שמות רבה יט ו
"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" לקיים מה שנאמר (תהלים קמז, יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר להם הקדוש ברוך הוא אומה אחרת אל יתערבו בו ואל ידעו מסתוריו אלא אתם לעצמכם בעולם הזה כשאכלו ישראל את הפסח במצרים אכלו אותו בחפזון שנאמר (שמות יב, יא) וככה תאכלו אותו על שם (דברים טז, ג) כי בחפזון יצאת מארץ מצרים אבל לעתיד לבוא (ישעי' נב, יב) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון למה הדבר דומה לסוחר שנכנס לשרות בפונדק עמד שם כל היום בלילה עמד ונטל כל אשר לו ויצא לדרכו עמדה הפונדקית בבקר והתחילה צווחת ראו הפרגמטוטוס עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו שמע אותו הפרגמטוטוס ואמר מי גרם לי לשמוע כך אלא מפני שיצאתי בלילה לפיכך נשבע אני שלא אצא בלילה עוד כך התקינו ישראל עצמן בלילה לצאת בהשכמה עמדו המצרים אחר שהלכו להם ואמרו נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו שנאמר (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם אמר להם הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם כל אלו חפזון שיצאתם בו מיכן ואילך כי לא בחפזון תצאו לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם אבל לעתיד לבוא אני לבדי שנאמר (ישעי' שם, שם) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל: