שמות רבה מ א
א. [ עריכה ]
וידבר ה' ראה קראתי בשם בצלאל כך פתח ר' תנחומא בר אבא (איוב כח) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה צפה הקב"ה וראה שישראל מקבלין את התורה שאלולי כן לא ברא העולם שנאמר אז ראה ויספרה ומה כתיב אחריו (שם) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה ואין אדם אלא ישראל שנאמר (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אז ראה ויספרה בסיני הכינה באהל מועד וגם חקרה בערבות מואב באלה הדברים. ד"א אז ראה ויספרה אמרו רבנן צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל שאני יודע ביפה כשאכנס לדרוש אני אומר א"ר אחא מן האלהים אתה למד כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם וכן (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה ואח"כ לאמר לישראל אמרו רבנן ר' יוחנן בן תורתא פעם אחת בא לפני רבי עקיבא אמר לו עמוד וקרא בתורה אמר להם לא עברתי על הפרשה ושבחוהו חכמים הוי אז ראה ויספרה אמר ר' הושעיא כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום כל נגר שאין בידו ארגליא שלו אינו נגר למה שקפליות של תורה ביראת חטא שנאמר (ישעיה לג) יראת ה' היא אוצרו א"ר יוחנן כל מי שיודע תורה ואינו עושה מוטב לו שלא יצא לעולם אלא נהפכה השליא על פניו לכך נאמר (איוב כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' וגו' א"ר חייא בר אבא מהו הן יראת ה' וגו' אמר האלהים אם היו לך מעשים טובים אני נותן לך שכר ומה שכר תורה שנאמר ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה ואם סרת מן הרע אני מעמיד ממך בני אדם שמבינים בתורה מהיכן אתה למד מיוכבד ומרים בעת שיראו מהאלהים כדכתיב (שמות א) ותיראן המילדות את האלהים א"ר ברכיה בשם ר' חייא בר אבא שכר היראה תורה שמיוכבד העמיד הקב"ה את משה וזכה שתכתב התורה על שמו שנאמר (מלאכי ג) זכרו תורת משה עבדי וכתיב (דברים לג) תורה צוה לנו משה מרים ע"י שסרה מן הרע ומן החטא העמיד ממנה הקדוש ברוך הוא בצלאל וזכה לחכמה ולבינה הה"ד ראה קראתי בשם בצלאל וכתיב ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת: