שמות רבה ל כא

כא. [ עריכה ]
דבר אחר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" הרבה הוא דינן של רשעים מה שמוכן להם. מה כתיב בהם (תהלים יא, ו): "ימטר על רשעים פחים וגו'" לפי שהן עוברין על המצות ועל הדין שבתורה שלא ניתנו אלא אחר הדברות לכך עונשן חמור שהוא מבטל את הדברות. כיצד בטלו ישראל "לא יהיה לך" ומחל להם שאין בעבודת כוכבים ממש אלא קנאה שנאמר (דברים לב, טז): "יקניאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו". וכן כתיב (תהלים קו,): "וימירו את כבודם בתבנית שור". וכשחטאו ישראל בשטים בזנות נפלו מהן כ"ד אלף. משל לבת מלכים ששיחקה לסריס כעס עליה המלך. אמרו לו והלא לסריס שיחקה. אמר לא כעסתי אלא על שהרגילה את עצמה לשחוק ולזנות. וכן שנו רבותינו שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה כיון שזינתה אמרו לאביה לקתה כ"ד קטפורוס ושתק. כך ישראל מה נהנו מעבודת כוכבים שלא רואה ולא שומעת ולא מדברת שנאמר (שם קטו,): "כמוהם יהיו עושיהם" אבל הזנות שהוא דבר של ממש לקו עליו ונמחל להם על עבודת כוכבים אבל על הדינין ועל המצות האלו הזהירן הקב"ה שנאמר (משלי ז, ב): "שמור מצותי וחיה" וכן "כתבם על לוח לבך".