שמות רבה י ו
"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וְגוֹ'} וַיִּצְעַק {מֹשֶׁה} אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים" רבותינו זכרונם לברכה אמרו לא די להם למצריים השחתת הצפרדעים אלא שהיה קולן של צפרדעים קשה להם ממכתן שהיו נכנסות בגופן וצועקין בתוכן שנאמר על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה על דבור הצפרדעים. "וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים" לפי שלא היה להם שום הנאה בנבלתם ובעורן לכך מתו. "וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִים חֳמָרִים {וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ}." מלמד שכל אחד מהן היה עושה ארבע אשפות והיתה הארץ מבאשת לפי שהיו ישראל נבאשין ממכות המצריים מדה כנגד מדה. "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה" כך דרך הרשעים כשהן בצרה הם צועקים ובעת הרוחה חוזרין לקלקולן. "כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה'" והיכן דבר (שמות ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך: