שמות רבה כ ט
<< · שמות רבה כ · ט · >>
ט. [ עריכה ]
דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" משל לאחד שמצא צרור של מרגליות ולא היה יודע מה בידו אמר לאחד בדרך רצונך ליטול הצרור הזה שבידי אמר לו למה לי צרור שלך אמר לו טול אותה ואיני עומד בפניך נטלה הימנו כיון שנכנס במדינה ישב וחרז הגדולות לעצמן והקטנות לעצמן והבינוניות לעצמן נכנס אותו שמסר לו את הצרור בעיר וראה את האיש שנטלו הימנו שפתחן בחוץ ואדם בא ליקח ממנו ואמר לו קטנה זו בכמה אמר לו בק' רבוא והגדולה בכמה אמר לו באלף רבוא והבינוניות בכמה אמר לו בח' מאות רבוא כיון שראה כך קרע בגדיו אמר כל העושר הזה בידי היה וחנם הוצאתי מידי אוי לו לאותו האיש שכך הוציא מידו כך היה פרעה הצרור של מרגליות אלו ישראל שהיו בידו שנאמר (שיר א, יג) צרור המור דודי לי התחיל צווח (שמות יב, לא) קומו צאו התחיל משה מונה אותן שש מאות אלף חוץ משבטו של לוי שלא מנה אותן כשראה פרעה כל האוכלסין התחיל צווח ווי הוי ויהי בשלח פרעה: