹת בַּדִּין, כִּי אִם צַדִּיקִים גְּמוּרִים. הִנֵּה בְּכָל טְעָנוֹת אֵלֶּה בָּא הַיֵּצֶר הָרָע עַל הָאָדָם כְּדֵי לְיָאֲשׁוֹ וּלְהַקְטִינוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת הֵן צוֹדְקוֹת, אֲבָל הַיֵּצֶר הָרָע מַשְׁכִּיחַ לָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹהֵב חֶסֶד וְרוֹצֶה לְזַכּוֹת בְּרִיּוֹתָיו, בָּרָא בִּשְׁבִיל זֶה הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא קֹדֶם לָעוֹלָם. וְעַל כֵּן, אִם מָצָא אֶת עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה הַמִּצְוָה אוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן כָּל כָּךְ, צָרִיךְ תֵּכֶף לְהִתְחָרֵט עַל זֶה וּלְקַבֵּל עַל לְהַבָּא לְהִתְנַהֵג כַּהֹגֶן.