שמות רבה מז ה
ויהי שם עם ה' וכי אפשר לו לאדם להיות מ' יום בלא מאכל ובלא משתה?! ר' תנחומא בשם ר"א ב"ר אבין, בשם ר' מאיר אומר: המשל אומר: אזלת לקרתא הלך בנימוסיה! למעלה, שאין אכילה ושתיה, עלה משה ונדמה להם למטה, שיש אכילה ושתיה. ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו, שנאמר (בראשית יח): והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. אמר רבי יוחנן: נראין כאוכלין, ראשון ראשון מסתלק. דבר אחר: ויהי שם עם ה' מעשה ברבי יוחנן שהיה עולה מטבריא לציפורי. היה רבי חייא תלמידו אצלו והיה רבי יוחנן רואה כרם. אמר לרבי חייא: אין אתה רואה כרם זה שהיה שלי, ומכרתי אותו בכך וכך. אותה שעה בכה רבי חייא בר אבא ואמר לו: לא הנחת לעת זקנותך כלום?! אמר לו: וכי קלה היא בעיניך, שמכרתי דבר שנברא בששה ימים, וקניתי דבר שניתן לארבעים יום, עולם כולו ומלואו נברא בו' ימים, אבל התורה ניתנה לארבעים יום. לחם לא אכל, אבל מלחמה של תורה אכל. ומים לא שתה, אבל מימיה של תורה שתה, והיה למד תורה ביום ופושט אותה בינו לבין עצמו בלילה. ולמה היה עושה כך? אלא ללמד את ישראל, שיהו יגעים בתורה ביום ובלילה. ר' שמעון בן לקיש היה אומר לתלמידיו: בואו ולמדו תורה דשחרין, ודקרין בלילה. ורבי יוחנן היה אומר לתלמידיו: בואו ולמדו תורה דאימטין, אלא אעפ"כ מודה היה ר' יוחנן שאין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב): קומי רוני בלילה. וכן הוא אומר (משלי לא): ותקם בעוד לילה. רבנין אמרי: ביום ובלילה, שנאמר: ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לכך התקינו חכמים שיהיו המשנין יושבין בבקר ובערב, לקיים מה שנאמר (יהושע א): לא ימוש ספר התורה הזה וגו'. דבר אחר: ויהי שם עם ה' לחם לא אכל ומים לא שתה בעולם הזה, אבל לעולם הבא, הוא אוכל מלחמה של תורה, והוא שותה מימיה. לפיכך, לחם לא אכל, אלא מאין היה אוכל? מזיו השכינה היה ניזון. ואל תתמה, החיות שנושאות את הכסא, מזיו השכינה הן ניזונות: