שמות רבה לג ז
<< · שמות רבה לג · ז · >>
ז. [ עריכה ]
ד"א "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" הה"ד (דברים לג, ד): "תורה צוה לנו משה" דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נתנו לישראל ע"י משה שכן מנין תורה. ואם תאמר אינן אלא תרי"א ושתים היכן הם? אלא אמרי רבנן אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום ותרי"א אמר להם משה שנאמר "תורה צוה לנו משה מורשה וגו'".
אל תקרי "מורשה" אלא "ירושה" -- ירושה היא לישראל לעולם. משל לבן מלכים שנשבה כשהוא קטן למדינת הים אפילו לאחר כמה שנים אינו בוש מפני שהוא אומר לירושת אבותי אני חוזר -- כך תלמיד חכם שהוא פורש מן התורה והלך והתעסק בדברים אחרים אפילו לאחר כמה שנים הוא מבקש לחזור אינו בוש מפני שאומר לירושת אבותי אני חוזר.
ד"א "מורשה" אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה מה חתן זה כל זמן שלא נשא ארוסתו הוא הוה פראדורין לבית חמיו משנשאה הרי אביה בא אצלה כך עד שלא נתנה תורה לישראל (שמות יט, ג): "ומשה עלה אל האלהים" משנתנה תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם":
ד"א אל תהי קורא "מורשה" אלא מאורסה מלמד שהתורה ארוסה לישראל שנאמר (הושע ב, כא): "וארשתיך לי לעולם". ומנין שהיא כאשת איש לעובדי כוכבים? שנאמר (משלי ו, כז): "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא אל אשת רעהו":