שמות רבה כג ח


ח.    [ עריכה ]
רבי יהודה אומר מי אמר קילוס להקדוש ברוך הוא התינוקות אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא כיצד כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם וכיון שהיתה יולדת עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא ואומרת רבון העולם אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך אמר רבי יוחנן מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טיבורן ומרחיצן וסכן וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה) ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך וכתיב (שם, ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך וכתיב (שם, י) ואלבישך רקמה וכתיב (שם, ט) וארחצך במים והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש שנאמר (דברים לב, יג) ויניקהו דבש מסלע והיו גדלים בשדה שנאמר (יחזקאל שם, ז) רבבה כצמח השדה נתתיך וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשובח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו שנאמר (שיר ה, י) דודי צח ואדום דגול מרבבה וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים שנאמר זה אלי ואנוהו: