שמות רבה יב ג
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קלה, ו) כל אשר חפץ ה' עשה וגו' אמר דוד אף על פי שגזר הקדוש ברוך הוא (שם קטו טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם משל למה הדבר דומה למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כשבקש ליתן התורה בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים ואני המתחיל שנאמר (שמות יט כ) וירד ה' על הר סיני וכתיב (שם כד א) ואל משה אמר עלה אל ה' הרי כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וגו' כמו כן כשבקש אמר (בראשית א ט) יקוו המים וכשבקש עשה את היבשה ים ותהום שנאמר (עמוס ה ח) הקורא למי הים ואומר (בראשית ז יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וכשבקש עשה את הים ותהומות יבשה שנאמר (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ואומר (תהלים קו ט) ויוליכם בתהומות כמדבר וכן במצרים במשה שהיה בארץ נתן לו רשות לשלוט במעשה שמים שנאמר ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים וגו'. למה הביא עליהם ברד לפי ששמו ישראל נוטעי כרמים וגנות ופרדסים ואילנות לפיכך הביא עליהם ברד ושבר את הכל. על האדם ועל הבהמה כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא שמעו לדבריו מה שאמר להם (שמות ט יט) שלח העז אמר הקדוש ברוך הוא כדי שיבא הברד על הכל: